מבוא
1. בפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום סך של 536,758 ש"ח.
התובעת, חברה שעסקה עד לא מכבר במתן שירותי מידע קולי, טוענת כי הנתבעת (
להלן: "בזק") מעכבת שלא כדין כספים שגבתה מלקוחותיה בגין שירותי מידע קולי של התובעת, ומסרבת בתואנות שווא להעבירם לידי התובעת, והכל כמפורט להלן.
2. ביום 9.9.2002 נחתם חוזה למתן שירותי מידע במסגרת שירות 1957 בין התובעת לבזק (
להלן: "החוזה"), לפיו סיפקה התובעת למנויי בזק שירותי מידע, בהתאם לרשיון מיוחד של משרד התקשורת. על פי החוזה, בזק נהגה לגבות את דמי השימוש בשירותי המידע מלקוחותיה שהשתמשו בשירות, והעבירה אותם לתובעת.
3. בעקבות תלונות שהגיעו למשרד התקשורת בראשית שנת 2003, נפתחה על ידו חקירה בחשד כי התובעת ביצעה מעשי תרמית כלפי המשתמשים בשירות. ביום 4.9.2003 הנחה משרד התקשורת את בזק לעכב את העברת הכספים לתובעת על מנת שניתן יהיה להעריך האם ועד כמה מהווה סכום הכסף בו מדובר, תשלום שנגבה עבור שירותים שניתנו כדין או תשלום שנגבה תוך הונאת המנויים (ראה מכתבו של חיים חביב, נספח ג' לתצהיר בזק). החשד היה שהתובעת ניצלה את הרשיון המיוחד שניתן לה לצורך הפעלת תרמית מחשב המכונה "תרמית החייגן", שעיקרה הטמנת תוכנת חיוג סמוייה במחשב הגולש באינטרנט, המחייגת בלא ידיעתו של הגולש למספרי טלפון של מפעיל התרמית. בעקבות הנחייה זו נמנעה בזק מלהעביר לתובעת את הכספים שגבתה עבורה בין החודשים מאי- ספטמבר 2003, בסכום כולל של 451,098 ש"ח.
4. ביום 14.9.2003 הודיע משרד התקשורת לתובעת כי רשיונה המיוחד יפוג ביום 18.9.2003 ולא יחודש עוד (ראה מכתבו של חיים גרון, נספח ד' לתצהיר בזק).
5. ביום 2.10.2003 פנתה בזק לב"כ התובעת והודיעה לו כי לנוכח עמדת משרד התקשורת, היא תהא מוכנה להעביר לתובעת את הכספים שגבתה, בתנאי שהתובעת תפנה בכתב לאותם לקוחות בזק שחוייבו בגין צריכת שרותי המידע, תבקש את אישורם לחיוב ותמציא לבזק רשימה של הלקוחות שאישרו את החיוב. העתק המכתב נשלח גם למשרד התקשורת.
6. במכתב מיום 21.10.2003 הודיע משרד התקשורת לבזק כי הפתרון שהוצע על ידה אינו מקובל עליו וחזר על עמדתו לפיה קיים חשש ממשי שחלק נכבד מהכספים המוחזקים על ידי בזק שולמו עקב ביצוע "תרמית החייגן". המשרד הורה לבזק להמנע מהעברת הכספים שנגבו אל התובעת, והנחה אותה לפעול באחת משתי דרכים. הדרך האחת היא עריכת ברור יזום של בזק עם מנוייה לבחינת השאלה האם אכן צרכו את שירותי המידע הקולי בגינם שולמו הכספים; הדרך השניה היא השבת הכספים לכל המנויים תוך יידועם בדבר חובתם לשלם את הכסף ישירות לתובעת רק אם צרכו בפועל את השירות. משרד התקשורת ביקש כי בזק תיידע את המשרד בהקדם האפשרי, על פי איזו משתי הדרכים בכוונתה לפעול (ראה מכתבו של מנכ"ל המשרד נספח ט' לתצהיר בזק).
7. בד בבד, השיב משרד התקשורת לתובעת את הערבות הבנקאית שהופקדה בידיו עת ניתן לתובעת הרשיון המיוחד, ולא פעל לחילוטה.
8. פניות חוזרות ונשנות של התובעת אל בזק להעברת הכספים המעוכבים על ידה, לא זכו להתייחסות כלשהי.
9. ביום 3.2.2005 הוגשה התביעה הנוכחית, בגדרה נתבעה בזק להעביר לתובעת כספים שגבתה בגין השרות בין החודשים מאי- ספטמבר 2003. בעקבות הגשת התביעה פנתה בזק פעם נוספת למשרד התקשורת וביקשה את התייחסותו. ביום 13.4.2005 הודיע משרד התקשורת, כי עמדתו היא שבזק אינה רשאית להעביר לתובעת את הכספים המעוכבים, ויש לראותם ככספים שנגבו עקב תרמית חייגן. באשר להחזרת הערבות הבנקאית לידי התובעת, טען משרד התקשורת כי לא היה מנוס מעשות כן, הואיל ולא נותרו חיובים כספיים של התובעת כלפיו (ראה נספח א' לתצהיר בזק).
10. בזק טוענת כי בנסיבות אלה, היא פטורה מהעברת הכספים לידי התובעת. בזק מבהירה בסיכומיה, כי אין היא טוענת לזכויות כלשהן בכספים אלה ואין היא מעונינת להמשיך ולהחזיק בהם. בינה לבין משרד התקשורת קיימת הידברות על מנת למצוא פתרון לבעייה.
11. הוראות החוזה הרלבנטיות לעניננו הן הוראות ס' 3.8 ו- 7.10 לחוזה.
ס' 3.8 לחוזה קובע:
"
המפעיל מתחייב בזאת שבכל מקרה בו תסבור החברה, לפי שיקול דעתה הבלעדי, כי קיים חשש שבוצעה גניבת שיחות, שהביאה לכך שמנוי נדרש לשלם למפעיל תשלום עבור שרותים שהחברה תסבור, לפי שיקול דעתה הבלעדי, כי לא נצרכו בפועל ע"י אותו מנוי, המפעיל לא יחייב את אותו מנוי בתשלום כלשהו. כן מתחייב המפעיל שלא לתבוע ו/או לדרוש ממנוי כאמור ו/או מהחברה בכל דרך שהיא לשלם תשלום כלשהו עבור אספקת שירותים כאמור. מידע ביחס לחיובים כאמור שהמפעיל יידרש שלא לחייב את המנוי ו/או החברה בגינם, יועבר לו במסגרת דו"ח "חיובים שלא נגבו" (בשדה סיבה לאי גביה יופיע "גניבת שיחות")."
ס' 7.10 לחוזה, קובע:
"
החברה תעביר למפעיל במסגרת קובץ "חיובים שלא נגבו" את פרטיהם של מנויים שהחברה תסבור, לפי שיקול דעתה הבלעדי, כי קיים חשש שבוצעה גניבת שיחות, שהביאה לכך שהם נדרשו לשלם למפעיל תשלום עבור שירותים שהחברה תסבור, לפי שיקול דעתה הבלעדי, כי לא נצרכו בפועל ע"י אותם מנויים. המפעיל לא יחייב מנויים כאמור בתשלום כלשהו וכן לא יתבע ו/או ידרוש ממנויים כאמור ו/או מהחברה בכל דרך שהיא לשלם תשלום כלשהו עבור אספקת שירותים כאמור. המפעיל יאשר לחברה בכתב באופן מיידי קבלת פרטיו של מנוי כאמור, וכן יאשר באופן מיידי כי ביטל את כל חיוביו כאמור."
12. בזק מעלה להגנתה שלוש טענות עיקריות:
(א) בשל החשש הממשי לגניבת שיחות, ולנוכח הוראות ס' 3.8 ו- 7.10 לחוזה, היא רשאית שלא להעביר לתובעת את הכספים שגבתה, והתובעת אינה רשאית לתבוע כספים אלה ממנה. חשש זה מבוסס על מסקנות מנומקות של משרד התקשורת, המפורטות בהחלטה מינהלית (ההחלטה צורפה כנספח ד' לתצהיר בזק).
(ב) לנוכח הוראתו של משרד התקשורת, בזק מנועה מהעברת הכספים לתובעת. לטענתה, למשרד התקשורת יש מעמד במחלוקת החוזית, המעוגן בחוזה עצמו, שכן ס' 14.3.2 לחוזה קובע שתוקפו של החוזה כפוף להוראות משרד התקשורת. בזק מוסיפה וטוענת כי הוראות החוזה כפופות לכך שהתובעת תפעל לפי כל דין ובהתאם לרשיון המיוחד.
