א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
002599-02
07/03/2005
|
בפני השופט:
רות לבהר שרון
|
| - נגד - |
התובע:
מרים אסתר חכמון (קטינה) ואח'
עו"ד פ. זלצר
|
הנתבע:
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
עו"ד ל. ליפא
|
| החלטה |
1. זוהי תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים מיום 5.6.2002 על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).
ביום 22.11.2004 מינה בית המשפט את פרופ' רפאל וייץ כמומחה מטעם בית המשפט בתחום נוירולוגיית ילדים.
בבקשה שבפני, טוענים התובעים כי ביום 24.1.2005 העביר ב"כ הנתבעת לפרופ' וייץ את המסמכים הרפואיים המפורטים להלן שפסולים ואסורים להמצאה למומחה הרפואי:
א. מסמך בכתב יד שכותרתו "התערבות עובד סוציאלי". מדובר במסמך של עו"ס המתעד תמצית השיחות שנערכו בין העו"ס ואבי התובעת וכן רישום לגבי מועדי פגישות שהיו אמורות להתקיים בין הורי התובעת והעו"ס.
ב. סיכום אינטייק של פגישת העו"ס עם ההורים. מסמך זה הינו סיכום פגישה שנערכה בין אבי התובעת והעו"ס מיום 26.6.03 וממנו עולים פרטים לגבי המשפחה, תיאור התאונה ותגובות המשפחה לאירוע התאונה.
ג. מסמך זה הינו מכתב מעו"ס שטיפלה בתובעת במחלקת השיקום ואשר מופנה למחלקת הרווחה בעירית פתח תקווה מיום 27.7.03, זאת לצורך השמת התובעת במעון יום שיקומי. המסמך מסכם את פרטי אירוע התאונה, תיאור המשפחה והתרשמות העו"ס מהטיפול השיקומי שמסופק לתובעת על ידי בני משפחתה בביתם.
ד. פרוטוקול ישיבה שבה נכחו הצוות המטפל בתובעת וכן משפחת התובעת מיום 14.8.03. מדובר בפרוטוקול מישיבה שנערכה במחלקת אשפוז יום בנוכחות משפחת התובעת, דר' לנדא - הרופאה המטפלת ועו"ס.
2. המצאת מסמכים למומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפלת"ד הוסדרה בתקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986 (להלן: "תקנות הפיצויים - מומחים) שזו לשונה:
"8(א). תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".
המסמכים שהותרו להצגה בפני מומחה רפואי סויגו, אם כן, בשלושה סייגים:
א. על המסמכים להיות "בדבר הטיפול הרפואי", לרבות בדיקות לצורך טיפול.
ב. עליהם להיות "נוגעים לעניין שבמחלוקת".
ג. נאסרה הגשת חוות דעת רפואית.
מטרת הסייגים בתקנות היא לאפשר למומחה הרפואי להתרשם בעצמו ממצבו הנוכחי של התובע, תוך שהוא רשאי לעיין במסמכים רפואיים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי שהוענק לתובע מיום התאונה, בעקבות הפגיעה. זאת, להבדיל מפרשנות ומסקנות של רופא אחר, שאינם בגדר מידע ראשוני ואינם מכלי ראשון. מטרת הסייג היא לאפשר למומחה לגבש חוות דעת אובייקטיבית ועצמאית, שתהיה פרי הבדיקה, ההתרשמות, המומחיות ושיקולי הדעת הבלעדיים של הבודק.
כדי להחליט אם מסמך מותר בהצגה למומחה, יש לבדוק האם מדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בתובע, שלא ביוזמתו,
ולצורך הטיפול בו. יש לבדוק האם המסמכים שהוגשו משקפים שלב טבעי של הטיפול הרפואי והאם יש באבחנות ובהערכות שבמסמך כדי לסייע למומחה באופן אובייקטיבי לגבש עמדתו או שמא יש במסמכים כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו. (ראה לעניין זה רע"א 2339/96
אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529).
3. ארבעת המסמכים שפסילתם מתבקשת, נערכו על ידי גורמים טיפוליים שונים במחלקת השיקום בבית חולים תל השומר, שם אושפזה התובעת לאחר התאונה. הם נערכו לצורך טיפול בתובעת, והוכנו במהלך עבודה שוטפת של הצוות הטיפולי. מהמסמכים מצטיירת תמונת מצב עדכנית שמפרטת את מצבה השיקומי של התובעת לצורך המשך הטיפול השיקומי בה. יחד עם זאת, מצאתי כי רק מסמכים ב' ו - ג' מותרים להגשה וזאת מן הטעמים הבאים:
לגבי מסמכים א' וד' אין מדובר במסמכים רפואיים, לא ברור מי ערך את המסמכים ולצורך מה נערכו ועל כן איני מתירה הגשתם למומחה.
לגבי מסמך ב' - מסמך זה אומנם אינו מסמך רפואי, אך אין ספק שנערך לצורך המשך הטיפול השיקומי של התובעת והוא מתאר את הקשיים העומדים בפני התובעת ומשפחתה, זאת לצורך המשך טיפול של הצוות במחלקת השיקום.
לגבי מסמך ג' - הגם שמסמך זה אינו מהווה מסמך רפואי, מדובר במסמך שנערך על ידי גורם נייטרלי, לשם המשך טיפול שיקומי של התובעת מחוץ למסגרת בית החולים.