החלטה בתיק א 14568/04

בפניי בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן במעמד צד אחד בהעדר הגנה.

לטענת המבקש, בסוף שנת 2004 נפתח כנגדו תיק בבית המשפט ע"י משיבה.

לאחר הגשת התביעה כנגדו, הגיש בקשת רשות להתגונן שהתקבלה ובהמשך, את כתב הגנתו, לאחר שאומת ע"י עו"ד ונמסר לבית המשפט בתאריך 28.11.04. המבקש וידא טלפונית לאחר מספר שבועות,  כי אכן נקלט כתב ההגנה והמתין להודעה כלשהי.

לתדהמתו קיבל אזהרה, כי נפתח כנגדו תיק בהוצל"פ, לאחר שניתן פסק דין כנגדו בהעדר הגשת כתב הגנה.

לאור הנטען, מבקש את ביטול פסק הדין.

המשיבה מתנגדת לבקשה היות וזו מוגשת באיחור ניכר, של למעלה משנה וחצי מיום מתן פסק הדין .

בנוסף, דין הבקשה להידחות, מאחר והבקשה אינה נתמכת בתצהיר כנדרש על פי דין. המבקש לא פרט את הגנתו ולא  צרף תצהיר לאימות טענות  אלו.

המבקש קיבל שירותים מהמשיבה, אולם לא עמד בהתחייבויותיו.

התובענה כנגדו הוגשה ביום 18.1.04 אולם המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן רק בתאריך 28.11.04 לאחר שנמסר לו כתב התביעה  ע"י שליח בכתובתו ברמלה והתקבל אישור מסירה.

לדיון שהיה קבוע ביום 17.1.05, המבקש לא התייצב והתברר, כי המבקש עזב את כתובתו מבלי להודיע על כך לבית המשפט. בנסיבות אלה ניתן פסק הדין כנגדו.

מאחר ועברה תקופה ארוכה ממתן פסק הדין, מתנגדת לבקשה.

דיון

הלכה היא, כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה ... רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".

(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מיכאלי (טרם פורסם).

שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.

בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על, 2001(1) בעמ' 1121).

"כאשר פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט לבטל את פסק הדין אינה סמכות שבחובה ... כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה כדי התעלמות מההליך המשפטי והיא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות" (ע"א 625/68 מפעל הבניה נ' החברה הדרומית, פ"ד יח(1) 136, 723ב) (השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית סיגא- הוצאה לאור תשס"ה-2005 עמוד 343).