ת"א
בית משפט השלום בני ברק
|
3770-07
14/04/2008
|
בפני השופט:
אטדגי יונה
|
- נגד - |
התובע:
מאיר גורסקי עו"ד פ.ג. נשיץ
|
הנתבע:
עיריית בני ברק
|
החלטה |
1. ענינה של תביעה זו, שני דו"חות חניה שהומצאו על ידי הנתבעת לתובע בחודש מרץ 2004.
דו"חות החניה לא שולמו על ידי התובע, בנסיבות המפורטות בכתב התביעה, והנתבעת נקטה בהליכי עיקול.
בעקבות כך, נאלץ התובע, כטענתו, לשלם את סכומי הקנסות המעודכנים, סך של 1,175 ש"ח.
2. התובע טוען בטענתו מספר טענות:
א. פסקי הדין שנקבעו בדו"חות החניה צריכים להתבטל.
ב. התיישנות העבירות.
ג. הנתבעת נהגה ברשלנות ובאופן לא תקין בכל הקשור לטיפולה בפניותיו של התובע.
תביעתו של התובע הינה לביטולם של פסקי הדין (הקנסות), נשוא דו"חות החניה, וחיובה של הנתבעת בהשבת הסכום ששולם, סך של 1,175 ש"ח ובפיצוי בגין עגמת נפש בסך 10,000 ש"ח.
3. ביקשתי את התייחסות הצדדים לסמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה, כפי שהוגשה.
התובע הגיש טיעון עניני ומפורט.
הנתבעת לא התייחסה כמעט לשאלת הסמכות העניינית, אלא השיבה לגוף התביעה.
4. בכל הקשור לשאלת סמכותם העניינית של בתי המשפט השונים לדון בתביעות/בקשות הנוגעות לביטולם של פסקי הדין שנקבעו בעבירות חניה על פי חוקי עזר עירוניים ו/או התיישנות העבירות ו/או התיישנות הקנסות, אני מפנה להחלטתי המפורטת, מיום 9.2.06 ב-ה"פ 201211/05
מנדלוביץ נ' עיריית תל-אביב, שתוכנה אושר בשני פסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו: ע"פ 80254/07
אורליה משי נ' עיריית גבעתיים (מיום 31.12.07, מפי כב' השופטת שיצר); ע"א 3758/06
שאוליאן נ' חורש (מיום 19.2.08, בהרכב, מפי כב' השופט ורדי).
5. לכאורה, נהג התובע על פי האבחנה שנקבעה בפסקי הדין הנזכרים, ואכן בית משפט זה הוא המוסמך לדון בתביעה לביטולם של פסקי הדין, נשוא דו"חות החניה הנדונים, וכן בטענה להתיישנות העבירות.
אלא, שהתובע הגיש תביעתו זו כתביעה "אזרחית", תביעה כספית להשבת הסכום ששולם ותביעה נזיקית לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו, לטענתו, מדרך התנהלותה של הנתבעת.
ב"כ התובע, שהסתמך בטיעוניו בשאלת הסמכות העניינית על האבחנה שנעשתה בפסקי הדין הנזכרים, היה מודע לכך, אך טען שהתביעה הכספית והנזיקית טפלה לתביעה לביטולם של פסקי הדין (הקנסות), וכי בית משפט זה מוסמך לדון בה מכח סמכותו הנגררת (סעיף 76 ל
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
6. אינני מסכים עם טיעוניו של ב"כ התובע המלומד.
בית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בעבירות פליליות בלבד (סעיף 55(א) לחוק הנ"ל), ואין לו כל סמכות לדון בתביעות "אזרחיות", אף לא בדרך שבגררא.
לדעתי, גם בית משפט "אזרחי" איננו מוסמך לדון בבקשה לביטולו של פסק דין, שניתן בהליך פלילי, אף לא בדרך שבגררא.
ההליכים הפליליים והאזרחיים שונים זה מזה שוני מובנה ומובהק, הן מהותית, הן פרוצדורלית והן ראייתית.