החלטה בתיק א 1053/05

א.        ההליך :

1.         ביום 27.12.04 הגישה המשיבה בקשה להטלת צו עיקול זמני במעמד צד אחד על נכסי המבקשת - שהינה עיריית קריית שמונה - וזאת להבטחת תביעה כספית על סך העולה על 2 וחצי מליון ש"ח.

כעולה מן התצהיר התומך בבקשה לעיקול, זכתה המשיבה במכרז לביצוע עבודות תשתית ביוב בשלושה רחובות שבתחום העירייה. לטענת המשיבה, לא שילמה המבקשת את כל התשלומים בגין ביצוע העבודות. לטענתה, היא ביצעה עבודות רבות, אשר נדרשו אגב ביצוע העבודות, שעל פי המכרזים, וזאת לנוכח עריכה לקויה של המכרזים, אשר נערכו תוך התעלמות מכל צרכי הפרויקט, התעלמו מתשתיות קיימות, וכן מאחריות גופים שונים, אשר אינם בשליטת המבקשת, ואשר לא נתנו אישורם לביצוע עבודה בשטחים הנתונים לפיקוחם.

לנוכח האמור, נאלצה המשיבה לבצע עבודות נוספות בהיקפים ניכרים, נאלצה להאריך את תקופת ביצוע העבודות מעבר לתקופה המיועדת, וכן נגרמו לה נזקים שונים.

2.         על כן תבעה המשיבה סכומי כסף ניכרים בגין עלויות נוספות אשר נגרמו עקב הצורך לבצע עבודות נוספות, בהיקף המגיע כדי 1,177,000 ש"ח, נאלצה לשלם תשלומים בגין עבודות מתמשכות, בטלות כלים, עקב העדר תוואי, תוספת מחיר לסעיפים כתב הכמויות, וכן סעיפי חוזה שקוזזו.

3.         בתצהיר התומך בבקשה, נקובים סכומי כסף בגין נזקים אלה, אולם, אציין כי התקשיתי להבין את דרך החישוב, לפיו נערכו וחושבו סכומים אלה. המצהיר מטעם המבקשים הפנה לחשבונות, אשר לא אושרו על ידי המפקח המוסכם, ובהם נכללו סכומים אלה.

מכל מקום, אין ספק, כי חלק ניכר מסכום התביעה, אינו נתבע על פי החוזה, אלא מחוץ לחוזה, בגין טענות לנזקים אשר נגרמו למשיבה, עקב עריכה לקויה של החוזה, ועקב טענות נוספות, אשר לדעת המשיבה, יש בהם כדי להקים למבקשת עילת תביעה בגין נזקיה וזאת מחוץ למסגרת החוזה.

4.         ביום 28.12.04 נעתרתי לבקשה באופן חלקי, והוריתי על הטלת עיקול כמבוקש, עד לסך 1,200,000 ש"ח. זאת, בגין הסכומים הנתבעים בגין ביצוע עבודות נוספות. לא מצאתי מקום, לנוכח נימוקי התצהיר, להטיל עיקול זמני על כספים הנתבעים בגין תביעה נזיקית, אשר סכומיה טרם נתגבשו, כאשר ספק בעיני, אם ניתן לגבשם בשלב זה.

5.         המבקשת הגישה בקשה לביטולו של צו העיקול. טענותיה של המבקשת, בקליפת אגוז, היו כדלקמן:

א.         ערבות שניתנה להבטחת נזקיה והוצאותיה, אינה כדין. שכן, ניתנה על ידי שניים ממנהלי המשיבה, אשר מקור הכנסתם הוא במשכורת המשולמת על ידי המשיבה.

ב.         המשיבה נהגה בחוסר תום לב, שכן היא המציאה את הבקשה ואת צו העיקול רק ביום 5.1.05 בשעה 14:40 וזאת בניגוד לצו ולתקנות סדר הדין האזרחי.

ג.          העיקול אצל המחזיקים 6-1, הוטל על כספים הפטורים מעיקול, לנוכח הוראות סעיף 31 ב' (ב) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 כפי שתוקן לאחרונה

ד.         סיכויי התביעה נמוכים, שכן מדובר בתביעה שהוגשה ללא רשות לפיצול סעדים, חרף תביעה שהוגשה בגין אותן נסיבות בסד"מ, בבית משפט השלום בטבריה.  המדובר בתביעה הנוגעת לסכומי כסף , אשר על פי ההסכם שבין הצדדים, ישולמו רק לאחר קבלת אישור המפקח המוסכם. המשיבה לא עמדה בתנאי זה, ואף לא עמדה בתנאים אחרים שעל פי החוזה ועל כן אינה זכאית לקבל את סכום התביעה.

  ב.        המצאת הבקשה והצו באיחור:

6.         טענה ראשונה שבפי המבקשת, נוגעת לעובדה כי הצו הומצא לה באיחור, וזאת לאחר שנגרמו לה נזקים עקב הטלת עיקולים אצל המחזיקים, באופן אשר מנע תשלום משכורות לעובדיה.

            הצו ניתן כאמור ביום 28.12.04, כאשר על פי לשונו, היה על המשיבה להמציאו תוך 3 ימים. חרף זאת, הומצא הצו באיחור, גם זאת רק לאחר שהסתבר למבקשת מפי המחזיקים, כי הוטלו עיקולים , וזאת רק לאחר שבא כוחה פנה לב"כ המשיבה.

7.         ב"כ המשיבה מנסה לתרץ את עובדת המצאת הצו באיחור, בכך שהיה צורך לדאוג ראשית להטלת העיקולים אצל המחזיקים ולמנוע הברחת נכסים. מוסיף ב"כ המשיבה וטוען, כי לא נגרם כל נזק עקב המצאת הצו באיחור.

8.         טענותיה של המשיבה אינן עולות בקנה אחד עם הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן: "התקנות"), אינן עולות עם עקרונות תום הלב, הקבועות באותן תקנות, ויש בהן משום התרסה , הן כלפי צו בית המשפט, והן כלפי התקנות.

תקנה 367 (ב) קובעת כדלקמן: