החלטה בתיק א 12485/03

1. המבקשים, שהם הנתבעים בתובענה שעילתה רשלנות רפואית בשל ניתוחים שבצעו הנתבעים באפה, עותרים בבקשה זו, שהוגשה ביום 5.9.05, להורות על פסילתי מלדון בתובענה זו, בה אמורה להתקיים ישיבת הוכחות ראשונה ביום 12.9.05. לטענת המבקשים, בשבתי כשופטת מוקד בתביעה, הבעתי את דעתי באשר לסיכויי ההצלחה של התביעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק באופן שיש בו משום גיבוש דעה המקימה חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

2. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, בקשה זו אינה אלא נסיון להאריך את ההליכים, תוך דחיית הדיון ועיכוב מיצוי זכויותיה של התובעת. לטענתה, אין הנסיבות מקיימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. עוד מלינה המשיבה על השיהוי שבהגשת הבקשה, שכן ההודעה על שינוי המותב וקביעת הדיון בפני, נמסרה למבקשים עוד ביום 20.7.05, ומאז הם אף הגישו בקשה לזימון עדים. מכאן, שהחשש מפני משוא פנים שמעלים המבקשים בבקשתם, אינו חשש ממשי.

3. אקדים ואציין, כי הישיבה שבה נאמרו לכאורה הדברים אותם מציינת עו"ד אפרת שב בתצהירה התומך את הבקשה, התקיימה ביום 30.12.04. בשל פרק הזמן הרב שחלף מאז, במהלכו יצאתי גם לשבתון ממושך, מטבע הדברים שאינני יכולה לזכור את שנאמר בישיבה, ועל כן מקובלים עלי הדברים שמכניסה עו"ד שב לפי בתצהירה, בהיותה "קצין של בית המשפט".

4. יחד עם זאת, לא מקובלת עלי הפרשנות שנותנים ב"כ המבקשים לדברים אלו.

5. ואבהיר:

בבית משפט השלום בתל אביב הייתה נהוגה השיטה, לפיה ההליכים המקדמיים בתובענה, לרבות ההליכים של הגשת תחשיבי נזק וניסיונות הפשרה, התנהלו בפני שופט המוקד, ורק אם לא צלחה הפשרה, הועברה התובענה לשמיעת הוכחות בפני שופט אחר - שופט צוות. 

      כיהנתי בתפקידי כשופטת מוקד עד ליום 1.3.05, מועד צאתי לשבתון, ממנו שבתי לאחרונה, עם תחילת שנת המשפט הנוכחית. במסגרת תפקידי כשופטת מוקד, נהגתי להציע לצדדים הצעות פשרה, תוך מתן הסבר מפורט ומנומק להצעה, ובחינת סיכויי הצלחת התובענה. במסגרת הדיון בסיכויי הצלחת התובענה, לא ראיתי פסול להצביע בפני  הצדדים על קשיים לכאורה או פרכות שראיתי בטענותיהם ובראיותיהם, לרבות בחוות הדעת מטעמם ובחוות הדעת של המומחים שמונו על ידי בית המשפט, והכל במסגרת הניסיונות לקרבם להסדר פשרה. ככלל, לא היה באמירות אלו משום קביעת דעה קדומה בתיק, אלא אמירות לכאוריות בלבד המבוססות על החומר שעמד בפני במסגרת הדיונים המקדמיים. לו לא נהגתי כך, הייתי חוטאת לתפקידי כשופטת מוקד, לא הייתי מקדמת הסדרי פשרה, ולצדדים לא היו כלים לשקול את סבירות ההצעה שהועלתה על ידי.

במהלך התקופה בה הייתי בשבתון, חלו שינויים בשיטה שהיתה נהוגה בבית המשפט, בוטל מוסד "שופט המוקד" בתיקי הנזיקין, התיקים חולקו בין השופטים השונים שדנים בנזיקין, ובחלקי נפל לדון בתובענה זו.

6. גם בתיק זה, כמו בתיקים רבים אחרים, ודנתי בעשרות תיקים ליום, הצעתי לצדדים הצעה לסילוק התביעה בפשרה, עוד בהיותי שופטת מוקד. הדברים שעליהם מלינים המבקשים, ואשר נאמרו במסגרת קדם המשפט, לא חרגו ממתן נימוקים והסברים לעמדתי, שהוצעה במסגרת פשרה בהליכים מקדמיים. אינני רואה הבדל בין מתן אותם הסברים או נימוקים לפני קבלת עמדת הצדדים להצעת הפשרה, לבין לאחריה, בין לפני שהתיק נקבע לשמיעה בפני שופט צוות ובין לאחריו.

7.   משלא צלח בידי להביא הצדדים לידי הסדר פשרה, נקבע התיק להוכחות בפני כב' השופטת טולקובסקי. כאמור, עם שינוי השיטה וביטול חלוקת הדיון בין שופט מוקד לשופט צוות, חזר התיק ונקבע בפני, כאשר יש לציין שחלוקה זו אקראית לחלוטין.

8.   מן הדברים שנאמרו לצדדים במהלך קדם המשפט אין ללמוד על חשש ממשי למשוא פנים. לא גיבשתי דעה סופית בתובענה, אין לי דעה קדומה בנושא, דעתי איננה "נעולה" והנני פתוחה לשכנועים ולשינויים. חשוב לציין, כי עסקינן בתביעה לרשלנות רפואית. על פי רשימת העדים שהוזמנו, ואשר אושרה על ידי, אמורים להישמע חקירותיהם של רופאים רבים שטפלו בתובעת ובדקו אותה, לרבות המומחה שמונה על ידי בית המשפט. פתוחה הדרך בפני המבקשים, במסגרת הבאת ראיותיהם והחקירות שיקיימו, לשנות כל גישה או כל עמדה שהבעתי, ככל שהבעתי, במסגרת ההליכים המקדמיים.

9.   אינני רואה צורך לחזור ולצטט ההלכות לעניין פסלות שופט. אלו ידועות, והובאו וצוטטו בהרחבה בבקשה ובתגובת המשיבה. כאמור, אינני סבורה כי בנסיבות העניין מתקיים המבחן שנקבע בפסיקה לפסלות שופט.

      הבקשה נדחית.

ניתנה היום ז' באלול, תשס"ה (12 בספטמבר 2005) במעמד הצדדים.