בש"א 6027/08 היא בקשה מטעם התובע
למינוי מומחה לכתב יד מטעם בית המשפט ובש"א 7306/08 היא בקשה מטעם הנתבע
למחיקת התביעה על הסף בהעדר עילה.
התביעה הוגשה מלכתחילה בהליך של סדר דין מקוצר, לתשלום סכום של 121,644 ש"ח, שעל פי הנטען, אמור הנתבע לשלמו על פי ההסכם לפירוק השותפות מיום 15/6/01, לפיו השותפות תפורק, והנתבע יקנה את חלקו של התובע בשותפות, תמורת סכום של 30,000$. התובע טען, כי הנתבע לא שילם את סכום התמורה שהוסכם, למעט סכום של 5000$, ששוויו נכון למועד הגשת התביעה 24,955 ש"ח .
הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן, שהתקבלה בהסכמת הצדדים בהחלטתה מיום 11/4/05 של כב' הרשמת רות וקסמן (בית משפט השלום בראשל"צ). לאחר מכן, בהחלטתו מיום 22/2/06, הורה כב' השופט איתן אורנשטיין על העברת הדיון לבית משפט זה, מפאת חוסר סמכות עניינית של בית המשפט השלום לדון בתביעות הנוגעות לענייני שותפות.
בהחלטתי בתום הדיון מיום 16/1/08 קבעתי כי קדם המשפט הסתיים, וקצבתי מועדים להגשת ראיות. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ביום 16.3.08, בד בבד עם הגשת הבקשה למינוי מומחה. הבקשה לסילוק על הסף הוגשה לאחר מכן.
אחת מהסוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים, נוגעת לזהותו של ההסכם לפירוק השותפות. התובע טוען, כאמור, כי מדובר בהסכם מיום 15/6/01, בעוד שהנתבע טוען, כי מדובר בהסכם מיום 8/5/01 (המכונה "ההסכם המקורי").
כאמור, בבש"א 6027/08 עותר התובע למינוי מומחה לכתבי יד, לצורך בחינת אמיתותו של ההסכם לפירוק שותפות, שעליו נסמכת התביעה. התובע צירף את ההסכם מיום 15/6/01, עליו מבוססת תביעתו, וטוען במקביל, כי אין לו כל התנגדות, שתביעתו תתבסס על ההסכם מיום 8/5/01, כשיטת הנתבע (לטענתו, מדובר בהסכם המיטיב עימו אף יותר). אלא שהתובע מבקש, למען הסר ספק, שימונה מומחה לכתבי יד לבדיקת אמיתות ההסכם עליו מבוססת התביעה, וכן לבחינת אותנטיות החתימות המופיעות בו.
בבש"א 7306/08 עותר הנתבע למחיקת התביעה על הסף, מהטעם שעצם נכונותו של התובע להסתמך על ההסכם מיום 8/5/01, מהווה מעין הודאה בכך שההסכם עליו נסמכת התביעה, אינו ההסכם עליו חתמו הצדדים, כך שלמעשה, לא קיימת עילת תביעה. הנתבע טוען, כי אין לאפשר לתובע להיבנות משני ההסכמים במקביל, ואם מבקש התובע להסתמך על ההסכם מיום 8/5/01, הרי שעליו לעתור לתיקון כתב התביעה.
מתגובת התובע עולה, כי מבחינתו, אין עדיפות בין האפשרות לדון בתביעה על סמך ההסכם מיום 8/5/01 לבין האפשרות למנות מומחה לכתבי יד שיבחן את אותנטיות ההסכם שצורף לתביעה. התובע מבקש "לשם הזהירות" לאפשר לו לתקן את כתב התביעה ולאפשר לו לצרף את ההסכם המקורי, כראייה נוספת לחובו של הנתבע כלפיו.
בתשובתו לתגובה, טוען הנתבע כי עמדת התובע בדבר תחולת שני ההסכמים, מורכבת למעשה משתי עמדות עובדתיות חלופיות, שעל פי תקנה 72(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אין להכשירן.
לפיכך, מבקש הנתבע להורות על מחיקת התביעה או לחלופין להורות על תיקון כתב התביעה.
אני מסכים עם הנתבע בכך שהסתמכות מקבילה על שני ההסכמים, כמגבשים את חיוביו, כמוה כהעלאת טענות עובדתיות חלופיות.
לכאורה, שני הצדדים מסכימים לפתור את הבעייתיות הדיונית הקיימת על דרך תיקון כתב התביעה, אלא שכוונת הנתבע היא, כי כתב התביעה, בנוסחו המתוקן, יתבסס אך ורק על ההסכם מיום 8/5/01 (החל על המקרה, בהתאם לשיטתו), בעוד שמנוסח דבריו של התובע, נראה כי נוסח כתב התביעה המתוקן הפוטנציאלי עתיד לכלול את שני ההסכמים גם יחד. ככל שזוהי אכן עמדתו של התובע, הרי שהטענות החלופיות עתידות להיוותר על כנן, וזאת אין לאפשר.
התובע מתבקש להודיע, בתוך 20 יום, מהי עמדתו לגבי תיקון כתב התביעה, על דרך הסתמכות בלעדית על ההסכם מיום 8/5/01, והשמטת החלק בתביעה המסתמך על ההסכם מיום 15/6/01. ככל שתושג ההסכמה בעניין זה, ניתן יהיה, כמובן, לייתר בכך את המחלוקת בעניין תקפו של ההסכם מיום 15/6/01 ומידת האותנטיות שלו, ובכך תתייתר גם בקשת התובע למינוי מומחה לכתבי יד.
ניתנה היום כ"א באב, תשס"ח (22 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
|
אבי זמיר, שופט
רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
