1. בפני בקשה לתשלום תכוף על פי סעיף 5 לחוק הפצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").
2. המבקשת, גב' חנה פינקלשטיין (להלן: "המבקשת"), ילידת 1925, חברת קיבוץ נצר סירני, נפגעה ביום 27.3.06 מפגיעת קלנועית מ.ר 123456 (להלן: "הקלנועית") שהיתה נהוגה על ידי המשיבה מס' 1 (להלן: "הנהגת") ומבוטחת בביטוח חובה שהוצא על ידי המשיבה מס' 2 (להלן: "המשיבה").
3. המשיבה מכחישה את זכאותה של המבקשת, לפיצויים על פי החוק וטוענת כי אין מדובר בתאונת דרכים שכן הקלנועית אינה בגדר "כלי רכב" כמשמעו כחוק. לחלופין, טוענת המשיבה כי לא הוכח שלנהגת היה רשיון נהיגה מתאים לנהיגה בקלנועית וקיומו של רשיון נהיגה, מהווה תנאי לתחולת הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה.
4. אשר לשאלת החבות, ברי כי זו תידון ותוכרע, במסגרת הדיון בתביעה העיקרית. יחד עם זאת, סבורה אני כי הוכחה, בשלב זה, זכאות לכאורה לפיצויים על פי החוק, די צרכה של הבקשה לתשלום תכוף (ראה לעניין זה,
רע"א 9275/03 פינטו נ' יונה פ"ד נח (ג) 295, ע
"א 2745/90 בארי נ' הלפרין, פ"ד מה (3) 57).
אשר לטענה כי הקלנועית אינה בגדר "רכב מנועי" כמשמעו בחוק, יוזכר כי על פי הלכת ע"א
5757/97 אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חמאדה ואח', פ"ד נג (5) 849, מקום בו הוצאה פוליסת ביטוח חובה המבטחת את השימוש ברכב מסוים, יש לראות בצדדים כמי שהסכימו להחיל, באופן רצוני, ביחסים ביניהם את מתכונת הכיסוי הביטוחי מכוחו הוצאה הפוליסה, מתוך הנחה כי הרכב המבוטח הינו כלי רכב מנועי כמשמעו בחוק.
5. אשר לשאלת רשיון הנהיגה, בתקנות התעבורה (תיקון מס' 6) התשס"ו - 2006, נקבע כי "
הנוהג בקלנועית פטור מחובת רשיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה".
אמנם תיקון זה, נכנס לתוקף ביום 27.3.06, יום לאחר התאונה, יחד עם זאת, משמחוקק המשנה, גילה דעתו כי אין צורך ברשיון נהיגה, לנהיגת קלנועית, לא נראה כי על פי המצב החוקי שקדם לתיקון, נדרש רשיון נהיגה כלשהו, לנהיגת קלנועית. יצויין כי גם בהקשר זה, נשאלת השאלה כיצד יש לפרש את פוליסת הביטוח מקום בו, תקנות התעבורה "שותקות" לגבי שאלת הצורך ברשיון נהיגה לנהיגת קלנועית. כאמור, שאלות אלה, תידונה ותוכרענה במסגרת הדיון בתביעה העיקרית.
6. כתוצאה מהתאונה, סבלה המבקשת משברים באגן. המבקשת שוחררה מבית החולים, ביום 30.3.06 בהוראה להמנע מדריכה, במשך חודשיים. על פי אישור רפואי ממרפאה אורטופדית בבית חולים אסף הרופא, ביום 25.5.06, הומלץ על "
הליכה בדריכה מלאה תחילה עם הליכון ואח"כ עם מקל או בלעדיו".
לאחר שחרורה מאשפוז הועברה המבקשת ל"בית הסיעודי" בקיבוץ נצר סירני ושהתה שם עד ליום 15.9.06.
לבקשה צורפו תעודות חיוב שהוצאו על ידי הקיבוץ ועל פיהן, חוייב חשבונה של המבקשת בקיבוץ, בסך של 8,500 ש"ח לחודש בגין אשפוז בבית הסעודי ובסה"כ מדובר בחיוב בסך של 47,316 ש"ח. כן צורפו לבקשה קבלות בגין הוצאות רפואיות וקבלות בגין הוצאות שיפוץ שבוצעו בדירתה של המבקשת בקיבוץ.
יצויין כי על אף שהבקשה הוגשה ב-31.1.07, הרי התצהיר התומך בה, נחתם ב-9.8.06 ולא פורטו בו ההוצאות הנטענות בגין שיפוץ דירתה של המבקשת בקיבוץ. מעבר לכך שהיה מקום להגיש תצהיר משלים טרם הגשת הבקשה או למצער טרם הדיון, הרי שלא ראיתי לעסוק במסגרת הדיון בבקשה לתשלום תכוף, בהוצאות התאמת דיור והקשר בינן לבין פגיעתה של המבקשת בתאונה.
7. סביר בעיני כי בתקופה הסמוכה שלאחר התאונה, נזקקה המבקשת לעזרה וסיעוד אישי, אשר ניתנו לה, במסגרת "הבית הסעודי" בקיבוץ.
החל מ-15.9.06, שבה המבקשת להתגורר בדירתה בקיבוץ ובהתאם לתיעוד שהוגש, הוכרה ע"י המל"ל, כזכאית לגמלת סיעוד בהיקף של 15.5 שעות שבועיות.
אמנם המבקשת העידה כי בשלב זה, מקוזז מחשבונה בקיבוץ, החוב בגין הוצאות שיפוץ הדירה, יחד עם זאת, סבורה אני כי לאור עדותה של המבקשת כי חשבונה בקיבוץ, חוייב גם בגין עלות השהות בבית הסיעודי, יש מקום לפסיקת תשלום תכוף בגין הוצאות סיעוד, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי, בתקופה שלאחר התאונה.
בשוקלי את עלות השהות בבית הסיעודי מחד, ומאידך את העובדה שבשלב זה סכום החיוב, אינו מקוזז במלואו, מחשבונה של המבקשת ומהקצבה החודשית אותה היא מקבלת מהקיבוץ ובהתחשב בהוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לטיפול רפואי שסביר כי נגרמו בתקופה הסמוכה לאחר התאונה, ראיתי לפסוק תשלום תכוף בסכום גלובלי של 20,000 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ כחוק.
הסכום האמור, ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום י"ד באייר, תשס"ז (2 במאי 2007) בהעדר הצדדים.
