בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1389-08,11224-08
24/06/2008
|
בפני השופט:
רות רונן
|
| - נגד - |
התובע:
1. עיזבון המנוח ישינובסקי צבי
2. ישינובסקי יגאל
3. ישינובסקי נאור
עו"ד רלי לוי
|
הנתבע:
1. פרוייליך מרדכי
2. פרוייליך יהודית
עו"ד אחיקם שינדלר
|
| החלטה |
1. בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין מכוח סעיף 81 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 המשיבים התנגדו לבקשה.
2. ההלכה הפסוקה קבעה בקשר לבקשות לתיקון טעות סופר כי:
"
הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק-דין, לא נועדה לאפשר לתקן שגגות מהותיות בפסיקתו, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה... האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת ולעניינים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם" (ר' א' גורן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שמינית), בעמ' 352)
3. המבקשים התייחסו למספר עניינים בפסק הדין שלטענתם מהווים טעות סופר שיש לתקנה, והם יידונו להלן.
חישוב התמורה שלא שולמה
4. המבקשים טענו כי בית המשפט טעה בחישוב הסכומים שלא שולמו למבקשים.
סכומי התמורה שלא שולמו למבקשים החל מהתשלום הרביעי עמדו על סך של 127,000 ש"ח, כל אחד. בפסק הדין נקבע כי כל סכום שלא שולם על ידי המשיבים במועד, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שבו היה עליהם לשלמו ועד יום 30.7.00 - מועד שבו נמכר הבית לזוג ברון. עוד נקבע כי מדד הבסיס לפיו יחושבו הפרשי ההצמדה יהיה מדד חודש פברואר 1996.
לטענת המבקשים, נפלה טעות בחישוב הסכום שלא שולם - 127,000 ש"ח נכון למדד פברואר 1996. לטענתם, סכום זה צריך לעמוד על 164,629.25 ש"ח ולא 163,129.91ש"ח כפי שנקבע בפסק הדין.
5. אינני מקבלת את הטענה.
בפסק הדין שוערך הסכום של 127,000 ש"ח נכון למדד פברואר 1996, והסכום שהתקבל הוצמד ליום שבו כל תשלום היה צריך להיות משולם. לסכומים אלה התווספו הפרשי ריבית כחוק, עד ליום 30.7.00 (ר' הטבלה וההסבר הנלווה אליה בסעיפים 36 ו-37 לפסק הדין).
מהחישוב שצורף על-ידי המבקשים עולה כי הם הצמידו את הסכומים שלא שולמו במועדם, מיום 15.3.1996 עד ליום 30.7.2000. דרך חישוב זו שונה מזו שננקטה בפסק הדין. אין מדובר בטעות אריתמטית שנפלה בפסק הדין, ולכן אין מקום לקבל את הבקשה.
השמטה של הצמדה וריבית ביחס לתשלום החוזי האחרון
6. לטענת המבקשים, לא שוערך סכום של 124,000 ש"ח שלא שולם על-ידי המשיבים. התשלום היה אמור להתבצע במועד מסירת הבית. לטענת המבקשים, אין הבחנה בין סכום זה, לבין יתר הסכומים הנקובים בטבלה. הם טוענים כי לצורך החישוב היה על בית המשפט להתייחס ליום 3.12.97 - היום שבו הודיעו המבקשים למשיבים כי בניית הבית הסתיימה.
7. איני מקבלת את טענת המבקשים. לא מדובר בטעות בהיסח הדעת. לסכום הנ"ל לא נוספו הפרשי הצמדה וריבית בשל האבחנה בין תשלום זה (שהיה אמור להתבצע במועד המסירה אשר לא התבצעה בפועל), ובין התשלומים האחרים.
השמטה של הצמדה וריבית ביחס לתשלומים ששולמו על-ידי המשיבים
8. לטענת המבקשים בית המשפט השמיט, בשוגג, את חישוב ההצמדה והריבית על תשלומים ששולמו בחסר על ידי המשיבים. לטענת המבקשים היה על בית המשפט להוסיף את המדד הידוע ליום 15.3.96 ביחס לשני תשלומים ששולמו במועד - התשלומים של 422,000 ש"ח ו-127,000 ש"ח. לטענתם, תשלומים אלה אמנם שולמו במועד אך ללא תוספת ההצמדה כנקוב בסעיפים 15 ו-16 להסכם המכר, דהיינו, ללא תוספת הצמדה למדד הידוע ביום 15.3.96.
9. אינני מקבלת את הטענה. בפסק הדין ישנה התייחסות לסכומים אלה, ונקבע כי אין להביא בחשבון את האיחור בתשלום השני והשלישי, לאור המועדים שבהם שולמו תשלומים אלה (ר' בסעיף 36 לפסק הדין).
מכאן, לא מדובר בטעות בדרך החישוב או בתקלה בהיסח הדעת.
סכום המע"מ שהופחת מהתקבולים שהתקבלו מהזוג ברון
10. בפסק הדין נקבעה יתרת התמורה החוזית שלא שולמה על-ידי המשיבים. נקבע כי הסכום שהתקבל על-ידי המבקשים מהזוג ברון (שהבית נמכר לו בסופו של דבר על-ידי המבקשים), גבוה מיתרת התמורה החוזית אותה היה על המשיבים לשלם למבקשים, בסכום של 214,535 ש"ח. לטענת המבקשים סכום זה כולל מע"מ. לעומת זאת, לטענתם, בית המשפט קיזז מסכום זה נזקים ללא מע"מ.
לטענת המבקשים בית המשפט התעלם מהמע"מ אותו העבירו המבקשים לשלטונות מע"מ בגין התשלומים שהם קבלו מהזוג ברון. לטענתם, היה מקום להפחית את סכום המע"מ. מאחר שהסכום לא הופחת, נותר בידי המבקשים סכום הנמוך ב-17% ממה שהיה עליהם לקבל.