החלטה בתחרות בין צווים לתפיסת נכסים שתפסו שעבוד רשום לבין המחאת זכות לאחר הוצאת הצו

לפני בקשה להורות על בטלות צווים לתפיסת נכסים שהוצאו במסגרת חקירה שמתנהלת כנגד המשיבים 3-13. ליתר דיוק, המחלוקת נוגעת לתחרות שבין הצווים (אשר "תפסו" שעבוד רשום לטובת אחת מהמשיבות) לבין המחאת זכות (אשר מכוחה אותה משיבה המחתה את זכויותיה לגבי השעבוד לטובת המבקשת).

רקע כללי ועובדות מוסכמות -

1. מקור הפורמייקה בע"מ (המשיבה מס' 3) והמשיבים 4-13 הינם חברות בע"מ ואישים פרטיים הקשורים לחברת מקור הפורמייקה בע"מ. לצורך הבקשה שלפני אין נפקות להבדל שבין החברות השונות, ליחסי הגומלין שביניהן לבין עצמן ו/או לתפקיד המדויק של האישים השונים באותן חברות, והם יכונו להלן ביחד: " מקור הפורמייקה".
2. במהלך 2008 העניקה מקור הפורמייקה הלוואה לחברה בשם רסידו פי.בי. בע"מ (להלן: " ההלוואה" ו-" רסידו"). להבטחת החזר ההלוואה, שיעבדה רסידו למקור הפורמייקה את זכויותיה בנכס מקרקעין שהיה בבעלותה (להלן: " השעבוד" ו-" נכס המקרקעין"). השעבוד נרשם במרשם השעבודים של רשם החברות.
3. אינני יודעת באיזו נקודת זמן נכנסה רסידו להליכי פירוק, אך אין חולק כי ביום 8/1/2009 הושג הסדר נושים לגבי רסידו (במסגרת תיק פש"ר 2548/08 בבהמ"ש המחוזי בתל-אביב) ורו"ח חן ברדיצ'ב, המשיב מס' 2, מונה כנאמן לביצוע הסדר הנושים (להלן: " הנאמן של רסידו"). הנאמן של רסידו דן בדרישות החוב של הנושים השונים ואישר כי חובה של רסידו כלפי מקור הפורמייקה עומד על סך של כ-10,455,734 ש"ח. בהמשך, הנאמן של רסידו פעל למכירת נכסיה של רסידו, ובכללם נכס המקרקעין ששועבד לטובת מקור הפורמייקה.
4. במועד לא מוגדר, ולכל המאוחר בתחילת שנת 2011, החלה חקירה של רשות המיסים אגף המכס והמע"מ מחוז צפון, המשיבה מס' 1 (להלן: " המדינה"), כנגד מקור הפורמייקה, בכל הנוגע לחשדות שעניינן עבירות פליליות שונות מכח חוק העונשין, תשל"ז-1977, חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: " חוק איסור הלבנת הון"), חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: " חוק המע"מ") ופקודת מס הכנסה, תשכ"א-1961.
5. במסגרת החקירה, בעודה בשלב "החסוי", ביום 9/3/11 הגישה המדינה בקשה לקבלת צווים רבים לתפיסת זכויות ונכסים של מקור הפורמייקה, ובכללם צו לתפיסת נכסים (ב"ש 1647/11). הבקשה נדונה בפני סגנית הנשיא, כב' השופטת קנטור, אשר נתנה צו המופנה לרשם החברות ואשר מכוחו נתפסו נכסים אשר בידי מקור הפורמייקה, לרבות כל מסמך הקשור למקור הפורמייקה ולרבות הנכסים אשר פורטו ברשימה שצורפה לבקשה. הצו הורה לרשם החברות להמציא את החפצים והמסמכים ולרשום הערה בדבר איסור כל פעולה שהיא בנכסים האמורים. צו זה יכונה להלן: " הצו הראשון".
6. במהלך הימים 14/3/2011 ובסמוך לכך, הפכה החקירה ל"גלויה", ביום 5/4/2011 התבקשו והתקבלו צווים רבים נוספים, ובהמשך - אף בוצעו מעצרים רלבנטיים.
7. ביום 29/5/2011 אישר בהמ"ש המחוזי בתל-אביב את מכירת נכס המקרקעין שהיה של רסידו לקונה פלוני, כנגד סכום של כמעט 80 מליון ש"ח, בתשלומים שונים. אין ספק כי יהא בתמורה כאמור כדי להשיב את ההלוואה שנתנה מקור הפורמייקה לרסידו.
8. ביום 9/6/11 המחתה מקור הפורמייקה למבקשת בתיק זה, שי שירותים לוגיסטיים (אס. אל. אס) בע"מ (להלן: " שי שירותים") את זכותה לקבל מרסידו כל סכום שיתקבל אצל רסידו ממכירת נכס המקרקעין (להלן: " המחאת הזכות"). ברקע המחאת הזכות, היחסים העסקיים שבין מקור הפורמייקה לבין שי שירותים, באשר שי שירותים הינה חברה לעמילות מכס אשר עסקה בעבר (ואף עוסקת היום) במתן שירותים למקור הפורמייקה. על מהות ההמחאה ומטרותיה ארחיב בהמשך.
9. ביום 20/7/11, ניתן צו נוסף לבקשת המדינה, המופנה כלפי הנאמן של רסידו, ואשר מכוחו יהא עליו להעביר את חלקה של מקור הפורמייקה בתמורה שתתקבל ממכירת נכס המקרקעין לטובת קרן החילוט אשר תשמש לצורך חילוט נכסי מקור הפורמייקה - אם וכאשר תורשע בדין וינתן צו חילוט רלבנטי (להלן: " הצו השני").
10. נכון להיום - המכר של נכס המקרקעין טרם הושלם (וראו כי בהתאם למידע שהעביר הנאמן של רסידו לתיק בהמ"ש בחודש ספטמבר 2011, המועד לביצוע התשלומים מצד הקונה טרם הגיע בשל העדר אישור של מינהל מקרקעי ישראל למכר). משמע, שכספי המכר טרם התקבלו בידי הנאמן ועוד לא הגיעה העת להעבירם - לא לידי שי שירותים (בהתאם להמחאת הזכות) ולא לידי המדינה, לקרן החילוט (בהתאם לצו הראשון או השני).

טענותיה של המבקשת, שי שירותים -

11. שי שירותים טוענת כי היא זכאית לקבל את הכספים בהתאם להמחאת הזכות ומעלה שורה ארוכה של טענות לגבי הצו הראשון ואף לגבי הצו השני.
12. למען הדיוק - נבהיר כי הבקשה המקורית הוגשה רק כנגד הצו השני, אשר אוחר בזמן יחסית למועד המחאת הזכות. במהלך הדיונים, ולאור הצגתו של הצו הראשון, עיקר טענותיה של שי שירותים מופנות כיום רק כלפי הצו הראשון.
13. בהמשך אתייחס בפירוט למכלול הטענות ורק אציין בתמצית כי הטענות מתייחסות לחוסר סמכות בהוצאת הצו הראשון, בטלותו מדעיקרא, פקיעתו של הצו הראשון, עדיפותה של המחאת הזכות על פני הצו הראשון, הסתמכות מצד שי שירותים על ההמחאה ועוד.
14. הבקשה של שי שירותים הוגשה כנגד המדינה, הנאמן של  רסידו ומקור הפורמייקה.

טענות המשיבים -

15. המדינה טוענת שאין להעביר את כספי התמורה לידי שי שירותים וכי הצו הראשון, ולחילופין, הצו השני, גוברים על ההמחאה ולכן יש להמשיך ו"לתפוס" את השעבוד - על מנת שניתן יהא לעתור לחילוטו בהמשך. לטענתה, המחאת הזכות נועדה על מנת לנסות ולהבריח את התמורה שאמורה להגיע ממכירת נכס המקרקעין מתוך סך נכסיה של מקור הפורמייקה, בניגוד לצווים השונים שניתנו.