- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק א 16117/07
|
א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
16117-07
19.10.2007 |
|
בפני : נועה גרוסמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: אורי בן אסא עו"ד פקטה |
: 1. אורפק מערכות בע"מ 2. כהן חיים עו"ד קולוף |
| החלטה | |
בפני בקשה לפיצול סעדים.
רקע:
ביום 13.07.06, הגיש התובע את תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה.
תביעתו הועברה לבית משפט זה מן הטעם של העדר סמכות עניינית.
התובע, אשר הועסק ע"י הנתבעת במשך כשש שנים, עתר בין היתר, למימוש אופציות בשיעורים של 0.15% ו -0.25% מההון הנפרע של הנתבעת 1, בהתאם להסכמים בין הצדדים וכן לנזקים שנגרמו לו בגין אי מימוש האופציות במועד. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעתו.
הבקשה:
ביום 30.08.07 הגיש התובע את בקשתו למתן היתר לפיצול סעדים.
לטענתו, מאחר והנתבעת סירבה לאפשר לו לממש את האופציות, שלא כדין, ומנעה ממנו לקבל את הפטור לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, עלול להגרם לו נזק נוסף הנובע מאי תחולת הפטור הקבוע בפקודת מס הכנסה.
התובע מסביר, כי אין באפשרותו לכמת את היקף נזקיו בטרם מימוש האופציות.
הנתבעת מתנגדת לבקשה.
לטענתה, התובע השתהה במשך כשנה וחצי בהגשת בקשתו, הגם שקיומו של הסעד היה ידוע לו עובר להגשת כתב התביעה. הנתבעת סבורה כי הסיבה לשיהוי הינה ויתור על הסעד. הנתבעת טוענת בנוסף, כי מדובר בסעד הנובע מאותה העילה, העומדת בבסיס התובענה, וכי המבקש היה יכול לכמת את הסעד בגין נזקיו.
דיון
ב תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:"תסד"א") נקבע כי:
בבוא בית המשפט לבחון האם היה מקום להגיש בקשה לפיצול סעדים אם לאו, יש להכריע האם התביעות תהיינה מבוססות על עילה אחת.
הגדרת המונח "עילה" שונה מענין לענין. בהתייחס לתקנה 45 לתסד"א, הגדרת העילה הינה רחבה וחורגת הרבה מעבר למשמעותה הרגילה. על מנת שתקבע זהות העילות אין צורך שתהיה חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים בשתי התביעות, כל עוד השאלה המהותית בשתיהן זהה.
לענין זה ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 119-120, מהדורה שמינית; ע"א 477/68 צבי ו-זלמן הופמן נ' מיכאלי, פ"ד כג(2) 52; ע"א 527/80 שטורך-רגב מפעלי בנייה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 51, 55; ע"א 259/83 אריה חברה לביטוח נ' סקום בע"מ, פ"ד לט(4) 141, 146.
כלומר, עילה משמעה כל אשר נחשב לסיבה הדומיננטית לתביעות שהוגשו.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
