החלטה בתיק א 10784/06

כללי

1.         בפני בקשה לדחייה או מחיקה על הסף של התובענה שבכותרת מפאת חוסר יריבות ולחילופין למתן אורכה להגשת כתב הגנה .

עפ"י החלטה מיום 16.3.06 ניתנה למבקשת זכות תשובה לתגובת המשיבה עד ליום 6.4.06. עפ"י בדיקה ברישומי המזכירות, עד למועד זה לא מימשה המבקשת את זכותה זו.

המזכירות קבעה מועד דיון לבקשה, אך מקום בו ביהמ"ש מוצא כי ניתן להכריע בבקשה על סמך כתבי הטענות בלבד, רשאי הוא ליתן החלטה בבקשה גופא (תקנה 241 (ד) לתקנות סדה"א).

טענות הצדדים

2.         ב"כ המבקשת סומך את בקשתו לסילוק התובענה על הסף מפאת חוסר יריבות.

לטענת המבקשת, היא נכפתה להליך זה חרף שאינה בעלת הדין הראויה לנושא שבמחלוקת, זאת לאור העובדה שאין בינה ובין המשיבה כל התקשרות חוזית בקשר לעבודות נשוא התביעה דנן.

לטענת המבקשת היא לא הזמינה את ביצוע העבודות, לא במפורש ולא במשתמע ולא התחייבה במפורש או בעקיפין לשלם את תמורת העבודות למשיבה, אשר הוזמנו ע"י הנתבעת 1.

עוד טוענת המבקשת כי השיק עליו נסמכת התביעה כנגדה, ניתן למשיבה מתוך רצון טוב לסייע לנתבעת 1 אשר הייתה מצויה באותה עת בקשיים כספיים. בתמורה לשיק הועבר מלוא הסכום בהעברה בנקאית ע"י הנתבעת 1 למבקשת, מאחר ונתבעת 1 הייתה מוגבלת בבנק במשיכת שיקים.

אין בדרך זו כדי להטיל חבות כלשהי על המבקשת להתחייבויותיה של הנתבעת 1 כלפי המשיבה.

3.         ב"כ המשיבה טוען מנגד כי כתב התביעה מבסס עילה ויריבות מול המבקשת, אשר קשרה עצמה לעסקה ולהסכם והביעה באופן מפורש את התחייבותה לשלם את החשבונות עבור עבודתה של המשיבה. וכי ההלכה הפסוקה לעניין סילוק על הסף הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך.

4.         מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה לעניין בחינתה של בקשה לסילוק על הסף. ההלכה היא  כי על ביהמ"ש להניח כי העובדות המונחות לפניו בכתב התביעה הנן נכונות, ותחת הנחה זאת לבדוק האם הסעד מגיע לתובע. ראוי להזכיר את דבריו של כבוד השופט זוסמן בע"א 167/63 ג'ראח נ' ג'ראח, פ"ד יז 2617,2624, לפיהם :

"הדיבור 'עילת התביעה' ( cause of action ) אינו חד-משמעי, ומשהוגדר, אין כוח ההגדרה יפה אלא לעניין פלוני בלבד".

לפיכך המבחן הקובע לעניין זה הנו התשובה לשאלה "האם כתב התביעה כשלעצמו בהנחה שהתובע יוכיח את הנטען בו אך יהיה זכאי התובע לקבל את בסעד אותו דורש?"

משטענה המשיבה בכתב התביעה כי ניתנה לה התחייבות בעל פה, בהתנהגות  ובכתב ע"י המבקשת, לקיום כל ההתחייבויות הכספיות של הנתבעת 1, על ביהמ"ש  להניח כי אכן כך, ולאפשר לה להוכיח את טענותיה. טענות אלה משיוכחו אכן יזכו את המשיבה בסעד המבוקש ועל כן אין מקום לסילוק על הסף.

זאת ועוד,למחיקה על הסף, עפ"י תקנה 100 לתקנות סדר דין אזרחי, הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות השיפוטית הרצויה, והיא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף " הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה " (ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין). די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המצוינות לעיל והמהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה ויש להעדיף תמיד את הדיון הענייני ואת ההכרעה בסכסוך לגופו של עניין (ראה בספרו של א' גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית, עמ' 134 וכן ר"ע 59/81 ארדיטי נ. ארדיטי פ"ד לה(2) 811, 812).

            לאור האמור הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

מחיקת כותרת

5.         הצדדים בטיעוניהם נתנו דעתם בקצרה גם לעניין בקשת רשות להגן ומחיקת כותרת.

ביהמ"ש מוסמך לבדוק מיוזמתו אם התביעה ממלאת על פניה אחר הדרישות שנקבעו בתקנה 202 ולהידון בסדר דין מקוצר, זאת גם אם הנתבע לא ביקש רשות להתגונן (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 306).

שני תנאים מצטברים דרושים על פי תקנה 202 לתקנות על מנת שהתביעה תוכשר בסדר דין מקוצר, האחד סכום קצוב, והשני "מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא", שיש עליהם ראיות שבכתב (ראה: ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי בעריכת ד"ר ש.לוין מהדורה שביעית 523).