א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
13745-06
30/05/2007
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
- נגד - |
התובע:
1. דלתא נובל לוגיסטיקה בע"מ 2. דלתא נובל סחר ושילוח (ישראל) בע"מ 3. אורי ירון
עו"ד נתן
|
הנתבע:
כהן רפאל עו"ד גב' אור-פלדמן
|
החלטה |
כללי
בישיבת יום 05.02.07 העליתי בפני הצדדים, את שאלת סמכותו העניינית של בית המשפט השלום, לדון בתובענה זו.
הצדדים נדרשו ליתן עמדותיהם הדדית.
התובע הגיש את עמדתו במועד, ואילו הנתבע לא הגיש דבר, חרף הארכה שניתנה לו.
לפיכך, אדון בשאלת הסמכות העניינית בהתבסס על כתבי הטענות המצויים בתיק, ועמדת התובע כפי שהוגשה.
רקע עובדתי
ביום 26.01.06 הגישו התובעים תביעה זו, לתשלום הסך של 387,000 ש"ח.
לטענתם, הנתבע, אשר שימש כמנכ"ל התובעת 1 ושותף ב- 20% ממניותיה, מעל באמונה, הפר את הסכם ההתקשרות ביניהם ובייחוד את חובת האמונים והזהירות שלו כלפיה. לטענת התובעים, הנתבע, בין היתר, רשם לזכותו המחאה על סך 50,000$, תוך שימוש פסול בזכות החתימה.
הנתבע, מנגד, מכחיש את טענות התובעת וטוען, בין היתר, כי מי שמעל באמון התובעת הינו התובע 3. לטענת הנתבע, פעילות התובע 3 כלפיו עלתה כדי עושק המיעוט ו/או קיפוח ו/או הפרת הדין. באשר להמחאה על סך 50,000$, הנתבע מסביר כי השיב לעצמו את השקעתו בתובעת 1 כדין ועפ"י הסכמה.
טענות התובעים בדבר קיומה של סמכות עניינית
התובעים סבורים כי כאשר הסעד המבוקש הינו סעד כספי גרידא, הרי שהסמכות העניינית נקבעת בהתאם לסכום התובענה.
התובעים מסבירים כי הסעד המבוקש מבוסס על עילה חוזית, עילה נזיקית ועילות המבוססות על
סעיפים 192(א), 252, 253, 254(א), 270 ו- 272 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999
(להלן:"חוק החברות"). באשר לעילות התובענה המבוססות על הסעיפים המפורטים בחוק החברות. לטענתם, אין לביהמ"ש המחוזי כל סמכות ייחודית לדון בתובענה, ועל פי מבחן הסעד, ראויה היא להתברר בביהמ"ש השלום.
השאלה המצריכה הכרעה
האם לבית משפט זה, יש סמכות עניינית לדון במחלוקת שבין הצדדים או שמא הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי? זו היא השאלה העומדת להכרעה.
דיון
סמכותו העניינית של בית משפט זה מוגדרת ב
סעיף 51 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן:"חוק בתי המשפט").
המבחן המקובל לעניין קביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי, בכל הנוגע לבתי המשפט שחוק בתי המשפט עוסק בהם, הינו מבחן הסעד.
ראו: ע"א 2846/03 ריצ'ארד ב' אלדרמן, עו"ד נ' דן ארליך, פ"ד נט(3) 529, 533-534 (להלן:"פרשת אלדרמן").
"... כאשר מוגשת תובענה כספית נקבעת הסמכות לפי הסכום, תהא אשר תהא העילה, ואין נפקא מינה, אם נושא הסכסוך נוגע לעניין שהיה מצוי בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר, אילו נתבע בגיו סעד המתייחס במישרין לאותו עניין... "