א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
124979-01
18/01/2005
|
בפני השופט:
אליהו בכר
|
| - נגד - |
התובע:
מוחרר חיים
עו"ד אורון-ויסברוד
|
הנתבע:
1. קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
2. דניאל צ'קול
3. כלל חברה לבטוח בע"מ
עו"ד א. בלגה
עו"ד א. אלבינצר
|
| החלטה |
רקע
התובע נפצע בתאונת דרכים, עת ביום 10.2.00, שעה 18:50, לערך, רכב על אופנוע, כאשר רכב הנהוג על ידי הנתבע 2 והמבוטח על ידי הנתבעת 3 ביצע פניית פרסה במקום אסור, חסם דרכו של האופנוע וגרם, לטענת התובע, לתאונה.
עת רכב התובע על האופנוע, בוטח האופנוע בביטוח חובה שכיסה נהג נקוב בשם שאינו התובע. התובע טען, כי רכב על האופנוע לאחר שקיבל היתר לכך מבעליו או המחזיק בו, בלא שידע ובלא שאמור היה לדעת דבר העדר הכיסוי הביטוחי ולפיכך, נתבעות לחלופין הן קרנית, מכח סעיף 7א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 [להלן: "חוק הפיצויים"] והן הנתבעים 2 ו 3 בעילה לפי פק' הנזיקין.
הנתבעת 1 טענה, כי חוק הפיצויים אינו חל בנסיבות, שכן התובע ידע או היה עליו לדעת כי אין כיסוי ביטוחי לרכב, מה גם שהיה "המחזיק" ברכב, ומכל מקום, הפנתה הודעת צד ג' כנגד בעליו של האופנוע מר ארמונד וקנין.
הנתבעים 2 ו 3 טענו, כי אין כנגדם עילת תביעה לאור עקרון ייחוד העילה שבסעיף 8 לחוק הפיצויים, וכי חובת הפיצוי לפי סעיף 7א' לחוק הפיצויים מוטלת על הנתבעת 1. כמו כן הוסיפו, כי התאונה התרחשה ברשלנותו של התובע ו/או ברשלנותו התורמת בדרגה גבוהה.
לאור המחלוקת בשאלת החבות, נקבע דיון בנושא זה ובשאלה האם סעיף 7 א' לחוק הפיצויים חל בנסיבות. הצדדים הגישו ראיותיהם ובתאריך 16/5/04 התקיים דיון הוכחות.
משסיכומי הנתבעות 2 ו- 3 הובאו לעיוני רק ביום 28/12/04, למרות קיום חותמת "נתקבל" עוד מיום 5/10/04, ניתנת החלטתי רק עתה.
העובדות
על פי תצהיר התובע [ת/1] ביום 10/2/00 שעה 18:30 לערך הגיע עם חבר בשם דורון פורת שביקש לרכוש אופנוע מצד ג', עם אביו של דורון ועם חבר נוסף בשם פלד חג'בי. במקום נכח גם אביו של בעל האופנוע, האבות שוחחו ביניהם והתובע שאל אם אפשר לקחת האופנוע לנסיעת מבחן, בעל האופנוע ואביו השיבו בחיוב ולא היתה להם כל בעיה או הערה אודות הנסיעה באופנוע.
תחילה נסע באופנוע חברו של התובע פלד, ואחר כך התובע כשבמהלך נסיעה זו התרחשה התאונה.
זו התרחשה כאשר רכב שחנה בצד ימין של הכביש החל לפתע בנסיעה תוך פניה חדה שמאלה, לצורך ביצוע פניית פרסה במקום אסור, עלה על אי תנועה מסומן, וכל זאת ללא איתות ובאופן פתאומי, תוך חסימת דרכו של התובע, ולפיכך התנגש בו התובע. התובע הוסיף, כי נהג הרכב האחר - הנתבע 2 - נשפט והורשע בביהמ"ש לתעבורה בעוד שכנגדו לא הוגש כל כתב אישום.
בחקירתו הנגדית, מציין התובע, כי למד מהארוע לקח, וכלשונו:
"אחרי המקרה שקרה, היום אני אבדוק את הביטוח לפני שאסע על האופנוע" [עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מ 16.5.04].
ובהמשך:
"בנושא הביטוח אף אחד לא שאל. לא חשבתי שאני צריך לשאול" [עמ' 5 לפרוטוקול].
בחקירה נגדית לעו"ד טירן, נשאל:
"ש. אם המוכר של האופנוע, האב או הבן, היו אומרים לך שאין ביטוח לאופנוע, היית עולה עליו או לא?
ת. לא הייתי עולה על האופנוע".
ובהמשך:
"ש. אתה עמדת שם, לפי מה שנאמר, והתעקשת, אמרו לך שאין ביטוח, שאי אפשר לנסוע, והתעקשת לנסוע. זכור לך מהלך כזה?
ת. לא זכור לי דבר כזה. עם פלג גם לא התווכחו.
ש. הצהרת שאתה נוסע על אחריותך ולוקח סיכון גם אם אין כיסוי ביטוחי.
