החלטה בצו מניעה זמני נ' חברת "גרין נט" העוסקת במחזור פסולת עיריית י-ם

בקשה למתן סעדים זמניים ולמתן צווים ארעיים שהוגשה על ידי עיריית ירושלים (להלן: "העירייה") כנגד חברת "גרין נט מחזור וטיפול בפסולת" (להלן: "המשיבה").

הרקע לבקשה

1. בבקשה עתרה העירייה להורות על מינוי מנהל מיוחד או כונס נכסים זמני לניהול והפעלת המתקן של המשיבה לקליטה וטיפול בפסולת באזור עטרות בירושלים (להלן: "המתקן"). לחילופין נתבקש להורות למשיבה להימנע מהפרת ההסכם שנכרת בין הצדדים ביום 24.3.13 (להלן: "ההסכם") ובפרט להימנע מלסרב ו/או לגרום לעיכוב או מניעה מכל פעולה אחרת שנועדה לסכל ו/או למנוע את קליטת האשפה המפונה למתקן.

תמצית טענות הצדדים

2. מדובר בפרויקט ייחודי ראשון מסוגו בישראל אשר בגדרו הוקם על ידי המשיבה במקרקעין שבבעלותה באזור עטרות בירושלים מתקן למיון והפרדת פסולת בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים. סיבת הפניה לבית המשפט הייתה משום שהמשיבה הודיעה לעירייה שאם לא תסכים להעלות את גובה התמורה המגיעה לה על פי ההסכם, בכוונתה לסגור לחלוטין את המתקן בפני כל משאיות האשפה של העירייה החל מיום 6.9.16. טענה זו של העירייה לא הייתה שנויה במחלוקת.

3. אלא שטענת המשיבה הינה, בקליפת האגוז, שהחל ממועד ההתקשרות ועד למועד הקמת המתקן, התרחשו תמורות בשוק הטיפול בפסולת שלא היו ניתנות לצפייה מראש בעת חתימת ההסכם ואשר הביאו לעלייה דרסטית בעלויות הטיפול והטמנה פסולת במדינה כולה. חלק מהתמורות האלה אף נבחנו על ידי המשרד להגנת הסביבה שמצא כי אכן הייתה עליית מחירים לא סבירה בתחום זה. השינויים הדרמטיים שהתרחשו לצד פערי מידע שנבעו מחדשנותו של הפרויקט והפרות ההסכם מצד העירייה, הביאו לכך שהמתקן נחל הפסד חודשי של כמיליון שקלים. במצב זה פנתה המשיבה אל העירייה פעמים רבות וביקשה להגיע לפתרון משותף ומוסכם שיאפשר לה להמשיך לנהל את המתקן, אך העירייה השיבה את פני המשיבה ריקם. משנתחוור למשיבה שאין בכוונת העירייה לפעול לפתרון המצב הקשה אליו נקלעה, שלא באשמתה, ועל מנת להקטין במקצת את הנזקים הכבדים הנגרמים לה, פעלה המשיבה להתייעלות תפעולית במתקן על מנת לצמצם את נזקיה מהפעלתו, ללא ההתאמות המתחייבות בהסכם, וזאת כאמור בשל התנהגות הפסולה של העירייה. ברם, גם התייעלות זו לא נשאה את הפרי המיוחל והמשיבה הודיעה כי אינה יכולה עוד להפעיל את המתקן בגרעון משמעותי.

4. המשיבה טענה עוד שהעירייה הפרה את ההסכם בכך שהעבירה באופן חד צדדי ובניגוד גמור אליו, חלק ניכר מן הפסולת הנאספת על ידה למתקן מעַבר ללא היתרים ורישיונות תוך הסבת נזקים כבדים למשיבה. בנוסף, לטענת המשיבה העירייה חייבת לה כ-15 מיליון שקלים ולא העבירה לה תשלום שוטף של כ-8 מיליון שקלים והפרות אלו מזכות אותה בביטול את ההסכם.

דיון והכרעה

5. סעיף 23.1 להסכם קובע כי בכל מקרה שקיימת מחלוקת או אי הסכמה בין הצדדים, מכל מין וסוג שהם, לרבות מחלוקת ו/או אי הסכמה אשר נדונה במותב שיפוטי כלשהו, כל עוד העירייה משלמת את התמורה בהתאם להוראות ההסכם, תישא המשיבה באחריות לביצוע המשך השירותים על פי ההסכם ללא כל עיכובים ו/או השהיות בהתאם ללוח הזמנים ושאר הוראות ההסכם. כך נקבע בסעיף 23.2 להסכם, כי כל עוד תעביר העירייה למתקן המשיבה את כל הפסולת העירונית ותשלם את התמורה למשיבה, המשיבה לא תהיה רשאית בשום מקרה לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא וכי הסעד היחיד אשר יעמוד לה על פי ההסכם יהיה סעד ממוני בלבד.

6. הסעיף האמור הוכפף לסעיפים 9.2.3 ו-9.2.4 להסכם. בסעיפים אלו נקבעו מועדי התשלום, שאם העירייה אינה עומדת בהם עומדת למשיבה הזכות לחדול ממתן השירותים לעירייה ואף נקבע כי במידה וקיים חוב למעלה משישה מיליון שקלים של העירייה כלפי המשיבה בגין חשבונות שהוגשו על פי הוראות ההסכם, אשר לא שולם לפחות 30 יום לאחר מועד התשלום על פי ההסכם, רשאית המשיבה להפסיק את מתן השירותים וזאת לאחר מתן התראה בכתב של 7 ימים לעירייה.

7. מכאן מתבקשת המסקנה כי אם יוכח כטענת המשיבה שהעירייה חייבת למשיבה 15 מיליון שקלים, ואם יוכח שהעירייה אינה מעבירה את כל הפסולת למתקן, עומדת לפני המשיבה האפשרות לבטל את ההסכם ולחדול מלהעניק את השירותים לעירייה. יחד עם זאת יובהר כבר עתה, כי אין בשלב זה מקום לשעות לטענת המשיבה - הטענה העיקרית שהעלתה - שזכותה לדרוש את "התאמת" המחיר החוזי של ההסכם מכוח עיקרון תום הלב או נוכח שינוי הנסיבות המערערות את יסודות החוזה ואת ההיגיון המסחרי שבבסיסו. שכן, כאמור, אף אם יש אמת בטענה זו, הרי שהטענה אינה מעניקה למשיבה את הזכות לבטל את ההסכם ולהפסיק את מתן השירותים לעירייה על פיו, כי אם לדרוש מתן פיצוי כספי על ההפרה כפי שנקבע בסעיף 23 להסכם כאמור. הפתח היחידי דרכו יכולה המשיבה לחדור בעדו כדי להעניק לה את האפשרות לחדול מלתת את השירותים על פי ההסכם, הוא כאמור אך ורק אם תוכיח שהעירייה לא שילמה לה חוב העולה על שישה מיליון שקלים, או אם לא העבירה את כל הפסולת הנאספת על ידה למתקן, כאמור.