1. עניינו של תיק זה בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 8.1.2004 עת נהג התובע ברכב אשר בוטח ע"י הנתבעת.
2. בתיק מונה מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. חוות הדעת טרם הושלמה (בקשת התובע לפטור מהפקדת שכר המומחה אמורה להתברר ביום 20.2.06), והלכה למעשה ההחלטה בה עסקינן, עוסקת במסמך אשר עתיד לבוא לעיונו של המומחה בתחום הפסיכיאטריה, פרופ' מיכה נוימן, לשם מתן חוות דעת.
הצדדים חלוקים בדבר המצאתו של מסמך מיום 4.11.2004 שכותרתו "סיכום פגישות".
3. תקנה 8 (א) לתקנות פלת"ד (מומחים), התשמ"ז - 1986, קובעת כי יש להעביר למומחה את כל המסמכים בדבר
הטיפול הרפואי שניתן לנפגע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול.
מן הראוי להעביר למומחה מסמכים הכוללים אבחנות והערכות הדרושות לו לצורך סיכום הטיפול, בתנאי שלא יפגעו באי תלותו של המומחה או ישפיעו על חוות דעתו.
אין חולק, כי על פי ההסדר הקיים בדין, כאשר מדובר בתאונת דרכים, יש להוכיח עניינים שברפואה על ידי מומחה המתמנה על ידי בית המשפט, מבלי שהצדדים יוכלו להציג לו חוות דעת משלהם; כך גם אין להציג בפני המומחה קביעות של וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי (ראו רע"א 1422/02
ציון חברה לביטוח בע"מ נ' רחמן, פ"ד נ"ה (4) 153). בית המשפט העליון חזר על אותו עקרון ברע"א 358/02
פרץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2002 (1), 802. ראו גם : רע"א 3826/03
כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חאמד, תק-על 2003 (2) 3318.
4. טיפול נפשי הניתן על ידי פסיכולוג יבוא בגדר "טיפול רפואי" אף שהפסיכולוג אינו רופא שכן הפסיכולוגיה מוכרת כמדע הנפש ובמסגרתה ניתן להגיש עזרה טיפולית בתחום הנפש (רע"א 5638/95
מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט (4) 865). משום כך, יש לפרש את המונח "טיפול רפואי" פירוש מרחיב לרבות טיפול שיקומי ופסיכולוגי, שכן תהליך החזרת הנפגע למצבו ולתפקודו לפני הפגיעה מצריך טיפולים מסוגים שונים.
כן נפסק, כי המונח "מסמך" שבתקנות המומחים, המותר בהמצאה למומחה, כולל גם מסמך שנערך שלא על ידי רופא.
כשמדובר במסמכים שנערכו על ידי מוסדות בלתי תלויים בבעלי הדין ושלא ביוזמתם, אלא כחלק מתהליך רפואי שיקומי, אזי למרות שפה ושם יש "קורטוב של הבעת דיעה" של מחבר המסמך, הרי אם בהשוואה למידע האובייקטיבי הכלול בהם, משקלה זעיר, אין בה כדי לפגוע בשיקול דעתו העצמאי של המומחה, והמסמכים יותרו להעברה (רע"א 2339/96
אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ (4) 529).
ברע"א 3906/95
אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95 (3), 1532 נפסק, כי ניתן להמציא למומחה פסיכיאטר דו"ח דיאגנוסטי, הכולל אמנזה, דיאגנוזה וחיווי דיעה בנושאים הקשורים למצבה הנפשי, השכלי והאינטלקטואלי של המטופלת, הואיל והמסמך עשוי לשפוך אור על מצבה בעבר.
אפנה גם לרע"א 4312/01
תמאם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2001 (3) 58.
בית המשפט התיר להמציא למומחה את המסמכים הבאים:
א) סיכום אשפוז מבית-לוינשטיין (לאור זאת שדובר במסמך שנכתב לצרכי טיפול, וכי המומחה עשוי למצוא עזר רב באבחנות שנעשו לגבי המטופלת בזמנו, על מנת להשוותם עם מצבה הנוכחי);
ב) דו"ח שנכתב ע"י רופא שיקומי, שאליו הופנתה התובעת ע"י רופאת המשפחה, והכולל תוצאות של בדיקות במסגרת טיפול;
ג) דו"ח אבחון נוירו-פסיכולוגי מבית לוינשטיין (מאחר והמסמך הוצא לצרכי אבחון, ולאור הפסיקה ברע"א 3906/95
אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ הנ"ל);
ד) סיכום טיפול קוגנטיבי מבית-לוינשטיין, מאותם טעמים.
עם זאת, לא הותר להעברה מסמך "סיכום התיק הרפואי".
5. מן הכלל אל הפרט. בענייננו, כאמור, עומד במחלוקת מסמך שכותרתו "סכום פגישות". על המסמך חתומה הגב' חלי שניר מצוות בריאות הנפש באיזור הדרום (סניף אשדוד של קופת חולים מאוחדת). הוא כולל רק אזכור של תלונות התובע, ללא כל אבחנות או פירוט טיפולים, ומסתיים ב"התרשמות" בעלת אופי מובהק של חוות דעת. חרף המגמה הליברלית שפורטה לעיל, אינני רואה כיצד מסמך כזה "ישפוך אור" על מצבו של התובע והטיפול בו, במיוחד שעה שהרישומים השוטפים שערכה גב' שניר קיימים; אין כל צורך ב"סיכום". מסמך דומה נאסר להעברה בעניין
אמר הנ"ל.
6. הבקשה בתיק בש"א
184205/05 - מתקבלת; המומחה (אם וכאשר תחודש עבודתו לאחר הכרעה בשאלת שכר הטרחה) יתעלם מהמסמך.
