החלטה בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט לדון בתביעה רכושית כספית לקיום צוואה

1. עניין לנו בהחלטה בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעים.
2. התובעת הגישה ביום 23.11.20 תביעה רכושית כספית נגד הנתבעים (עו"ד ת., אביה של התובעת ודודה – אחיו של אביה). ביום 25.01.21 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים.
3. הרקע להגשת תביעה זו הם הליכים שהתקיימו בבית הדין הרבני בבקשה לקיום צוואתה של סבתה המנוחה של התובעת (להלן: "המנוחה"). התובעת היא נכדתה של המנוחה, הנתבעים 2 ו- 3 הם שני בניה של המנוחה, הנתבע 3 הוא אביה של התובעת.
4. ביום 20.7.18 הגיש בעלה של המנוחה (שמאז נפטר אף הוא) באמצעות הנתבעת 1, לבית הדין הרבני בקשה לקיום צוואת המנוחה משנת 2006 לפיה היא מורישה לו את כל רכושה. ביום 7.8.18 נתן בית הדין הרבני צו ירושה ובו קבע כי בעלה של המנוחה הוא היורש היחידי של המנוחה.
5. התובעת הגישה ביום 10.02.20 לבית הדין הרבני בקשה לביטול צו הירושה וביום 11.02.20 דחה בית הדין הרבני את הבקשה, שכן לא צורפה צוואה מאוחרת או אסמכתא לטענותיה לביטול צו הירושה. התובעת הגישה בקשה לעיון חוזר וביום 12.03.20 דחה בית הדין הרבני את בקשת התובעת לעיון חוזר וסגר את התיק.
6. התובעת טוענת כי הנתבעת 1 הגישה בקשה לקיום צוואת סבתה המנוחה של התובעת משנת 2006 למרות שידעה על קיומה של צוואה מאוחרת בה הורישה המנוחה את דירתה לתובעת.
7. בסעיף 45 ואילך מפורטות עילות התביעה לפי פקודת הנזיקין, כאשר בסעיף 46 טוענת התובעת כי דגש מיוחד יושם על נתבעת 1 – עורכת הדין.
8. ביום 26.01.21 ניתנה החלטה המורה לתובעת להבהיר את מקור סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעתה.
9. ביום 31.01.21 הגישה התובעת התייחסותה וציינה שהגישה את תביעתה לבית משפט השלום וטרם ביקשה ליתן פסק דין בהעדר הגנה, הוסיפה את נתבעים 2-3, אביה ואחיו ובית המשפט הורה על מחיקת התביעה וקבע שיש להגישה לבית המשפט לענייני משפחה. בו ביום ניתנה החלטה כדלקמן:

"בית משפט השלום לא קבע בהחלטתו כי הסמכות נתונה לבית משפט לענייני משפחה אלא קבע כי על התובעת להגיש התביעה לבית המשפט המוסמך לשיטתה.

על התובעת לבסס טענתה כי אכן בית משפט זה מוסמך לדון בתביעה שהוגשה כנגד הנתבעת 1 אשר אינה עונה על הגדרת "בן משפחה" והאם עילת התביעה היא סכסוך הקשור לירושה או שעילת התביעה היא בעיקרה אזרחית.

הנתבעים יגישו תגובתם לשאלת הסמכות העניינית בתוך 7 ימים."

1. עוד הגישה התובעת ביום 31.01.21 בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נגד נתבעים 2-3 ולחיובם במלוא סכום התביעה. בו ביום נקבע שראשית על התובעת לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט ולהבהיר את מקור סמכותו לדון בתביעה.

טענות הנתבעים

1. הנתבעים טוענים שהתביעה במהותה הינה ניסיון להגיש התנגדות לצו קיום צוואת המנוחה, סבתה של התובעת, שנידונה בערכאות קודמות כגון בית הדין הרבני וערכאת הערעור עליו. עיקר הסכסוך נסוב סביב הירושה של המנוחה, אימם של נתבעים 2-3. מדובר היה בניסיון להגיש תביעה אזרחית נגד נתבעת 1 ואז הוסיפה את נתבעים 2-3 והגישה את תביעתה לבית משפט זה שכן מדובר בסכסוך בעניין ירושה.
2. לאור האמור לעיל, יש מקום שבית המשפט ידון בתביעה.

טענות התובעת

1. לטענת התובעת, מדובר בשילוב בן תביעה אזרחית נגד נתבעת 1 וסכסוך שקשור לירושה וזאת נוכח התנהלותה של נתבעת 1 ולכן עותרת מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו בסעיף 75 לחוק בתי המשפט ולאפשר את ניהול ההליך נגד הנתבעים כמקשה אחת.
2. התובעת טוענת שקיימת חשיבות לכך שההליך יתנהל נגד כל הנתבעים כמקשה אחת ובכך יימנע בזבוז זמן שיפוטי יקר והחשש למתן החלטות שיפוטיות סותרות.