א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
16117-07
19/10/2007
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
- נגד - |
התובע:
אורי בן אסא עו"ד פקטה
|
הנתבע:
1. אורפק מערכות בע"מ 2. כהן חיים
עו"ד קולוף
|
החלטה |
בפני בקשה לפיצול סעדים.
רקע:
ביום 13.07.06, הגיש התובע את תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה.
תביעתו הועברה לבית משפט זה מן הטעם של העדר סמכות עניינית.
התובע, אשר הועסק ע"י הנתבעת במשך כשש שנים, עתר בין היתר, למימוש אופציות בשיעורים של 0.15% ו -0.25% מההון הנפרע של הנתבעת 1, בהתאם להסכמים בין הצדדים וכן לנזקים שנגרמו לו בגין אי מימוש האופציות במועד. הנתבעת מבקשת לדחות את תביעתו.
הבקשה:
ביום 30.08.07 הגיש התובע את בקשתו למתן היתר לפיצול סעדים.
לטענתו, מאחר והנתבעת סירבה לאפשר לו לממש את האופציות, שלא כדין, ומנעה ממנו לקבל את הפטור לפי
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, עלול להגרם לו נזק נוסף הנובע מאי תחולת הפטור הקבוע בפקודת מס הכנסה.
התובע מסביר, כי אין באפשרותו לכמת את היקף נזקיו בטרם מימוש האופציות.
הנתבעת מתנגדת לבקשה.
לטענתה, התובע השתהה במשך כשנה וחצי בהגשת בקשתו, הגם שקיומו של הסעד היה ידוע לו עובר להגשת כתב התביעה. הנתבעת סבורה כי הסיבה לשיהוי הינה ויתור על הסעד. הנתבעת טוענת בנוסף, כי מדובר בסעד הנובע מאותה העילה, העומדת בבסיס התובענה, וכי המבקש היה יכול לכמת את הסעד בגין נזקיו.
דיון
ב
תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984
(להלן:"תסד"א") נקבע כי:
"
מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".
בבוא בית המשפט לבחון האם היה מקום להגיש בקשה לפיצול סעדים אם לאו, יש להכריע האם התביעות תהיינה מבוססות על עילה אחת.
הגדרת המונח
"עילה" שונה מענין לענין. בהתייחס לתקנה 45 לתסד"א, הגדרת העילה הינה רחבה וחורגת הרבה מעבר למשמעותה הרגילה. על מנת שתקבע זהות העילות אין צורך שתהיה חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים בשתי התביעות, כל עוד השאלה המהותית בשתיהן זהה.
לענין זה ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, 119-120, מהדורה שמינית; ע"א 477/68 צבי ו-זלמן הופמן נ' מיכאלי, פ"ד כג(2) 52; ע"א 527/80 שטורך-רגב מפעלי בנייה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 51, 55; ע"א 259/83 אריה חברה לביטוח נ' סקום בע"מ, פ"ד לט(4) 141, 146.
כלומר, עילה משמעה כל אשר נחשב לסיבה הדומיננטית לתביעות שהוגשו.