אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 17064/07

החלטה בתיק א 17064/07

תאריך פרסום : 23/10/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
17064-07
25/11/2007
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
יורו טרייד השקעות ופיננסים בע"מ
הנתבע:
1. דוד ברעם
2. גיל ברעם
3. עומר ברעם

החלטה

1.         בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 1,232,916 ש"ח.

2.         הנתבע 2 ( להלן: "גיל") הוא מנהל ובעל מניות של חברה בשם ריל בסיק בע"מ ( להלן: "החברה"). גיל ערב בערבות בלתי מוגבלת לחובותיה של החברה כלפי התובע. הנתבע 1 ( להלן: "דוד"), הוא אביו של גיל.  להבטחת חובותיה של החברה כלפי התובע, שעבד דוד לטובת התובע שלושה נכסי מקרקעין אשר בבעלותו. לימים נקלעה החברה לחובות כלפי התובע, שפתח ביום 21.9.2003 בהליכים למימוש השעבודים על שלושת נכסי המקרקעין השייכים לדוד. בא כוחו של התובע, עו"ד שמואל סלפוי, מונה ככונס נכסים במסגרת הליכי מימוש השעבודים.

3.         ביום 4.4.2004 נחתם הסדר חוב בין התובע מצד אחד, לבין החברה והנתבעים מן הצד השני. בגדרו של הסדר החוב קיבלו על עצמם דוד וגיל את חובותיה של החברה (שעד לאותו מועד הובטחו בנכסי המקרקעין של דוד ובערבותו האישית של גיל), והפכו לחייבים העיקריים. הנתבע 3 ( להלן: "עומר"), אחיו של גיל ובנו של דוד, חתם כערב לביצועו של הסדר החוב.

4.         בס' 3 להסדר החוב נקבע לוח זמנים לתשלום החוב שבהסדר. דוד וגיל לא עמדו בלוח הזמנים האמור, ועל כן החוב שבהסדר הועמד לפרעון מיידי. התובע, באמצעות כונס הנכסים עו"ד סלפוי, השלים את מכירת נכסי המקרקעין של דוד. התמורה הכוללת שהתקבלה ממכירת הנכסים עמדה על סך של 2,217,000 ש"ח. לטענת התובע, בניכוי הוצאות המימוש נותר חוב של דוד וגיל בסך של 1,232,916 ש"ח, ומכאן התביעה.

5.         הנתבעים ביקשו רשות להתגונן, והעלו מספר טענות הגנה, בהן נדון להלן.

6.         טענת ההגנה המרכזית היא שהתובע מימש את נכסי המקרקעין במחיר זעום של כ- 500,000 דולר בלבד, למרות ששויים של הנכסים היה כמליון דולר. הנתבעים טוענים כי לא התנגדו לאישור המכר במסגרת תיק ההוצל"פ, חרף המחיר הנמוך בו נמכרו הנכסים, על יסוד הבטחתו של עו"ד סלפוי, שהושמעה באוזני גיל, לפיה "אין לך מה לדאוג, לא יוותר כל חוב לאחר מכירת הנכסים ואף יוותר סכום לא מבוטל אשר יוחזר לאביך."

            על טענה זו משיב התובע כי כל שינוי בהסדר החוב היה טעון מסמך בכתב וכי טענת הויתור אינה מפורטת דייה. עוד טוען התובע כי הנתבעים מסרו מספר גרסאות סותרות בענין זה, ולבסוף, כי לא ניתן להשתמש בטענות נגד כונס הנכסים, לצורך קיזוז חוב המגיע לנושה.

            יש ליתן רשות להגן בטענה זו של הנתבעים. אכן, כל שינוי בהסדר החוב היה טעון מסמך בכתב, אך אם אכן ניתנה הבטחה בעל פה של עו"ד סלפוי כי לאחר ביצוע המכר, לא יוותר עוד חוב של הנתבעים, ואם אכן ההבטחה ניתנה באופן כזה שניתן היה להסתמך עליה בתום לב, אין בכך משום שינוי של הסדר החוב, ואף לא ויתור על זכויות התובע, דבר המצריך מסמך בכתב, אלא הצהרה אודות מצב עובדתי מסויים, שעליה הסתמכו הנתבעים. בשלב זה, אין לקבל את טענת התובע בדבר גרסאות עובדתיות סותרות בין עדותו של דוד לבין עדותו של גיל בענין הצהרתו הנטענת של עו"ד סלפוי. צריך לזכור כי מי שנכח במעמד המכירה היה גיל, ולא דוד, ומכל מקום, מדובר בהבדלי גרסה שאינם משמעותיים.

            באשר לטענה לפיה ככלל אין מקום לאפשר העלאת טענות קיזוז כנגד הנושה, בשל מעשיו של כונס הנכסים, הרי שבדרך כלל זהו אכן מצב הדברים, אלא שבמקרה דנן איני משוכנע כי אכן התקיימה הפרדה של ממש בין תפקידו של עו"ד סלפוי ככונס נכסים, לבין פעולתו בכובעו כב"כ התובע, ואם אכן היתה הפרדה כזו, יש לשמוע על כך ראיות. כך למשל, בדו"ח כונס הנכסים המבקש את אישורו של ראש ההוצל"פ למכירת הנכסים, נרשם שמו של התובע כמבקש, למרות שהבקשה חתומה בידי עו"ד סלפוי בתוקף תפקידו ככונס נכסים. בשלב זה של הדיון שומה על בית המשפט להניח, והדבר מצריך עדיין ברור עובדתי, כי הנתבעים יכולים היו להניח לפי תומם כי דבריו של עו"ד סלפוי בענין סילוק החוב, אם אכן נאמרו, נאמרו גם על דעתו של התובע, שעו"ד סלפוי שימש גם כבא כוחו.

7.         הנתבעים טוענים כי לא היה מקום להוסיף ריבית פיגורים על חוב הקרן לפי ההסדר, משום שתנאי להוספתה של ריבית פיגורים היה העדר שיתוף פעולה מצידם בהליכים למימוש המקרקעין. הואיל והם קיימו אחר התחייבויותיהם לפי ההסדר, למעט החובה לפרוע את חוב ההסדר, לא היה מקום להשית עליהם ריבית פיגורים.

            אין מקום ליתן רשות להגן בטענה זו, שמבוססת על פרשנות בלתי נכונה ובלתי סבירה של ס' 6 להסדר החוב. סעיף זה קובע כי " על אף האמור בהסכם זה, במידה והחייבים לא ימלאו התחייבויותיהם ע"פ הסכם זה במועד ויפגרו בתשלום כלשהו מעבר ל- 30 ימים, תועמד יתרת החוב לפרעון מיידי. במקרה זה מסכימים הצדדים כי החוב כלפי הבנק יעמוד על מלוא סכום החוב בצירוף ריבית בנקאית בשיעור המירבי הנהוג בבנק ...".  הנתבעים מייחסים משמעות מופלגת לו' החיבור הצמודה למילה "יפגרו", למרות שברור לחלוטין כי לא היתה כל כוונה להתנות את העמדת החוב לפרעון מיידי בשני תנאים מצטברים- אי קיום ההתחייבויות לפי ההסכם כתנאי ראשון, ופיגור בתשלום כתנאי שני. פשיטא כי די בכך שהנתבעים פיגרו בתשלום החוב, על מנת שהתובע היה רשאי להעמיד את החוב לפרעון מיידי. והרי מעצם טיבו וטבעו של הסדר החוב, פרעונו של החוב הוא ההתחייבות העיקרית, ואם זו הופרה, בדין הועמד החוב לפרעון מיידי גם אם הנתבעים שיתפו פעולה בהליכי מכירת הנכסים.

            העובדה שהנתבעים לא נחקרו בענין זה, אינה מעלה או מורידה, שכן מדובר בשאלה של פרשנות חוזה, והפירוש המוצע על ידם הוא בלתי סביר ומופרך על פניו. פסק הדין אליו מפנים הנתבעים בסיכומיהם- ע"א 6396/95 בנק דיסקונט נ' נופי , אינו תומך בעמדתם הפרשנית, משום שנקבע בו, בין השאר, כי ריבית פיגורים נועדה ליצור תמריץ אצל החייב לפרוע את חובו מוקדם ככל האפשר, בדיוק כמו בעניננו.

            לכך יש להוסיף את העובדה כי הנתבעים לא טרחו לכמת את שיעורו של חיוב הייתר הנטען על ידם בגין ריבית הפיגורים, חרף החובה המוטלת על מי שמבקש להתגונן בטענת קיזוז, להציג תחשיב מפורט של טענת הקיזוז:

" טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. כפי שנאמר ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן." (ע"א 579/85 משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ   פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768).

8.         הנתבעים טוענים כי התובע פנה אליהם בדרישה ראשונה לתשלום החוב שנותר לאחר המכירה, רק כשנה לאחר המכירה, כאשר כל אותה העת המשיך החוב לשאת ריבית פיגורים, דבר שגרם לתפיחתו של החוב בלא ידיעתם.

            על כך משיב התובע כי הנתבעים לא כימתו את שווייה של הטענה וכי לגופו של ענין, לא היה כל שיהוי בדרישה, שכן רק בחודש אוגוסט 2006, לאחר ששולמו כל המיסים, ניתן היה לערוך את תחשיב החוב.

            יש ליתן רשות להגן בטענה זו, שכן אם יתברר בסופו של דבר כי אכן הנתבעים לא ידעו ולא היו צריכים לדעת כי נותר חוב כלשהו לאחר מכירת נכסי המקרקעין, בשל מצג שהם מייחסים לעו"ד סלפוי, אין הצדקה להשית עליהם ריבית פיגורים. העובדה שהטענה לא כומתה, אינה משנה במקרה דנן, שכן כאשר החייב אינו יודע על קיומו של חוב שיש לשלמו, בדרך כלל יש להוסיף לחוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק, במקום ריבית פיגורים.

9.         הנתבעים טוענים כי התובע הפר את חובתו לשתף עימם פעולה בכל הנוגע להליכי המכר של הנכסים, למרות התחייבותו לעשות כן לפי הסדר החוב. יש לדחות טענה זו, באשר התרשמתי כי הנתבעים עצמם לא נקפו אצבע כדי להביא קונה חלופי לרכישת המקרקעין למרות שהיו צריכים לדעת כי הנכסים יימכרו על ידי כונס הנכסים לכל המרבה במחיר. הליך ההתמחרות נערך ביום 12.9.2005, זמן רב לאחר שהנתבעים לא עמדו בהסדר החוב, ולאחר שידעו כי החוב הועמד לפרעון מיידי, ולכן היה עליהם להתארגן בהתאם ולנסות לאתר קונה, לו חפצו בכך באמת ובתמים. בנסיבות אלה, אין לבוא בטענות אל כונס הנכסים על שלא היה מוכן לדחות את הליך ההתמחרות, ולא התייחס ברצינות לאמירתו של גיל, לפיה ישנו קונה פוטנצייאלי שמוכן להציע סכום גבוה יותר. גיל הודה כי כל שעשה היה למסור לעו"ד סלפוי את שמו של אותו מציע עלום, ואת מס' הטלפון שלו, מבלי שההצעה הוגשה בכתב (ע' 7 לפרוטוקול). ניתן היה לצפות, לו היה מדובר בהצעה רצינית, שהמציע יטריח את עצמו להתייצב להליך ההתמחרות, או לכל הפחות, יעלה את הצעתו על הכתב.

10.        הנתבעים טוענים כי התובע הפר את חובת הגילוי כלפי עומר, וכי ערבותו של עומר היתה ריקה מתוכן, וכך גם היה ברור לצדדים. אין ליתן רשות להגן בטענה בדבר היותה של הערבות "ריקה מתוכן" שכן מדובר בטענת בדים. פשיטא כי אם מדובר בערבות ריקה מתוכן, לא היה התובע דורש קיומה של ערבות. לעומת זאת, יש ליתן רשות להגן בטענה לפיה הופרה חובת הגילוי כלפי ערב יחיד. העובדה שהערב אינו טורח לקרוא את חוזה הערבות, היא כשלעצמה לא בהכרח משחררת את הנושה מחובת הגילוי לפי חוק הערבות. בסיכומי התובע לא מצאתי התייחסות לנקודה זו, ולכן יש ליתן בגינה רשות להגן.  העובדה שעורך דינם של דוד וגיל אישר את חתימתו של עומר ורשם כי עומר הבין את טיבו ומשמעותו של ההסכם, תישקל בעת שמיעת הראיות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ