בפני בקשה לעיכוב הליכים מטעם הנתבע, מכח סעיף 5 לחוק הבוררות, בטענה שבין הצדדים התקיים הליך בוררות בפני הבוררת, עו"ד וולדיגר, אשר הגיע לסיומו ובימים אלה נכתב פסק הבוררות.
הליך הבוררות עסק באותן השאלות העומדות לדיון בתיק זה ובאם לא יעוכבו ההליכים, יחול השתק פלוגתא על אותן הסוגיות העומדות בפני בית המשפט. הבקשה מתבססת על התנאי המופיע בחמישה הסכמי שכר טרחה שבין הצדדים בתיק זה.
בנוסף, המשיבה הגישה ביום 2.11.05 תביעה נוספת, הזהה לתביעה זו, כנגד המבקש, בבית המשפט המחוזי וההליכים בתיק זה עוכבו ע"י כבוד הרשם.
בקדם משפט שהתקיים, לא נערכה רשימת הפלוגתאות ומשום כך, אין לראות את המבקש כמי שויתר על בקשתו.
לטענת המבקש, אין באי העלאת שאלת הבוררות בקדם המשפט, בכדי לשלול ממנו מלחזור ולטעון לעיכוב הליכים.
לטענת המשיבה, המבקש עותר לעיכוב הליכים לאחר קדם המשפט ולפני שמיעת ההוכחות. המשיבה תוהה לתזמון הבקשה, אשר הוגש מייד לאחר שהועבר למבקש שאלון עליו התבקש לענות.
לטענתה, המבקש אינו מסביר בבקשתו, מדוע נמנע מהגשת בקשה נפרדת לעיכוב ההליכים עד כה ולמעשה, שומר לעצמו את הזכות להגיש את בקשתו בכל שלב במשפט.
בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק הבוררות, על הנתבע להראות כי הוא מוכן לעשות ככל הנדרש על מנת לקיים את הבוררות, ברם, המבקש לא ביקש להעביר את הסכסוך בתיק זה להליך בוררות ולא עמד על קבלת החלטה בעניין זה.
בנוסף, יומיים לפני בקשה זו, בתאריך 19.3.06 עתר המבקש לדחיית המועד שנקבע לצורך שמיעת ההוכחות מהטעם, כי לא יעלה בידו להגיש תצהיר עדות ראשית.
לטענה כי פסק הבוררות עומד בפני פרסום, טוענת המשיבה, כי פסק הבוררות נכתב, ברם, פסה"ד לא יפורסם כל עוד לא ישולם שכר טרחתה והוצאותיה של הבוררת, כפי שהודיעה לצדדים במכתבה מיום 20.3.06 ובתשובתה למבקש מיום 22.3.06.
בנוסף, טוענת המשיבה, כי התביעה נשוא תיק זה אינה בגין שכר טרחה, אלא עוסקת בתרמית, מעילה באמון, הטעייה ורשלנות מקצועית של המבקש.
לאור הנטען, מבקשת לדחות את הבקשה.
דיון
חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 [תיקון אחרון 10/7/74]
5. עיכוב הליכים בבית המשפט
(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה.
(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות
הפתרון שנקט בו המחוקק הוא על דרך הביניים. במגמה למנוע הפרה של הסכם בוררות, מוסמך בית המשפט לעכב את הדיון בפניו, במקרה שתוגש אליו תובענה. כתוצאה מכך לא יוכל התובע לברר את תביעתו בבית המשפט. התוצאה דומה לצו מניעה, לבקשת הנתבע, אילו היה יכול לנקוט בצעד זה. הברירה שתעמוד בפני התובע תהיה לוותר על התביעה, או לקיים את ההסכם ולהגיש את תביעתו לבוררות.
"נטייתו של בית המשפט חייבת להיות כמה שאפשר לבצע הסכם בוררות שנעשה ולחזק את מעמדו של הבורר
" (ע"א 223/78
פלכטר נ' פשפיורקה, פ"ד לג (1) 414).
