בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
105385-00,164115-06
06/09/2006
|
בפני השופט:
נועה גרוסמן
|
| - נגד - |
התובע:
Columbia Transport S.R.L
עו"ד שטיין אהוד
|
הנתבע:
יוניטרייד ליין שילוח בינלאומי ועמילות מכס
עו"ד שדה ישראל
|
|
בפני בקשה לביטול פסק דין והחלטה שניתנו בהעדר הצדדים.
רקע:
ביום 02.03.2005 הוריתי על מחיקת תביעתה של התובעת
(להלן: "המבקשת") בגין אי קיום סדרי הדין ותקנותיו. כמו כן, הוריתי כי הנתבעת/התובעת שכנגד
(להלן: "המשיבה"), זכאית ליטול פסק דין בתביעה שכנגד.
ביום 28.05.2006, המבקשת, הגישה את הבקשה שבכותרת.
ביום 06.06.2006, ניתנה החלטה לפיה על המשיבה להגיב תוך 20 יום לבקשה.
בהעדר תגובה ולפנים משורת הדין, ביום 30.07.06, ניתנה למשיבה ארכה להגיש את תגובתה, כאשר נקבע כי ימי הפגרה יבואו במניין.
המשיבה בחרה שלא להגיש תגובה, והותירה את ההכרעה בידי בית המשפט, על בסיס הנתונים העולים מהתיק ובקשת המבקשת בלבד.
עמדת המבקשת:
המבקשת טוענת כי ההחלטה מיום 02.03.05 לא הומצאה לצדדים.
יתרה מכך, לטענתה, משלא ידעה על החלטה זו, הגישה מסמכים נוספים לתיק בית המשפט ולא נמסר לה במזכירות בית המשפט כי התיק סגור.
ראו סעיף 14 לתצהירה של עו"ד גב' זינגר-כהן.
המבקשת מסבירה כי עו"ד זינגר שטיפל בתיק, נפטר ביולי 2005, ואילו בתו, הגב' זינגר עזבה מס' חודשים לאחר מכן את עבודתה במשרד.
ראו סעיף 15 לתצהירה של עו"ד גב' זינגר-כהן.
התיק הועבר למשרד ב"כ המבקשת ובתחילת מאי 2006, בדק את תיק בית המשפט ומצא את ההחלטה נשוא הבקשה. מכאן הבקשה.
המבקשת טוענת אף לגופו של ענין, כי הקביעה כי לא נעשה דבר בתיק לא עולה בקנה אחד עם פעילויות הצדדים. לטענתה, הצדדים בצעו הליכים מקדמיים ואף קיימו הליך גישור.
ראו סעיפים 3, 5-8 לתצהירה של עו"ד גב' זינגר-כהן.
זאת ועוד, לטענת המבקשת, הגשת תצהירים בשפתו של העד מחויבת המציאות ומקלה על ברור האמת. כמו כן, לטענתה, הגשת מסמכים באנגלית ללא תרגום, הפכה לנוהג וביחוד בתיקים העוסקים בשילוח בינלאומי.
המבקשת בקשה ארכה להגשת תצהיריה. ביהמ"ש נעתר לבקשה והאריך את המועד להגשת התצהירים עד ליום 09.01.05. ביום 06.01.05 הוגש תצהיר בצרוף הודעה כי אימותו יעשה בשלב מאוחר יותר בשל קושי אובייקטיבי. תצהיר מאומת כדין הוגש באפריל 2004.
ראו סעיפים 11,12 לתצהירה של עו"ד גב' זינגר-כהן.
לטענת המבקשת, מדובר במועד סביר בהתייחס לטענות התביעה שכנגד.
זאת ועוד, אכן מבדיקה שערכה המבקשת, עלה כי שני עמודים מהתצהיר שודכו הפוכים. לטענתה, הקביעה כי מדובר ברישול, מחיקת התצהיר ומתן פסק דין, אינה מידתית בנסיבות הענין.
המבקשת סבורה כי הקביעה כי אין הצדקה לאימות התצהיר במועד נדחה, נוגדת נוהג לפיו התצהיר מוגש במועד אך אימותו נעשה בשלב מאוחר יותר, המקובל גם על המשיבה. לטענת המבקשת, אימות תצהיר נדחה, אינו מצדיק סנקציה חריפה כגון מחיקת כתבי טענות ומתן פסק דין ובייחוד כאשר הדבר נעשה ביוזמת בית המשפט.
יתרה מכך, המבקשת טוענת כי גם אם התביעה העיקרית נמחקה, היה על בית המשפט לשמוע את התביעה שכנגד ולאפשר לנתבעת שכנגד (המבקשת) לחקור את עדי התובעת שכנגד.
