אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק א 1037/06

החלטה בתיק א 1037/06

תאריך פרסום : 16/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1037-06,4480-08
28/04/2008
בפני השופט:
דליה גנות

- נגד -
התובע:
1. איילון חברה לביטוח בע"מ
2. חזן שרלי (שלום)
3. ביכורי שדה דרום שיווק

עו"ד ראובינוף גבריאל
הנתבע:
יוסף יעקב
עו"ד פז מאיר
החלטה
  • 1.                   בפני בקשה להבאת ראיות, לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: " החוק"). הבקשה הוגשה על-ידי איילון חברה לביטוח בע"מ ואח' (להלן: " המבקשים") כנגד יוסף יעקב (להלן: " המשיב").

העובדות הצריכות לעניין

  • 2.                   המשיב נפגע בתאונת-דרכים ביום 22/9/03 במהלך עבודתו. התאונה הוכרה על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת-עבודה, ולמשיב נקבעו 44% נכות משוקללת, כאשר 30% נכות נקבעו בשל נכות אורטופדית, בהתאם לסעיף 35(1)ד' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי-עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: " התקנות") ו- 20% נכות נקבעו בתחום הפסיכיאטריה. כמו-כן הופעלה תקנה 15 במחציתה.

טענות המבקשים

3.         המבקשים מלינים על קביעת הנכות בתחום האורטופדי בשל תסמונת R.S.D, ולטענתם, תסמונת R.S.D כוללת מעצם טיבה הן תסמינים אורטופדיים והן תסמינים נוירולוגיים, והיות וד"ר גלזר, המומחה בתחום הנוירולוגיה מטעם המוסד לביטוח לאומי קבע, כי המשיב אינו סובל מהפרעה כלשהי בתחום הנוירולוגי, כי אז קביעת הנכות בשיעור של 30%, בשל קיומה הלכאורי של תסמונת R.S.D, עומדת בסתירה לקביעתו של ד"ר גלזר - המומחה בתחום הנוירולוגיה. משכך, עותרים המבקשים למנות מומחה מטעם בית המשפט, "אשר יכריע בין קביעת הנוירולוג לבין קביעת האורטופד מטעם המ.ל.ל. ויקבע את שיעור נכותו של התובע".

טענות המשיב

4.         המשיב מתנגד למבוקש מכל וכל, ומפנה לפסיקה הקיימת בשאלה זו, תוך הבהרה, כי קביעת הנכות נעשתה לאחר בדיקת המשיב, הן על-ידי אורטופד והן על-ידי נוירולוג, ולאחר ביצוע בדיקות עזר, ואין להתערב בממצאיה.

דיון

5.         סעיף 6ב' לחוק מאפשר הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי "אם שוכנע (בית המשפט - ד' ג') שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הפסיקה מבחינה בין שני סוגים עיקריים של "טעמים מיוחדים", אשר עשויים להצדיק מתן רשות כזאת:

א.      טעמים משפטיים - אם נראה שההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי;

ב.      טעמים עובדתיים כבדי-משקל - כגון, אם חל שינוי לטובה או לרעה במצבו של התובע, או שבפני הוועדה לא היו עובדות רלבנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של התובע לפני התאונה.

6.         השלבים הדיוניים לבירור הבקשה הם כדלקמן:

א.      בית המשפט קובע האם יש להתיר הבאת ראיות לסתור;

ב.      באם מחליט בית המשפט בחיוב, ישקול בית המשפט האם יש בראיות שהובאו כדי לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי ;

ג.        אם נסתרה קביעת המוסד לביטוח לאומי, יש לבדוק מהי דרגת הנכות הנכונה, וזאת באמצעות מינוי מומחה על-ידי בית המשפט.

(ע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ ואח' נ' קמחי ואח', פ"ד מז(4) 815, 821).

כמו-כן הובהר, כי:

"אכן, קיומם של כל שלושת שלבים כאמור הינו לעתים עיוני בלבד. אותן ראיות ישמשו לא אחת, אם גם לא בהכרח, הן כדי לשכנע את בית המשפט בכך שיש להתיר הבאת ראיות לסתור והן שהראיות נסתרו" (ע"א 863/93, שם בעמ' 821).

מן הכלל אל הפרט

7.         מבדיקת טענותיהם של המבקשים עולה, כי הם מתקשים להשלים עם קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, משום שלטענתם קביעת נכות בשל קיומה של תסמונת R.S.D איננה אפשרית ללא סימני תחלואה נוירולוגית, והם מתבססים בטענתם על ציטוטים מאתר האינטרנט הקרוי "רעות - מרכז רפואי".

אין בידי להעתר לבקשה, ואבאר. ראש וראשונה יובהר, כי מטיעוני המבקשים ברור כי הם אינם מלינים על טעות משפטית בקביעת הנכות. טענתם הינה למעשה, כי שגתה הוועדה הרפואית כאשר קבעה, כי לתובע 30% נכות בגין תסמונת R.S.D, משום שתסמיניו של התובע הם במישור האורטופדי בלבד, והוא חסר סימני תחלואה נוירולוגית, אלא שאינני רואה את הדברים עין בעין עם המבקשים.

מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה, כי בתאריך 17/2/04 נקבעו לתובע 30% נכות זמנית לפי תקנה 48(3)ג בגין "קשיון לא נוח". כמו-כן ביקשה הוועדה לקבל חוות-דעת נוירולוגית בהתייחס לתסמיני R.S.D. ללמדך, כי הממצאים החלקיים האורטופדיים שנמצאו אצל התובע הצביעו, לכאורה, על קיומה של תסמונת R.S.D, ונקבע במפורש כי מדובר ב "מצב לאחר חבלת מעיכה בכף רגל שמ' עם שבר ללא תזוזה בבסיס מטלרזוס. R.S.D של שוק ציסטלית וכף רגל" וההערכה שהתבקשה על-ידי הוועדה היתה "חוו"ד נוירולוגית, הערכה נוספת לגבי R.S.D ".

מהאמור עולה, כי כבר בזמן הקניית הנכות הזמנית קבעה הוועדה קיומה של תסמונת R.S.D, וחוות הדעת שהתבקשה היתה "נוספת" להתרשמות האורטופדים בדבר קיומה של תסמונת R.S.D.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ