בפניי בקשת הנתבעת (להלן "המבקשת" ) לביטול פסק הדין שניתן כנגדה ביום 28.5.06 בהיעדרה,
בטענתה שכתב ההגנה הוגש במועדו והיא המתינה לקבלת מועד לדיון בתיק. מבדיקה שערכה לאחר שקיבלה טופס אזהרה מההוצאה לפועל, התברר לה שניתן פסק דין כנגדה בהיעדר הופעה.
בשל חוסר ידיעתה, רשמה בכתב הגנתה את הכותרת כפי שהופיעה בכתב התביעה ובה כתובתה הקודמת, רחוב בורוכוב 51 גבעתיים. לו ידעה, הייתה רושמת את כתובתה הנוכחית, רחוב בועז 17 ברמת גן. ברשותה הגנה ראויה בפני התביעה שהוגשה.
לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה, בטענה שאין לקבל את ההסבר התמוה של המבקשת, כאילו העתיקה את הכתובת הלא נכונה מכתב התביעה, שהרי אדם מוחזק כמי שיודע את כתובת מגוריו ואין למבקשת אלא להלין על עצמה.
סופיות הדיון הינה זכותו שלא להטרידו שוב ושוב בפתיחת התיק שבו ניתן פסק הדין. התנהגות המבקשת אינה רק רשלנית, אלא שיש בה מן הזלזול כלפי בית המשפט.
בנוסף, המבקשת לא הביאה טעמים מיוחדים לביטול פסק הדין.
דיון
הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה".
(ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02
בנק לאומי לישראל בע"מ נגד
מיכאלי.
ויפים לעניין זה גם דבריו של כב' הש' מצא בע"א 5000/92 -
יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 אשר קבע שם לאמור:
"שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו....
שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה...".
עיננו הרואות כי שתיים הן העילות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד; ביטול מתוך חובת הצדק וביטול עפ"י שיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ניתנה החלטה בהיעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. עצם הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה, ולבית המשפט אין במקרה זה שיקול דעת שלא לבטל את ההחלטה.
שונים הם פני הדברים כאשר מתבקש בית המשפט לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש הוזמן כדין אך לא הופיע. במצב דברים שכזה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבואו להפעיל שיקול דעת זה, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק את סיבת היעדרותו של המבקש מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.
ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט. זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט.
בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות.
(ראה לעניין זה רע"א 8292/00
גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק - על,2001(1) בעמ' 1121).
הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין פסק דין קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984:
מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדין הינה כי פסק הדין "פגום".
השיקולים שישקול בית המשפט בנוגע לביטול החלטה:
