1. בנק הפועלים בע"מ (להלן: "
הבנק") הגיש נגד דר אלי אליעזר ומזל (להלן: "
המבקשים") תביעה כספית בסדר דין מקוצר. התביעה נגד המבקשים מבוססת על הלוואה בסך כולל של 240,500 ש"ח, שנטלו המבקשים מהבנק ואשר לטענת הבנק לא עמדו בתנאי פירעונה.
המבקשים הגישו בקשת רשות להגן. בקשה זו הינה נשוא החלטתי זו.
2. לאחר קריאת הבקשה והתצהיר התומך בה, שמיעת עדותו של המבקש בעת שנחקר על תצהירו בבית המשפט, וקריאת סיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי אין ליתן למבקשים רשות להתגונן, להלן יפורטו נימוקיי:
המבקשים אינם מכחישים את דבר נטילת ההלוואה מהבנק בסך 240,500 ש"ח, שמטרתה כיסוי כלל החובה בחשבונם, אך מעלים מספר טענות הגנה, שאתייחס אליהן אחת לאחת.
א. לטענת המבקשים, ההלוואה, נשוא תביעה זו, נלקחה על מנת לכסות יתרת חובה, שנוצרה בחשבונם של המבקשים עקב אי פירעון הלוואות קודמות, שקיבלו המבקשים בחשבון. בין היתר, נטלו המבקשים הלוואת גישור בשנת 1994 בסך של 70,000 ש"ח לתקופה בת 10 שנים, כאשר לפי תנאי ההלוואה היה עליהם לפרוע מדי חודש את הריבית, שצוברת ההלוואה, ואת הקרן היה עליהם לפרוע בחלוף 10 שנים ממועד קבלת ההלוואה. כמו כן, קיבלו המבקשים מהבנק הלוואות שונות בסכומים של 15,000 ש"ח עד 30,000 ש"ח.
לגרסת המבקשים, הבנק התרשל בכך שלא דרש מהם בטוחות בעת מתן אותן ההלוואות.
לא קיבלתי טענת הגנה זו כטענת הגנה ראויה.
טענת המבקשים אינה מפורטת. המבקשים אינם מפרטים את הנזקים שנגרמו להם. אינם מפרטים את כל ההלוואות הקודמות שנלקחו על ידם, באילו תאריכים נלקחו ההלוואות והאם פרעו את חלקן. כמו כן, אין פירוט באשר לגובה מסגרת האשראי שקיבלו המבקשים מהבנק.
ב. המצהיר תולה את רשלנותו של הבנק גם בכך, שהדרישה להחזרת הלוואת הגישור "
נחתה עלי כרעם ביום בהיר". ההסבר להפתעה זו מצוי בתצהירו של המבקש, שכן לדבריו הלוואת הגישור "
נשכחה מזכרוננו".
המבקש לא סיפק הסבר כיצד נשכחה ההלוואה מזיכרונם של המבקשים, האם במשך 10 שנים תמימות לא פעלו בחשבונם בבנק? האם לא שילמו את כספי הריבית על חשבון ההלוואה? אין כל פירוט.
בנסיבות אלו, גם בקשתם לרשות להגן בנקודה זו נדחית.
ג. המבקשים טוענים, שחתמו על ההלוואה בסך 240,500 ש"ח. כתוצאה מכך שהבנק ניצל את מצוקתם הכלכלית ואת מצבו הרפואי הקשה של המבקש. לטענתם, הבנק כפה עליהם לחתום על מסמכי ההלוואה. כמו כן, הבנק עשק אותם בכך שניתנו להם במסמכי ההלוואה תנאים גרועים המתבטאים בשיעור ריבית גבוהה והחזרים חודשיים גבוהים אשר מעבר ליכולתם הכלכלית.
איני מקבלת טענה זו. המבקשים לא פירטו מהו הלחץ, אשר הפעיל עליהם הבנק, וכיצד הוא בא לידי ביטוי. אם כוונת המבקשים כי הבנק הפעיל עליהם לחץ בכך שאיים עליהם "
בפנייה לערכאות למימוש חובותינו" ולכן "
לא היתה הברירה במצב הדברים המתואר לעיל זולת להיעתר להצעת המשיב בנטילת הלוואה עפ"י התנאים שהוצעו ע"י המשיב ובריבית אשר קבע המשיב באופן חד צדדי", הרי התשובה היא, שזכותו של הבנק לפנות לערכאות, אם המבקשים אינם עומדים בהתחייבויות שנטלו על עצמם. זכותו לעמוד על זכויותיו. יתרה מכך, למדנו מהתצהיר שהבנק ניאות לארגן למבקשים הלוואה נוספת כדי לכסות את יתרת החובה, אותה יצרו המבקשים, וכעת המבקשים באים בטרוניה כלפי הבנק, שבחר להעניק להם אפשרות לפרוע את חובם. כלום היו מעדיפים שיפנה קודם לערכאות?
המבקשים חתמו על גבי מסמך ההלוואה ועל הנספח להלוואה (מש/1) הקובע, כי למבקשים "
לא תהיינה טענות כלשהן כלפי הבנק או בא כוחו בקשר לחוב, לחשבון, לחישוביו, לפקדונות, להשקעות או לטעון 'התניית שירות בשירות', 'תנאים מקפחים' או טענת אחרות כלשהן, הקשורות לפעילות הבנק ו/או בחשבון". בפסיקה נקבע לא אחת, כי אדם שמקבל על עצמו התחייבות במסמך בכתב, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה הוא חתם ובמה התחייב (ראו בין היתר: ע"א 167/64
שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט (3) 113, 117; ע"א 121/70
גלעדי נ' אוריון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כה (1) 648, 661). המבקש אינו הדיוט ואף הצהיר, כי היה בעברו הלא רחוק מפקד בצבא ביחידה קרבית. זאת ועוד, לגרסתו אף התמודד לראשות עיריית אור עקיבא.
בהעדר הסבר מינימאלי מניח את הדעת מדוע חתמו המבקשים על מסמך ההלוואה מבלי לבחון את תנאי ההלוואה המפורטים בו ומבלי לבחון את יכולתם הכלכלית לעמוד בהתחייבויות המצויות במסמך, יש לדחות טענות שהם מעלים כנגד התחייבותם במסמך הנ"ל.
ד. בנוסף לכל הטענות שפורטו לעיל, העלו המבקשים בבקשתם, טענות אין-ספור נגד הבנק כגון
שימוש שלא כדין ו/או שלא בתום לב בזכות הנובעת מהחוזה, חוסר תו"ל במו"מ, הטעייה וטעות, השפעה בלתי הוגנת, הפר חובה חקוקה, אי קיום החוזה בדרך מקובלת ובתו"ל, הצגת מצג שווא רשלני, מרמה, שידול. טענות אלו נטענו בבלבול רב ואינן מפורטות. לא ניתנת למבקשים רשות להגן בגין טענות אלה.
3. לנוכח האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן, ומחייבת את המבקשים בתשלום הוצאות הבקשה בסך 2,500 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מרבית
4. החל מהיום ועד התשלום בפועל.
ניתנה היום, י"ח ב אדר ב, תשס"ח (25 במרץ 2008), במעמד ב"כ הבנק, עו"ד ערן רייזפלד, ובהעדר התייצבות מטעם ב"כ המבקשים, שבית המשפט שחרר אותו מהתייצבות.
