בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1078-05,13474-05
03/01/2007
|
בפני השופט:
הרשם דוד גלדשטין
|
- נגד - |
התובע:
1. חברת מויאל שי השקעות ונכסים בע"מ 2. חברת וירטואל דיג'קום בע"מ ח.פ 513399089 3. סהר עמנואל
|
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ
|
החלטה |
בקשה ליתן למבקשים רשות להתגונן בפני תובענה שעניינה ביתרת חוב של המבקשים לבנק המשיב, בסך כולל של -.3,204,244 ש"ח, נכון למועד הגשת התובענה.
העובדות
המבקשות 1 ו-2 ניהלו אצל המשיב חשבונות עו"ש, בהתאם לתנאים המופיעים בטופס פתיחת חשבון עו"ש, תוך שהמשיב מקציב להן מפעם לפעם אשראי. במסגרת היחסים בין הצדדים, שהתנהלו במשך למעלה מעשרים שנה, קיבלו המבקשות 1 ו-2 הלוואות כנגד התחייבויות להחזרתן, יחד עם חתימתו וערבותו של מבקש 3, שהיה מנהלה של מבקשת 1 ובעל עניין במבקשת 2.
בהתאם למסמכי המשיב לא עמדו המבקשות בהתחייבויותיהן על פי הסכמי ההלוואות ולא החזירו למשיב את הסכומים שנתחייבו לעמוד בהם.
מבקש 3 אף הוא ניהל חשבונות אצל המשיב, וגם הלוואות שנילקחו על ידו לא נפרעו והוא נותר חייב כספים למשיב.
במסגרת דיון בבקשת הרשות להגן נחקר מבקש 3 אודות תצהירו.
טענות המבקשים
מן הבקשה עולה טענת קיזוז בגין הנזקים שנטען כי נגרמו למבקשים לאור התנהלותו של המשיב, עת רכש נכס שהושכר לו, על אף שאמור היה לדעת כי מבקש 3 מעוניין היה באמצעות הלוואה לרכוש את הנכס ולהשכירו למשיב, תוך שלבקשה צורפה חוות דעת של הערכת שווי מפורטת, שנטען כי לא נסתרה כלל.
המבקשים אף טוענים כי בתחרות על עסקת הנדל"ן שנכשלה, המשיב עשה שימוש בזכות סירוב שלטענת המבקשים כלל לא עמדה לו בשעה שפנה לנהל מו"מ לרכישת נכס הנדל"ן.
טענה נוספת המועלית על ידי המבקשים היא של אי כדאיות העסקה מצידו של המשיב. לטענת המבקשים המשיב השקיע בעסקה פי שלוש מערכה, ועדיף היה לו ליתן למבקשים לרכוש את הנכס באמצעות מימון באמצעותו.
המבקשים משיתים בקשתם למתן רשות להתגונן גם על עצירת קו האשראי על ידי המשיב. במסגרת חקירת מבקש 3 הוא אישר כי חרג ממסגרת האשראי שאושרה לו וקובלנתו היחידה היא שהבנק הפסיק לנהוג כבעבר, ולא בא לקראתו, זאת בניגוד לקבוע במסגרת ההסכמים שבין הצדדים.
המבקשים טענו כי דרישתם למסמכים נוספים מאת המשיב לא נענתה.
טענות המשיב
המשיב טוען כי הבקשה, וחקירת המצהיר בבית המשפט אינם מגלים ולו ראשית טענה כנגדו. נטען כי הבקשה נסמכת על קונסטרוקציות משפטיות משוללות יסוד, המאיינות מושכלות יסוד בדינים שונים.
נטען כי במהלך החקירה הנגדית, התברר כי המצב לאשורו והדברים המופיעים בתצהיר הינם שונים בתכלית, וכי מדובר בהגנת בדים ובבקשת סרק.
באשר לטענת הקיזוז - המשיב טוען כי אין כל בסיס בדין לטענות המבקשים בדבר זכות קיזוז הנזקים שנגרמו להם על ידי המשיב בנוגע לנכס הנדל"ן, ואין תשתית עובדתית לעריכת תחשיב כלשהו של נזקים. המשיב טוען כי בניגוד לרושם העולה מן הבקשה והתצהיר לפיו המשיב "גילה" על עסקת הנדל"ן רק לאחר שמבקש 3 פנה אליו כדי לממנה, הרי שאין מחלוקת על כך שהמשיב ידע אודות כוונת המשכיר למכור את הנכס, עוד לפני שהוצא הנכס למבקש 3, כפי שהודה בחקירתו הנגדית בבית המשפט.
באשר לחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה נטען כי היא מבוססת על הנחות שגויות, ולא ברור מקור הנתונים ששימשו בסיס לחישובים. די בפגמים אלה כדי לדחות הטענה בדבר הצורך ליתן רשות להתגונן.
המשיב טוען כי אין מקום לטענת קיזוז רווחים עתידיים של המבקשים בעסקה המיועדת כנגד חובם למשיב משום שהעסקה כלל לא נכרתה.
המשיב מלין באשר לכל טענותיו של מבקש 3 בדבר יחסי נאמנות מיוחדים, שיקולי מוסר וקדימותו של הלקוח על פני הבנק וטוען כי מדובר בטענות תמוהות, המציגות מצב אבסורדי ולא כלכלי. נטען כי בין טענות מבקש 3 לחובות בנקאי כלפי לקוח, לא קמה חובה מפורשת או מכללא בנושא הנכס.
באשר לסוגיית זכות הסירוב של המשיב - נטען כי יש להפנות טענה זו כלפי מר בן יהודה בעליו של נכס הנדל"ן המדובר. לטענת המשיב, בהסכם השכירות שלו על הנכס הוקנתה לו זכות סירוב ראשונה, לכן די בכך ואין להידרש לפרשנותו של המבקש 3. גם בסעיף 19 לטיוטת הסכם הרכישה המיועד קבוע כי למשיב נתונה זכות סירוב ראשונה לרכישת זכויות החכירה ובמידה והשוכר יבחר לממש את זכותו כאמור על פי החוזה יבוטל ההסכם בין הצדדים. המבקש 3 מצידו טוען כי המשיב ויתר על זכות הסירוב בהתאם לשיחת טלפון בה היה נוכח בין נציג המשיב ובעל הנכס.
המשיב טוען כי טענותיו של מבקש 3 הינן טענות בעלמא. ישנה סתירה בין הנאמר בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להגן ובין נספחי הבקשה, באופן שהטענות בדבר היעדר זכות סירוב נסתרות, מתוך המסמכים שצורפו. משהסכימו המשיב ובעל הנכס, אין להתייחס להשערותיו של מבקש 3 ואין לקבל טענותיו.
בעניין זה טען המשיב כי במסגרת הבקשה לקבלת אשראי הוצגה למשיב טיוטת ההסכם בין מבקש 3 לבעל הנכס ובו סעיף המציין קיום זכות הסירוב של המשיב, ומכאן כי המשיב עצמו לא צריך היה לדעת כי המבקש 3 עתיד לשוב ולהעלות טענות באשר לעצם קיום זכות הסירוב. אין למבקשים כל זכות לבוא ולהעלות פרשנות שונה באשר לזכות הסירוב וניהול המשא ומתן על נכס הנדל"ן, וזאת בשל המצגים שהוצגו על ידי המבקשים.