החלטה בשאלת מינוי מנהל עזבון

1. המנוח ג.פ ז"ל (להלן: המנוח) נפטר ביום 6.9.11, והותיר צוואה מיום 21.7.11 (להלן: הצוואה האחרונה), אשר על פיה ציווה המנוח את כל רכושו לאשתו היא כ.פ., המשיבה 1 (להלן: האלמנה), ולאחריה, לבתו ר.פ. היא המשיבה 2 (להלן: הבת).

האלמנה והבת (להלן: המשיבות) הגישו בקשה לקיום הצוואה האחרונה ואילו המבקשים, נכדיו של המנוח מבנו ע.פ. ז"ל (להלן: הנכדים או המבקשים) הגישו התנגדות לקיומה. בנוסף, הגישו הנכדים בקשה לקיום צוואה מוקדמת יותר של המנוח משנת 2003 (להלן: צוואת 2003) על פיה חילק המנוח את עזבונו לשלושה חלקים, שליש לאלמנה, שליש לבת ושליש לשלושת הנכדים גם יחד, כאשר המשיבות הגישו התנגדות לקיומה של צוואה זו.

2. הנכדים עתרו למינוי מנהל עיזבון זמני לעיזבון המנוח, כאשר לטענתם עוד בשנת 2002, בעת שהיו קטינים, פתח המנוח עבורם שלושה חשבונות בנק, כאשר בכל אחד מהם הופקדו כספים בסך מיליון דולר בתכנית חסכון, וזאת כמתנה שניתנה להם על-ידי המנוח, שהחזיק בנאמנות בלתי-הדירה בחשבונות אלו עבורם, וכי על כן כספים אלו אינם חלק מעיזבון המנוח ושייכים לנכדים.

לטענת הנכדים, בעת שהייתה הבת אפוטרופסית לגוף ולרכוש של המנוח, פנתה לבית המשפט בבקשה להעביר את שלושת חשבונות הבנק מבנק אחד למשנהו, ובית המשפט נעתר לבקשה. אולם לאחר מכן הועלמו כספים אלו, בין מועד ביטול האפוטרופוס לבין מועד פטירת המנוח. על כן טענו הנכדים כי לצורך הגשת תביעה נגד עיזבון המנוח להשבת הכספים השייכים להם, נדרש מינוי מנהל עיזבון זמני שייצג את עיזבון המנוח. ואכן, כחודש לאחר הגשת הבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, הגישו הנכדים תביעה כספית כנגד העיזבון וכנגד המשיבות.

כך גם טענו הנכדים כי יש צורך במינוי מנהל עיזבון זמני, בשל היקפו הגדול של העיזבון המוערך בשווי של עשרות מיליוני שקלים והכולל נכסים רבים בארץ ובחו"ל.

בנוסף, טענו הנכדים כי נעשו מספר עסקאות בנכסי המנוח בסמוך וטרם פטירתו ועל כן יש למנות מנהל עיזבון זמני אשר יבדוק ויחשוף את פרטי העסקאות וכך גם אם נעשו עסקאות נוספות בסמוך לפטירת המנוח, אשר יתכן ויש לבטלן.

3. המשיבות טענו כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב, הואיל ומצד אחד הנכדים מהווים נושים של העיזבון, ומצד שני מונעים את ההכרעה מי הם יורשיו של המנוח, וכי אם אכן היה ניתן צו לקיום הצוואה האחרונה, יכולים היו הנכדים לתבוע את היורשת, היא האלמנה, מבלי צורך במינוי מנהל עיזבון זמני. כך גם הפנו המשיבות לבקשת הנכדים לקיום צוואת 2003, כאשר הנכדים טענו שם כי המנוח הוריש להם בצוואה זו את הכספים אשר נטען שניתנו להם במתנה, טענות הסותרות אחת את רעותה.

בנוסף, הכחישו את אשר נטען על-ידי הנכדים, וטענו כי בכל מקרה הגשת תביעה כנגד עיזבון המנוהל על-ידי מנהל עיזבון זמני, פוגעת בצורה קשה ביורשים אשר זכותם לנהל את ענייניהם לפי רצונם והבנתם. בנוסף, הפנו לכך שתיקי העיזבונות קבועים להוכחות, וכי ממילא בית המשפט יכריע בתובענה הכספית רק לאחר הכרעה בתיקי העיזבונות ובעת שמנהל עיזבון זמני, לא נועד לנהל הליך משפטי מסובך, אשר ברור כי ימשך שנים.

בכל הקשור לבדיקת פעולות שנעשו על-ידי המנוח עוד בחייו, הרי אין זה מתפקידי מנהל עיזבון זמני לבדוק פעולות אלו, כאשר סמכותו מוגבלת אך ורק לנכסי העיזבון.

יתר על כן, לא מדובר כלל ועיקר בנכסי עיזבון המצדיקים מינוי מנהל עיזבון.

4. ביום 5.11.14, ניתן פסק דין (כב' השופטת סנונית פורר) בתובענה למינוי מנהל עיזבון זמני (ת"ע 26128-05-14).

בפסק הדין נקבע כי מינוי מנהל עיזבון זמני יכול להיות מוגדר ומצומצם לסמכות מיוחדת שהוגדרה בצו על-ידי בית המשפט, הגם שבדרך כלל סמכותו לשמור על נכסי העיזבון והזכויות בהם.

בנסיבות דנן, קבע בית המשפט כי יש להיעתר לבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, אולם אך ורק בהתייחס לתביעה הכספית ולא באופן הנרחב כפי שהתבקש.

כך ציין בית המשפט כי בכל הנוגע לנושא ניהול התביעה הכספית, יש עילה למינוי לצורך ניהול התביעה, וכי אין מקום להמתין לבירור התביעה הכספית עד להכרעה בתיקי העיזבון, גם אם היה שיהוי בהגשת התביעה וכי השאלות בתביעה שונות מהשאלות הדרושות להכרעה בתיקי העיזבונות.

מנגד, בכל הקשור לעתירות הנוספות לפיהן יוסמך מנהל העיזבון הזמני לפעול לשם שמירת וניהול נכסי העיזבון, כך גם לבירור היקפו ופעולות שבוצעו ברכוש על-ידי המנוח טרם פטירתו (להלן: העתירות הנוספות), אין מקום להיעתר להן, לאור השיהוי בהגשת התובענה מעת פטירת המנוח ועד הגשתה, וכי דווקא מינוי שכזה, ולאור חלוף הזמן, עלול להזיק לעיזבון ולהעמיס עליו הוצאות שלא לצורך.