אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1298/04

החלטה בתיק א 1298/04

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1298-04
26/06/2006
בפני השופט:
דוד גלדשטין

- נגד -
התובע:
1. משה גולדברג
2. בועז גולדברג
3. רות אלפרוביץ
4. חנה גולדברג
5. עדנה גולדברג

עו"ד יורם חג'בי- חגי
הנתבע:
1. קרן קיימת לישראל
2. הימנותא בע"מ

עו"ד אלון יואלי
החלטה

בקשה להתיר למבקשים לתקן את כתב התביעה ולצרף כתובעות את רעייתו של המבקש 1, ואת אמם של המבקשים 3-2, וכן לאפשר צירופם של מסמכים,שנטען שעל קיומם נודע למבקשים רק לאחרונה ואשר מבססים, כך לטענתם, עילות תביעה חדשות כמפורט בבקשה ובטיוטת כתב התביעה המתוקן,כל זאת בהתאם לתקנות 21,  24 ו- 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

העובדות

1.         סלע המחלוקת בתביעה דנן הינו הסכם מתנה שנחתם בשנת 1966 במסגרתו העניק מר נתן גולדברג ז"ל (להלן: "המנוח"), אביו של מבקש 1 (להלן: "דר' גולדברג"), סבם של מבקשים 3-2, וחמם של מבקשות 5-4, במתנה לקק"ל את הזכויות בכ - 20 דונם של אדמות חקלאיות בהוד השרון. בכתב התביעה מבוקש להורות על בטלותו של הסכם זה.

האדמות נרכשו על ידי המנוח בשנת 1933, כאדמות פרטיות, לשם עיבודן החקלאי.

בשנת 1964, החליט המנוח, לפנות לקק"ל, כדי שזו תעזור לו לנסח צוואה שתמנע את מכירת האדמה לצמיתות, ותשאיר את האדמה לבניו, שבאותו שלב היו ללא יורשים. במכתב לראש מחלקת התיישבות בקק"ל מיום 8.10.64, כתב המנוח כי ברצונו להעביר לקק"ל את אדמותיו, אך להשאיר את האדמה לבניו, שיעבדו אותה, ואם לא ירצו לעבדה, שתימסר למי שירצה להמשיך ולעבדה כאדמה חקלאית ובלבד שלא תועבר לידי קבלנים.

שנתיים לאחר קביעה זו של המנוח במכתב, והוא כבן 80 שנה, נחתם הסכם המתנה ביום 17.11.1966, בו הוסכם כי הקק"ל תוכל לרשום זכות חכירה בקרקעות על שם הבנים, אך עם שינוי היעוד של הקרקעות ל"נכסים עירוניים", תהיה הקק"ל חייבת למסור לבנים בחכירה נכסים אחרים שיהיו שווים בערכם לערך הנכסים שהועברו על שם הקק"ל בטרם הפכו לנכסים עירוניים.

ביום 27.2.67 הועברו הקרקעות על שם הקק"ל. רק לאחר העברת הבעלות על שם קרן הקיימת נודע ליורשיו של המנוח על ההסכם. בשלב זה, הקימו הבנים משפחות והעמידו יורשים, תוך שהם מבקשים מהמנוח לבטל את ההסכם. לאור שינוי בנסיבות, נטען כי המנוח ביקש לחזור בו מן ההסכם שנחתם ולתקנו, על מנת להשמיט ממנו את התנאים שקיפחו את בניו וזאת, על ידי מכתב שנשלח לקק"ל (להלן: "מכתב התיקון").

ביום 4.11.1970 הוחתם המנוח על הסכם נספח אותו ניסחה משיבה 1, שלא ביטל את הסכם, אלא ששיחרר מחצית מהחלקה בתנאים מסוימים, שמנעו מיורשיו החוקיים לבנות באדמותיהם. כחודשיים לאחר החתימה על ההסכם הנספח, ובניגוד למותנה בו ולהסכם הראשון, נרשמה חכירה בנכסים על שם משיבה 2.

המנוח נפטר ביום 19.5.1971.

בחודש אוקטובר 1986 הוגשה לבית משפט זה המרצת פתיחה על ידי בניו של המנוח בשמם ובשם עיזבון הוריהם, במסגרתה ביקשו שבית המשפט יצהיר על בטלות הסכם המתנה.

ביום 16.3.1989 חזרו בהם המבקשים מהמרצת הפתיחה, בעקבות המלצת כב' השופט אלוני, והתובענה נמחקה ללא צו להוצאות. 

טענות המבקשים

2.         המבקשים מעוניינים בצירוף מסמכים שיש בהם, כך לשיטתם, לשפוך אור על התנהלות העניינים, שכאמור, הצדדים לה אינם עוד בין החיים. לטענתם, יש בצירוף המסמכים וצירוף כלותיו של המנוח, שזכויותיהן התגלו במסמכים האחרונים המבוקשים, כדי לאפשר לבית המשפט להכריע בכל השאלות השנויות במחלוקת.

טוענים המבקשים כי המסמכים שנתגלו בארכיב, במסגרת התחקותו של דר' גולדברג אחר שורשי משפחתו, הם משמעותיים לניהול התובענה, ויש בהם כדי להצביע על הלך רוחו של המנוח, ועל רצונותיו וכוונותיו, במיוחד המכתב בכתב ידו של המנוח מיום 18.6.1969 ובו דרישה חד משמעית להעביר בהקדם, עוד בחייו, את הקרקע הנדונה על שם בנו יאיר ואשתו, ועל שם בנו משה ואשתו, מסמך המהווה לטענתם חזרה מהסכם המתנה. עוד טוענים המבקשים כי מכתב זה שנתגלה מהווה הודעת ביטול להסכם, מאחר והמכתב מבקש לאיין את ההעברה על שם משיבה 1, זאת מאחר שבכתב ההגנה מכחישות המשיבות כי המנוח חזר בו מההסכמה.

גם העובדה שבמסמכים נמצא מכתב מעת מר אברהם הרצפלד ז"ל עם הוראות למינוי אדם בשם שרת כאפוטרופוס, דרושים לבית המשפט לשם הכרעה.

המבקשים טוענים כי הצליחו להוכיח קבילותם לכאורה של המסמכים המבוקשים והראיות החדשות העומדות בבסיס הבקשה לתיקון כתב התביעה.

טענות המשיבים

3.         המשיבים טוענים כי המבקשים ידעו על המכתב משנת 1969, שנים רבות בטרם הוגש כתב התביעה. אין מדובר בגילוי חדש, וכי גירסתו של דר' גולדברג באשר להשתלשלות העניינים היא עדות כבושה.

עוד נטען בתגובה כי התיקון המבוקש אינו מגלה פלוגתא חדשה שיש צורך להכריע בה. נטען כי המסמך עליו נסמכת הבקשה אינו קביל היות שלא ניתן לאמתו ולא ניתן לחקור את עושהו, באשר לכוונותיו במועד שליחת המסמך. הגשת המסמך עומדת, כך לטענת המשיבים, בסתירה לכלל האוסר על עדות שמועה, ולא מתקיימים החריגים לכלל זה. לאור הטענה כי המסמך אינו קביל, נטען כי נשמטת הקרקע מתחת לבסיס הבקשה, שכן לא מתגלה פלוגתא חדשה הדרושה להכרעה - ועל כן דינה של הבקשה להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ