החלטה בתיק א 12275/07

בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף.

התביעה:

התביעה הוגשה ביום 11.1.07 לתשלום סך של 103,000 ש"ח.

התובעת טוענת כי הייתה בקשר ארוך שנים עם מר דב רוכב ז"ל ( שיקרא להלן ולשם הנוחיות : "המנוח" ) ואימו. המנוח נפטר בשנת 2002. 

לטענתה, סמוך לפטירתו של המנוח, התחייב לשלם לה 20,000$ כתמורה בעד השנים הרבות בהן טיפלה בו, ועבדה למענו ואף חתם על מסמך בכתב המעיד על כוונה זו. 

התובעת טוענת כי נושלה ע"י מר זיגפריד רוזנר, שחרף ידיעתו על התחייבות זו, ביקש והוכרז כיורשו היחיד של המנוח.

לכתב התביעה צורף העתק פלט מחשב ממנו עולה כי בקשה לצו ירושה הוגשה ע"י מר רוזנר ביום 28.04.2002 ופורסמה ביום 01.05.2002 בעיתון "ידיעות אחרונות".

מר רוזנר נפטר והוריש את רכושו בצוואה לאשתו, הנתבעת בתביעה זו.

הנתבעת ביקשה לקיים את הצוואה. בקשתה אושרה ע"י בית המשפט.

התובעת טוענת, כי קמה לה עילת תביעה כנגד עזבון המנוח ויורשו היחיד, ומכוחו, נגד עזבונו והנתבעת.

הנתבעת מכחישה את טענות התובעת, וטוענת כי חלה התיישנות וכי אין יריבות ביניהן.

הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף ומכאן הבקשה שלפני.

טענות הצדדים:

א.     התיישנות

המבקשת גורסת כי חלה התיישנות על התובענה. לשיטתה, המשיבה לא עמדה במועדים להגשת תביעת נושה מיורש כמפורט ב סעיף 132 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965  (להלן :"חוק הירושה").

המבקשת מסבירה, כי המועד בו נושה רשאי לתבוע יורש הינו תוך שלושה חודשים מיום הפרסום כאמור בסעיפים 99 או 123 לחוק הירושה.

לשיטתה, אם לנושה יש הצדקה לאי הגשת תביעתו במועד האמור, הרי יכול הוא להגיש את תביעתו, תוך שנתיים מתום אותה תקופה.

המבקשת טוענת, כי התובענה דנן הוגשה למעלה מארבע שנים מתום תקופת הפרסום.

המשיבה מנגד טוענת, כי אין להחיל את סעיפים 132, 99 ו- 123 לחוק הירושה בתובענה דנן. זאת, מכיוון שלטענתה, הסעיפים הללו מתייחסים להזמנת נושים בכתב, דבר שלא התבצע במקרה דנן.

המשיבה מסבירה, כי ייחוס מועד פרסום הבקשה לצו ירושה למועד משלוח ההזמנה הנו שגוי. משאין להחיל במקרה דנן את סעיף 132 לחוק הירושה,

על כן, לשיטתה של המשיבה, יש לדחות את טענת ההתישנות.