א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
15912-06
11/07/2006
|
בפני השופט:
ערקובי
|
- נגד - |
התובע:
יצחק כהן עו"ד מושקוביץ יונה
|
הנתבע:
1. אברהם טביב 2. אלי טביב
עו"ד שקר ניסים
|
החלטה |
בפניי בקשה להארכת מועד להגשת כתב תביעה שכנגד.
הצדדים הגישו תגובותיהם.
ב"כ הנתבעים טוען כי הואילו התביעה טרם החלה להתברר אין לחסום את דרכם של הנתבעים בעלאת הטענה מנימוקים טכניים, למרות שלא הוגשה התביעה שכנגד במועד, כלומר עם הגשת כתב ההגנה.
ב"כ התובע טוען כי הנתבעים כלל לא העלו את טענתם במסגרת כתב ההגנה, וכי מתן הארכה יגרום לסרבול הדיון.
דיון:
כתב התביעה שכנגד, הינו למתן סעד המופנה לפקיד ההסדר, להורות לו לתקן את הרישום באופן שהרישום על שם התובע יבוטל וירשם על שם הנתבעים.
אין מחלוקת כי הסעד הינו בסמכות ביהמ"ש המחוזי.
ב"כ התובע התנגד להארכת המועד, ועתר לדחות את הבקשה.
בהתאם לסעיף 51 (א)
לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי:
"(א) בית משפט שלום ידון באלה :
...
(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה."
על כך אומר ביהמ"ש המחוזי בבר"ע (חיפה) 1067/04 -
עזבון המנוח יוסף יעקוב אסטפאן ז"ל ואח' נ' עזבןן המנוח מרזוק מיכאיל ג'וזין ז"ל ואח' . תק-מח 2004(1), 6664 ,עמ' 6665, כי :
"...גם לעניין הסמכות העניינית יש לשנות את החלטתו של בית משפט קמא. סעיף 54(א)(4) לחוק בתי המשפט מבהיר שכאשר מדובר בתביעות שנושאן אחד, הנוסח הוא רחב דיו ככולל גם תביעה במקרקעין, ולא רק בתביעה שהסעד הוא כספי."
כלומר, לביהמ"ש יש סמכות להידרש לתביעה שכנגד למרות שהסמכות לכתחילה הינה בגדרי ביהמ"ש המחוזי.
התביעה שכנגד, כאמור לעיל הינה להצהיר כי התובע אינו בעלים של המקרקעין נשוא הדיון, ויש להורות על רישום הנתבעים כבעלי הזכויות. עוד נטען כי רישום המקרקעין על שם התובע נעשה במרמה, כאשר הוגש תצהיר כוזב לפקיד ההסדר.
סעיף 59
לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 קובע כי:
"תוך שלושה חדשים מהיום שהוצג לוח הזכויות רשאי כל התובע זכות למקרקעין לפנות לבית המשפט בבקשת תיקון, ובית המשפט רשאי, לאחר מתן הודעה מספקת לכל מי שנפגע על ידי הבקשה, לשנות את החלטתו של פקיד ההסדר."
מועד זה חלף. הזכויות נרשמו על שם התובע ביום 1.1.97.