החלטה בתיק א 17093/06

בפניי בקשה לפיצול סעדים.

לאחר קבלת תגובת הנתבעת ותגובת התובעים לתגובת הנתבעת ניתנת החלטתי זו.

טענות התובעים:

התביעה דנן הינה תביעה לכספית ולפינוי, ועילתה הפרת הסכם שכירות שבין התובעים לבין הנתבעת.

לטענת התובעים הנתבעת הפרה את הוראות הסכם השכירות, והפרות חוזרות ונישנות, ולכן הוגשה התביעה.

התובעים טוענים כי לא כל הנזקים שנגרמו לתובעים בגין ההפרות הנטענות גובשו במועד הגשת התביעה.

עוד נטען כי הנתבעת בהתנהגותה גרמה לתובעים לנזקים שאינם קצובים ואשר אינם ניתנים לתביעה במסגרת סדר דין מקוצר.

לפיכך, עותרים התובעים להורות על פיצול סעדיהם.

טענות הנתבעת:

הנתבעת טוענת כי הכלל הינו כי על התובעים לתבוע את מלוא הסעד לו הם זכאים, על פי טענותיהם כמקשה אחת, ואין להטריד את הנתבע מספר פעמים.

הנתבעת טוענת כי העובדה שהתובעים בחרו שלא לתבוע את מלוא הסעדים העומדים לרשותם במסגרת התובענה כאן, צריכה לעמוד להם לרועץ, שכן המחוקק קבע זכות תביעה אחת לכל חיוב.

הנתבעת טוענת כי התובעים היו רשאים לכלול את כל תביעותיהם במסגרת תביעה אחת ולכן אין להטרידם שוב.

לפיכך עותרת הנתבעת לדחות את הבקשה.

דיון:

הכלל  נקבע בתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984:

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

מתן היתר לפיצול סעדים הינו היוצא מן הכלל.

על סוגיה זו אומר ביהמ"ש העליון בע"א 466/89 - יאיר ותמר צברי נ' יואל ושונה מסוארי . פ"ד מה(1), 177 ,עמ' 180-181.

"מגמתה של הוראה זו היא "רכוזם ושילובם של ההליכים כדי למנוע כפל ושילוש הדיון בשל אותה עילה" (הנשיא שמגר בע"א 372/85 פרץ נ. פרץ פד"י מ (784 ,781 (4) והסיפא שלה באה "למנוע במקרים ראויים, על ידי מתן רשות לפצול הסעדים, טענה של מעשה בית דין, הנובעת ממיצוי העילה שבה נתבע רק אחד מהסעדים שנצמחו מאותה עילה או חלק מהם. לפיכך רשאי בית המשפט להתיר פצול הסעדים, כל עוד לא נסתיים הדיון בתביעה הראשונה - בר"ע 235/72, ב"ש 196/72 - אך לא לאחר מכן..." (השופט ש. לוין בע"א 615/84 מרקוביץ נ. סתם פד"י מב' (547 ,541 (1). "