(בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת)
1. זו בקשת המבקשת לעשות שימוש בסמכות הקבועה בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ובסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ולהורות למשיבה להפקיד ערובה לתשלום הוצאות המבקשת במזומן, בערבות בנקאית אוטונומית או באמצעות בטוחה אחרת על פי שיקול דעת בית המשפט.
הצדדים:
2. המבקשת הינה חברה רשומה כדין בישראל שעיקר עיסוקה הינו בשיווק, מסחר והפצת מוצרי ואביזרי חשמל. המשיבה הינה חברה רשומה כדין בישראל ובעלת זכויות בפטנט ובבעלותה בין היתר מוצר שהינו ממסר מדידה וציוד מגן להגנה מפני תקלות במערכת החשמל("המשגוחן").
3. ביום 19.01.2006 הגישה המשיבה כנגד המבקשת את התובענה דנא. עניינה של התובענה הראשית הינה על הפרת הסכם אשר נחתם בין הצדדים ביום 20.01.2004 שתכליתו שיווק והפצה "בלעדי ויחיד" לפיו תשווק ותפיץ המבקשת את מוצרי המשיבה("המשגוחנים") בשטחי מדינת ישראל והרשות הפלשתינאית.
4. בתובענה הראשית, טוענת המשיבה כי בניגוד להסכם שאליו התחייבה המבקשת החלה היא בביצוע הפרות יסודיות וחמורות, לא רכשה בהתאם להסכם כמות מינימלית של 600 "משגוחנים", לא שילמה על כל "המשגחונים" אשר יוצרו במיוחד עבורה ולא ביצעה את פעולות השיווק להן התחייבה בהתאם לתוכניות השיווק והמכירות. המשיבה טוענת כי ממחדלי המבקשת נגרמו לה נזקים ישירים מאבדן רווח עקב אי רכישת ה"משגוחנים", סבלה מאובדן רווחים נוספים עקב אי קיום התחייבויות הנתבעת ואי ביצוע התוכנית לקידום מכירות והשיווק לה התחייבה, עלות איש תמיכה של המשיבה, הוצאות ועלויות נוספות וכן פגיעה במוניטין.
5. מנגד, טוענת המבקשת כי עסקינן בניסיון חמור, חסר תום-לב, מצד המשיבה להתנער מהסכם מסחרי(הסכם הפשרה) אשר נחתם בין הצדדים, לאור קיומו של הסכם הפשרה בין הצדדים, אין כל רלוונטיות להסכמים ולמעשי הצדדים עובר לחתימתו, באשר בהסכם זה מוצו כל רצונות הצדדים.
6. בנוסף, טוענת המבקשת להעדר ניקיון כפיים, חוסר תום-לב והעלמת עובדות מצד המשיבה, ובין היתר מזכירה את אי חשיפת העובדה שנעשו על ידי המשיבה ניסיונות קודמים להחדיר את מוצריה לשוק, באמצעות גורמים אחרים, אשר לא צלחו, ואי חשיפת העובדה כי ל"משגחון" אין תו תקן, אלא שיש לו תו בטיחות.
טענות הצדדים בבקשה זו:
7. המבקשת טוענת כי במסגרת התביעה, אשר עומדת על סך של 1,496,928 ש"ח, טענה המשיבה כי היא מצויה במצב כלכלי קשה בשל היעדר יכולת לעמוד בהתחייבויותיה ולאור זאת נדרש מנהל המשיבה, מר חיים נבו, ללוות כספים ולהעמיד בטוחות אישיות כתנאי להמשך פעילותה. לדידה, דברים אלו נטענו על ידי המשיבה אף בתצהירו של מר נבו, אשר צורף בתמיכה לבקשה לסעדים זמניים(בש"א 151627/06).
8. לטענת המבקשת נכסיה של המשיבה משועבדים לבנק לאומי לישראל בע"מ ולגופים נוספים, ובין היתר קיימים שעבודים על הון המניות הבלתי נפרע של החברה והמוניטין שלה וקיים שעבוד שוטף על מפעלה ויתר רכושה(המבקשת מצרפת דו"ח רשם החברות - נספח ג' לבקשתה זו). לדידה, המשמעות הברורה הינה כי קיים חשש ממשי כי אם ייפסקו הוצאות לטובת המבקשת בתביעה זו, לא ניתן יהא לגבות הוצאות אלו מן המשיבה.
9. בנוסף, טוענת המבקשת כי מצבה הרעוע של המשיבה אינו נובע ממעשי המבקשת. למבקשת הסתבר, כי הקושי בשיווק ה"משגוחן" היה נעוץ במשיבה עצמה הן בשל העדר תו תקן מתאים והן בשל ניסיונות קודמים לשיווקו, באמצעות צדדים שלישיים אשר נכשלו.
10. מנגד, המשיבה טוענת כי פירטה באריכות בתובענה הראשית כיצד ההחמרה שלה ושל מנהלה נגרמה באופן ישיר ממעשיה המנוגדים לדין והפרותיה של המבקשת את ההסכמים וההתחייבויות שנטלה על עצמה כלפי המשיבה. בנוסף פירטה המשיבה את הנזקים הרבים שגרמה עקב כך המבקשת למשיבה המסתכמים במיליוני ש"ח.
11. המשיבה טוענת ומדגישה כי המבקשת היא שהרעה את מצבה הכלכלי של המשיבה, ובגין כך מוגשת תביעת המשיבה נגד המבקשת. לדידה, בבחינת נסיבות בקשת הפקדת ערובה יש לקחת בחשבון אם מצב כלכלי קשה של התובע נגרם לתובע עקב הפרות הנתבע ואי קיום התחייבויותיו, וכי יש בכך להוות טעם לדחיית בקשות להפקדת ערובה ועיכוב הליכים.
12. בתשובתה, טוענת המבקשת כי אין כל נימוק מדוע שלא לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת, אין די בהעלאת הטענות בעלמא והנטל להוכיח הטענות מוטל על כתפי המשיבה. זאת ועוד. על אף טענות המשיבה לא ניתן למצוא בתצהיריה ו/או במסמכים שצורפו אליהם ראיות לכאורה להוכחת טענותיה.
13. המבקשת טוענת כי דווקא המשיבה היא שהפרה את הסכם הפשרה בין הצדדים ועל בית המשפט לבחון את תום ליבה של החברה וזאת לאור כתב התביעה בתובענה הראשית. המשיבה לטענתה, פעלה בחוסר תום לב מובהק שעה שהטעתה את המבקשת, במכוון וביודעין, והוציאה הימנה כספים בכחש.
דיון בבקשה:
14. אכריע בשאלה כדלהלן, וכבר אומר דינה להתקבל.
סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, כולל הוראה ספציפית ביחס להפקדת ערובה לשם הבטחת הוצאות הנתבע, מקום בו התובעת הינה חברה או חברת חוץ, לאמור:
