1. בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום חוב בסך של 100,281 ש"ח שהצטבר בחשבון הבנק של הנתבעת 1 (
להלן: "החברה"), שהתנהל בבנק התובע (
להלן: "הבנק"), ואשר הנתבע 2 (
להלן: "הנתבע"), שהוא בעל ענין בחברה, ערב לפרעונו.
2. ביום 10.9.2007 הוריתי על גילוי מוקדם של מסמכים מסויימים, על מנת שהנתבעים יוכלו לבקש רשות להתגונן תוך 60 יום, קרי, עד ליום 10.11.2007. בפועל, הוגשה בקשת רשות להתגונן רק ביום 22.11.2007, אך חרף האיחור, יש להיזקק לבקשה, הואיל וזו הוגשה עוד בטרם ביקש הבנק ליטול פסק דין על פי כתב התביעה.
3. הנתבעים טוענים להגנתם שתי טענות הגנה מרכזיות.
4. טענת ההגנה הראשונה של הנתבעים היא שסוכם בינם לבין הבנק כי כנגד הפקדת 200,000 ש"ח לחשבון, יעמיד הבנק מסגרת אשראי בסך 300,000 ש"ח לחשבון, אלא שבדיעבד התברר לנתבעים כי הועמדה מסגרת אשראי בסך של 200,000 ש"ח בלבד. עקב כך, החשבון חוייב בריבית חריגה, ונגרם נזק בסך של 30,442 ש"ח.
5. טענה זו של הנתבעים גובלת בהגנת בדים. טעמו של דבר הוא שלכתב התביעה צורפו טפסי פתיחת החשבון, ובהם בקשה לקבל מסגרת אשראי מיום 13.4.2005. בבקשה זו ביקשו הנתבעים מסגרת אשראי בסך של 200,000 ש"ח, היא המסגרת שגם הועמדה לרשותם בפועל. מכאן שהנתבעים טוענים למעשה טענה העומדת בניגוד למסמך בכתב שהם עצמם חתמו עליו.
אכן, בדרך כלל ניתן להשלים עם העלאת טענות בעל פה נגד מסמך בכתב בשלב של רשות להגן, אך זאת כאשר הנתבע מסביר כיצד זה הוא מעלה טענות נגד המסמך עליו חתם, הסבר שלא ניתן במקרה דנן. זאת ועוד, לכך מצטרפת העובדה שתחשיב הנזק שנגרם כביכול לנתבעים בגין גובהה של מסגרת האשראי, לא נתמך בתצהיר או בחוות דעת, אלא במכתב שכתבה המומחית מטעמם של הנתבעים, לבא כוחם (נספח ג' לבקשה). לא זו הדרך שבה יש לתמוך טענה לקיומו של נזק, כאשר הטענה מתיימרת להתבסס על תחשיב של מומחה לבדיקת חשבונות. הדרך הנאותה היא באמצעות הגשת חוות דעת של המומחה.
בנסיבות אלה, יש להתנות את מתן הרשות להגן לגבי סך של 30,442 ש"ח בהפקדת ערבון בסכום זה בקופת בית המשפט.
6. טענת ההגנה השניה של הנתבעים היא שהבנק הפחית באופן חד צדדי את מסגרת האשראי מסך של 200,000 ש"ח לסך של 90,000 ש"ח, ולאחר מכן, ביטל כליל את המסגרת, למרות שהנתבעים דאגו להפקיד לחשבון סך נוסף של 200,000 ש"ח. עקב כך נגרמו לחברה "נזקים אדירים", העולים על סכום התביעה.
אין מקום ליתן רשות להגן בטענה זו.
בע"א 579/85
משה אריאן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
פ"ד מ(2), 765 ,עמ' 767-768 נפסק כי:
"
טענת הקיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. כפי שנאמר ... יש להעלות טענת קיזוז בצורה מפורטת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת עליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן."
ובע"א 16/89
"ורדים" חברה לגידול פרחים נ' החברה הישראלית
פ"ד מה(5), 729 ,עמ' 735-736 נפסק כי:
"
אפילו היה מקום לראות בטענה משום טענת קיזוז, הרי היה על המערערת להכבד ולפרט טענה זו כדרך שמנסחים כתב תביעה, היינו לפרט את הסכומים הנתבעים במסגרת הטענה ולהציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת..."
במקרה דנן הנתבעים לא העלו כל טענת קיזוז, ולמעשה, אפילו לא טרחו לציין מהו שיעורו של הנזק שנגרם להם, וממילא לא מסרו כל פרטים לגביו. הם הסתפקו בהעלאת טענה סתמית בעלמא בדבר נזק שנגרם להם. הצהרתם כי בכוונתם להגיש תביעה נגד הבנק אינה מספיקה כדי ליתן להם רשות להתגונן בטענת קיזוז, שכלל לא נטענה. מובן כי שמורה לנתבעים הזכות להגיש כל תביעה שהם מוצאים לנכון נגד הבנק, אך אין בכך כדי לגרוע מן המסקנה שבהליך הנוכחי לא יוכלו לקבל רשות להתגונן בטענה סתמית בענין נזקים שכביכול נגרמו להם.
7. בסיכומיהם העלו הנתבעים לראשונה טענה כאילו הבנק פעל בניגוד למסמכי ההרשאה בחשבון, שכן כיבד הוראות שנחתמו על ידי בנו של הנתבע 2 (הוא המצהיר מטעם הנתבעים), למרות שזכויות החתימה בחשבון היו של הנתבע 2 לבדו. אין להיזקק לטענה זו, בהיותה הרחבת חזית אסורה. הנתבעים ידעו היטב מהם זכויות החתימה בחשבון כמו שגם ידעו מי בפועל ביצע את כל הפעולות בחשבון. בנסיבות אלה, אם היתה בפיהם טענה כנה לפיה הבנק נהג שלא כשורה, היה עליהם לטעון זאת במסגרת הבקשה, דבר שלא נעשה. טענות הבנק בענין זה נועדו להראות כי למצהיר מטעם הנתבעים אין ידיעה משל עצמו בנוגע לטענות ההגנה, והן אינן יכולות להוות פתח להרחבת חזית מצד הנתבעים.
8. אשר על כן, תינתן לנתבעים רשות להגן לגבי סך של 30,442 ש"ח בכפוף להפקדת סכום זה בקופת בית המשפט עד ליום 25.12.2007, שאם לא כן, תידחה הבקשה גם לגבי חלק זה של התביעה. לגבי יתרת סכום התביעה, אין רשות להתגונן והבנק זכאי ליטול פסק דין חלקי לפי כתב התביעה.
9.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ותביא התיק לתז"פ ביום 26.12.2007.
ניתנה היום, ט"ו בכסלו, תשס"ח (25 בנובמבר 2007), בהעדר
הצדדים הנ"ל.
________________
