החלטה בתיק א 1037/06

• 1.                   בפני בקשה להבאת ראיות, לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " החוק"). הבקשה הוגשה על-ידי איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' (להלן: " המבקשים") כנגד יוסף יעקב (להלן: " המשיב").

העובדות הצריכות לעניין

• 2.                   המשיב נפגע בתאונת-דרכים ביום 22/9/03 במהלך עבודתו. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת-עבודה, ולמשיב נקבעו 44% נכות משוקללת, כאשר 30% נכות נקבעו בשל נכות אורטופדית, בהתאם לסעיף 35(1)ד' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי-עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: " התקנות") ו- 20% נכות נקבעו בתחום הפסיכיאטריה. כמו-כן הופעלה תקנה 15 במחציתה.

טענות המבקשים

3.         המבקשים מלינים על קביעת הנכות בתחום האורטופדי בשל תסמונת R.S.D, ולטענתם, תסמונת R.S.D כוללת מעצם טיבה הן תסמינים אורטופדיים והן תסמינים נוירולוגיים, והיות וד"ר גלזר, המומחה בתחום הנוירולוגיה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע, כי המשיב אינו סובל מהפרעה כלשהי בתחום הנוירולוגי, כי אז קביעת הנכות בשיעור של 30%, בשל קיומה הלכאורי של תסמונת R.S.D, עומדת בסתירה לקביעתו של ד"ר גלזר - המומחה בתחום הנוירולוגיה. משכך, עותרים המבקשים למנות מומחה מטעם בית המשפט, "אשר יכריע בין קביעת הנוירולוג לבין קביעת האורטופד מטעם המ.ל.ל. ויקבע את שיעור נכותו של התובע".

טענות המשיב

4.         המשיב מתנגד למבוקש מכל וכל, ומפנה לפסיקה הקיימת בשאלה זו, תוך הבהרה, כי קביעת הנכות נעשתה לאחר בדיקת המשיב, הן על-ידי אורטופד והן על-ידי נוירולוג, ולאחר ביצוע בדיקות עזר, ואין להתערב בממצאיה.

דיון

5.         סעיף 6ב' לחוק מאפשר הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי "אם שוכנע (בית המשפט - ד' ג') שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הפסיקה מבחינה בין שני סוגים עיקריים של "טעמים מיוחדים", אשר עשויים להצדיק מתן רשות כזאת:

א.      טעמים משפטיים - אם נראה שההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי;

ב.      טעמים עובדתיים כבדי-משקל - כגון, אם חל שינוי לטובה או לרעה במצבו של התובע, או שבפני הוועדה לא היו עובדות רלבנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של התובע לפני התאונה.

6.         השלבים הדיוניים לבירור הבקשה הם כדלקמן:

א.      בית המשפט קובע האם יש להתיר הבאת ראיות לסתור;

ב.      באם מחליט בית המשפט בחיוב, ישקול בית המשפט האם יש בראיות שהובאו כדי לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי ;

ג.        אם נסתרה קביעת המוסד לביטוח לאומי, יש לבדוק מהי דרגת הנכות הנכונה, וזאת באמצעות מינוי מומחה על-ידי בית המשפט.

(ע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ ואח' נ' קמחי ואח', פ"ד מז(4) 815, 821).

כמו-כן הובהר, כי:

"אכן, קיומם של כל שלושת שלבים כאמור הינו לעתים עיוני בלבד. אותן ראיות ישמשו לא אחת, אם גם לא בהכרח, הן כדי לשכנע את בית המשפט בכך שיש להתיר הבאת ראיות לסתור והן שהראיות נסתרו" (ע"א 863/93, שם בעמ' 821).

מן הכלל אל הפרט

7.         מבדיקת טענותיהם של המבקשים עולה, כי הם מתקשים להשלים עם קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, משום שלטענתם קביעת נכות בשל קיומה של תסמונת R.S.D איננה אפשרית ללא סימני תחלואה נוירולוגית, והם מתבססים בטענתם על ציטוטים מאתר האינטרנט הקרוי "רעות - מרכז רפואי".

אין בידי להעתר לבקשה, ואבאר. ראש וראשונה יובהר, כי מטיעוני המבקשים ברור כי הם אינם מלינים על טעות משפטית בקביעת הנכות. טענתם הינה למעשה, כי שגתה הוועדה הרפואית כאשר קבעה, כי לתובע 30% נכות בגין תסמונת R.S.D, משום שתסמיניו של התובע הם במישור האורטופדי בלבד, והוא חסר סימני תחלואה נוירולוגית, אלא שאינני רואה את הדברים עין בעין עם המבקשים.

מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה, כי בתאריך 17/2/04 נקבעו לתובע 30% נכות זמנית לפי תקנה 48(3)ג בגין "קשיון לא נוח". כמו-כן ביקשה הוועדה לקבל חוות-דעת נוירולוגית בהתייחס לתסמיני R.S.D. ללמדך, כי הממצאים החלקיים האורטופדיים שנמצאו אצל התובע הצביעו, לכאורה, על קיומה של תסמונת R.S.D, ונקבע במפורש כי מדובר ב "מצב לאחר חבלת מעיכה בכף רגל שמ' עם שבר ללא תזוזה בבסיס מטלרזוס. R.S.D של שוק ציסטלית וכף רגל" וההערכה שהתבקשה על-ידי הוועדה היתה "חוו"ד נוירולוגית, הערכה נוספת לגבי R.S.D ".

מהאמור עולה, כי כבר בזמן הקניית הנכות הזמנית קבעה הוועדה קיומה של תסמונת R.S.D, וחוות הדעת שהתבקשה היתה "נוספת" להתרשמות האורטופדים בדבר קיומה של תסמונת R.S.D.