אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1536/03

החלטה בתיק א 1536/03

תאריך פרסום : 18/07/2007 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1536-03
27/07/2006
בפני השופט:
הרשם דוד גלדשטין

- נגד -
התובע:
1. פפיר ר. בע"מ
2. רן פפיר

הנתבע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. חלי מולדבסקי פפיר

החלטה

בפני בקשה ליתן למבקשים רשות להתגונן בפני התובענה שבכותרת, שעניינה ביתרת חוב של המבקשים והמשיבה הפורמאלית לבנק המשיב, בסך של -.4,671,816.26 ש"ח, נכון למועד הגשת התובענה.

העובדות

1.         המבקשת 1 היא חברה שעיסוקה ביהלומים. המבקש 2 הינו בעל מניותיה היחיד ומשמש כמנהלה. המבקשים פתחו בסניף המשיב בבורסת היהלומים חשבון בסוף שנת 1999, כאשר הובהר במסגרת המשא ומתן שניהלו הצדדים בטרם נפתח החשבון, כי מדובר בחשבון שישמש לקבלת קו אשראי קבוע בסכום כולל של 5 מיליון ש"ח. במהלך שנת 2001, טוענים המבקשים, כי הופתעו להיווכח שהמשיב אינו עומד בהתחייבויותיו, ודרש להקטין את מסגרת האשראי של החברה ולהגיע עמם להסדר להחזר החוב הנטען. לאחר משא ומתן בין הצדדים, הוסכם כי לצורך הקטנת החוב, יממש הבנק ערבויות בנקאיות על סך 2 מיליון דולר, שנמסרו לו עם פתיחת החשבון.

עוד הוסכם כי יתרת ההלוואות תוחזר בתשלום חודשי קבוע שיועמד על סך -.25,000$. בין הצדדים סוכם כי לצורך סילוק יתרת ההלוואה, יועברו לבנק בתחילת כל שנה אזרחית 12 שיקים מעותדים. נטען כי במשך שנה וחצי פעלו הצדדים על פי ההסכמות אליהם הגיעו.

ביום 23.3.2003 הודיע המשיב למבקשים כי עליהם לסלק את כל היתרה הבלתי מסולקת של הלוואה שניתנה להם ואשר יום פירעונה התקרב. המבקשים טוענים כי עמדו בהסדר התשלומים שנקבע בין הצדדים, ולא היה כל חוב שהיה על המבקשים לפרוע.

ביום מועד פירעון ההלוואה חילט הבנק את הערבות שניתנה לו בסכום של -.350,000$, על חשבון חובות המבקשים. כשלושה שבועות לאחר חילוט הערבות, הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר על מלוא סכום חובם של המבקשים ומכאן הבקשה ליתן רשות להתגונן כנגד התביעה.

טענות המבקשים

2.         המבקשים העלו 4 טענות עיקריות בבקשתם, שבגינן הם טוענים שקמה להם זכות הגנה לכאורה:

א.         המבקשים טוענים כי עצם הגשת התביעה בסדר דין מקוצר נעשתה שלא בתום לב, שכן קיימות מחלוקות עובדתיות המצריכות בירור לגופו של עניין, בניגוד למצג שהציג המשיב לפיו אין כל מחלוקת ביחס להסדרי התשלום.

ב.         טוענים המבקשים כי יש בידיהם הודאת בעל דין של המשיב במסגרת חליפת מכתבים שניהלו הצדדים, בה מודה המשיב כי המבקשים שילמו לו סך של-.25,000$ כל חודש.

לטענת המבקשים, עולות מחלוקות עובדתיות של ממש ויש בהודאה כדי להצביע על העובדה שאין מחלוקת שהייתה הסכמה, והמחלוקת היא לעניין תוכנה. נטען עוד כי המשיב הפר את ההסכם לפירעון החוב, לפיו פעלו הצדדים כשנה וחצי, וכי עצם ההפקדות הסדירות שבוצעו לחשבון, מצביעות על קיום ההסכם, והדבר מהווה ראיות אובייקטיביות. בנסיבות אלה דרישת המשיב להעמיד לפירעון מידי את יתרת ההלוואה הייתה משוללת כל יסוד ונעשתה בניגוד להסכמת הצדדים. הסכמה זו מחייבת בירור עובדתי שיכול להתקיים רק אם תינתן רשות להגן.

ג.          המבקשים טוענים שהתוצאה הנובעת מדרישת המשיב להעמיד את יתרת החובה הנטענת לפירעון מיידי, נוצר "אפקט דומינו" בגינו נגרם להם נזק כספי אדיר, ולכן קמה להם זכות קיזוז כנגד יתרת החובה הנטענת כחלק מהגנתם כנגד התביעה. המבקשים טוענים כי שילמו תשלומי יתר בעקבות חילוט הערבות. לטענתם, החילוט מהווה הפרת ההסכם, שכן לאור הפקדת התשלום החודשי במועדו - הרי שהמשיב לא היה רשאי להורות על חילוט הערובה, שהביא את המבקשים למצב בו שילמו תשלומים ביתר. לטענתם, יש לערוך בירור עובדתי בשאלת תוקפו והשלכותיו של ההסכם לפירעון החוב, וכי טענת הקיזוז מקומה במסגרת תובענה רגילה. המבקשים תומכים טענותיהם לעניין קיזוז ותשלומים ביתר בחוות דעתו של מר דוד אברון.

יתרה מכך וכטענה כללית, המבקשים אף רואים בסירובו של המשיב להעביר את המסמכים המצויים בידו כהפרה בוטה של חובות הבנק, המהווה כשלעצמו סיבה ליתן רשות להתגונן.

טענות המשיב

3.         המשיב טוען כי העובדה שהמבקשים מעלים טענת קיזוז, שלא פורטה דיה, אין בה די כדי להורות על מתן רשות להתגונן, ואין ממש בטענת הנזק שנטען כי נגרם למבקשים כתוצאה מחילוט העירבון ומעשי המשיב. עוד נטען כי היות שהמבקשים אינם מכחישים קיומה של יתרת החובה בחשבון, הרי שמקומה של התביעה הינה בהליך של סדר דין מקוצר שכן מדובר בתביעת חוב המגובה במסמכי הבנק.

עוד טוען המשיב, כי המשא ומתן שנוהל בין הצדדים לא השתכלל כדי הסכם, אלא שהמסמך אליו מתייחסים המבקשים הינו מסמך אישור של ועדת האשראים של הבנק, ואם אין הסכם בין הצדדים, הרי שלא ניתן לטעון להפרתו.

באשר לחילוט העירבון טוען המשיב כי סכום העירבון קוזז מסכום חובם של המבקשים והחילוט נעשה רק לאחר שהמבקשים עצמם לא עמדו בהתחייבויותיהם  ולא שילמו את התשלום החודשי כנדרש

דיון והכרעה

4.         בקשת רשות להתגונן מוסדרת בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 בסעיפים 205-204 כדלקמן:

"204. בקשת רשות להתגונן

הוגש כתב תביעה כאמור בתקנה 203, לא יתגונן הנתבע אלא אם כן ביקש וקיבל רשות מאת בית המשפט או מאת הרשם. "

"205. הגשת בקשת רשות להתגונן והחלטה בה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ