התובעת, ילידת 1961, נפגעה בתאונת דרכים שאירעה ביום 21/5/05, בעת שנסעה ברכב יחד עם בעלה (שנהג ברכב) ובתה.
בכתב התביעה מיום 27/4/06, נטען כי התובעת הובהלה לבית החולים רמב"ם, אושפזה בחדר הלם ומשם הועברה למחלקת טיפול נמרץ. במהלך האישפוז, עברה התובעת ניתוח כריתת ריאה וטרכאוסטומיה. ביום 12/6/05 הועברה התובעת לאשפוז במחלקת כירורגיית חזה, במהלכו הוצאה הקנולה ונסגר הפצע הניתוחי.
התובעת שוחררה לביתה ביום 19/6/05.
לכתב התביעה צירפה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי הריאות, כירורגיית בית חזה, אורטופדיה, פלסטיקה או כירורגיה פלסטית ורפואה תעסוקתית. התובעת ביקשה להורות למומחה הרפואי בתחום הריאות לחוות דעתו בשאלת הצורך שבמינוי מומחה בתחום השיקום הריאתי, וכן להורות למומחה בתחום האורטופדיה לחוות דעתו בשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום הפנימי.
בתגובתה לבקשה, טענה הנתבעת כי כפי שניתן להיווכח מאישורי הרופא התעסוקתי, מצבה של התובעת טרם התייצב והיא מצויה בשלבי החלמה מהפגיעה.
לטענתה, יש לדון בבקשה למינוי מומחים רק לאחר שתהיה התייצבות במצב. בנוסף, טענה הנתבעת כי המומחים שמינויים מבוקש עוסקים בתחומים חופפים, כך שאין צורך למנות את כולם, ולכל הפחות, יש למנותם באופן מדורג.
כידוע, בית המשפט ימנה מומחה רפואי בתחום מסויים, במידה וקיימת אינדיקציה לראשית ראיה בדבר נכות באותו התחום. בענייננו, התובעת צירפה לכתב התביעה ולבקשתה מסמכים רפואיים רבים בתחומים הרלבנטיים.
בסיכום האישפוז שנערך ביום 19/6/05 במחלקת כירורגית חזה בבית החולים קבע ד"ר ר' קרמר, בין היתר, כי-
"המטופלת, נפגעה בתאונת דרכים ואובחנה כסובלת מקרע של הברונכוס השמאלי הראשי. במהלך הניתוח נמצא קרע וריטוש רקמות הברונכוס עם תהליך דלקתי חריף אשר אינו מאפשר תיקון הברונכוס ובנסיבות אלה, נאלצנו לבצע כריתה של הריאה השמאלית...מהלך הניתוח היה תקין ומייד לאחר הרחקת הריאה חלה הטבה נשימתית. לאחר העברתה לטיפול נמרץ סבלה מאי יציבות המודינמית ונזקקה לניטור מדויק וטיפול אינטסיבי בקטכולאמינים. בהדרגה חלה התיצבות המודינמית ולאחר התגברות על תהליך זיהומי (ככל הנראה של הריאה הימנית) חלה הטבה ובהמשך גמילה מוצלחת מהנשמה. לקראת העברתה למחלקתנו נושמת עצמונית דרך טרכיאוסטומיה, נזקקת להעשרת חמצן...בהמשך עברה גמילה הדרגתית מקנולת הטרכיאוסטומיה עד הוצאה מוחלטת וסגירת פצע הניתוח" (נספח א' לבקשה).
בדיקת תפקודי ריאה שנערכה לתובעת בספטמבר 2005, מעידה על ירידה בנפח הריאה, ירידה בשיעורי זרימה באופן יחסי לזרימה במצב של נפח חיוני והפרעה רסטריקטיבית בדרגה קלה (נספח י"א לבקשה. מסמכים נוספים המעידים על מצבה של התובעת בתחום מצורפים כנספחים ד', ה', ז' ו-י"ג).
למעשה, העובדה שבוצע ניתוח של כריתת ריאה היא כשלעצמה קריטית מספיק על מנת להעיד על מצבה הרפואי הקשה של התובעת בתחום זה, ויש בה בכדי להוות ראשית ראיה, ואף למעלה מכך, לקיומה של נכות רפואית בתחום הריאות (מה גם שקיימים מסמכים המעידים על ההשלכות של הניתוח על תפקודי הריאה הימנית כיום).
יש אם כן, למנות פנימאי, בעל התמחות בנושא בית החזה, על מנת שיבחן את מכלול הפגיעות הנלמדות מהתיעוד הרפואי הרחב שהומצא על ידי התובעת אני ממנה את פרופ' רפאל אדר, מרחוב הרב אשי 8 נווה אביבים, תל אביב, טל' 5286057-03, שיחווה את דעתו בעניין מצבה הרפואי של התובעת, ויקבע את נכותה כתוצאה מהתאונה, באם קיימת נכות, לרבות נכויות זמניות.
לדעתי, בשלב זה את הצורך במינוי מומחה בתחומים נוספים הקשורים בבית החזה, ואלה יבחנו שוב בבחינה עתידית, בין היתר, בהסתמך על חוות הדעת של המומחה בתחום רפואת הפנים, המתבקש להביע עמדתו בעניין זה, כמו גם בשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום השיקום הריאתי.
לגבי מצבה של התובעת מבחינה אורטפדית, התמונה הרפואית הלכאורית היא חד משמעית הרבה פחות. ייתכן שהדבר נובע מהבולטות היחסית של הפגיעה בריאות ובדרכי הנשימה, המגמדת במידה מסוימת בעיות רפואיות אחרות שקיימות.
יחד עם זאת, בסיכום מחלה של ד"ר רות דרור, רופאה פנימית, נאמר כי לתובעת שברים בזיזים רוחביים של D2-D6 , שבר של עצם הבריח משמאל ושבר בצלע השלישית משמאל (נספחים א' ו- ד' לבקשה). התובעת מטופלת בפיזיוטרפיה, בין היתר, בעקבות הפגיעות בעמוד השדרה (נספח ח' לבקשה).
אני סבור, כי נתונים אלה מספיקים לצורך ביסוס ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום האורטופדיה. אני ממנה את ד"ר יצחק קורן, מחלקת אורטופדיה, בית החולים וולפסון, שיחווה את דעתו בעניין מצבה הרפואי של התובעת, ויקבע את נכותה כתוצאה מהתאונה, באם קיימת כזו, לרבות נכויות זמניות.
מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה אין אינדיקציה לקיומן של צלקות משמעותיות, ולכן לא קיימת ראשית ראייה לנכות פלסטית, ואין הצדקה בשלב זה למינוי מומחה בתחום הפלסטיקה או הכירורגיה הפלסטית. המומחים הרפואיים שמונו, מתבקשים להתייחס בחוות דעתם גם להיבט זה, לצורך מתן אפשרות להתייחסות מחודשת בעתיד.
התובעת נבדקה על ידי רופא תעסוקתי, שהביע את דעתו בעניין ההשלכות התעסוקתיות הנובעות ממצבה הרפואי-תפקודי של התובעת (נספחים י"ז-י"ח לבקשה). אלא שלמרות קיומן של השלכות מעין אלה ולאור העובדה שמדובר בשלב מקדמי ביותר של הדיון, לא יהא זה יעיל למנות כעת מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית, ושאלת הצורך במינויו תישקל גם היא לאחר שתוגשנה חוות הדעת הרפואיות בתחומים הרלבנטיים.
שכרם של המומחים שמונו ישולם, בשלב זה, על ידי הנתבעת.
