בעניין הקטינה: א' ילידת 29.2.2008
- לפני בקשה לאישור פעולה בעניינה של קטינה, אשר הוגשה ע"י הוריה, האפוטרופסים הטבעיים.
- הקטינה א' כבת 9 וחצי סובלת משיתוק מוחין, שנגרם לה כתוצאה מרשלנות רפואית בלידתה, בגינה הוגשה תביעה נזיקית אשר התבררה בבית המשפט המחוזי בירושלים ובמסגרת ההליך אושר הסכם פשרה, על פיו נפסקו פיצויים כדלקמן (להלן: "פסק הדין"):
- סכום כולל של 1,800,000 ₪ לטובת הקטינה.
- סכום של 750,000 ₪ לטובת הורי הקטינה בגין נזקיהם.
- סכום של 400,000 ₪ אשר שולם להורים עבור צרכיה השוטפים של הקטינה עד מועד פסה"ד.
- כספי הקטינה מופקדים בחשבון ע"ש הקטינה בבנק הפועלים חשבון מס' ***** סניף *** (להלן: "חשבון הקטינה") כאשר הוריה משמשים כאפוטרופסים טבעיים לניהול החשבון.
- הקטינה מוכרת כנכה בשיעור 188% ומקבלת קצבת נכות כללית מהמל"ל בגובה 4,480 ₪ לחודש וכן קצבת ניידות בשיעור 3,583 ₪ לחודש.
- על פי האמור בבקשה:
- לקטינה הוצאות חודשיות קבועות בגובה כ- 10,000 ₪.
- למבקשים שני ילדים נוספים, קטינים כבני 6 וחצי ו- 4 וחצי
- המבקשת אינה עובדת, מטפלת בקטינה ודואגת לכל צרכיה מאז לידתה.
- המבקשים וילדיהם מתגוררים בבית שכור שאינו תואם צרכי הקטינה ואינו נגיש עבורה ואין בו כל אפשרות להעניק לה שיקום טיפולי כראוי.
- הורי הקטינה עותרים למתן אישור לשימוש במלוא כספי הפיצויים שנפסקו לטובת הקטינה (1,800,000 ₪), לצורך בניית בית מגורים בו תתגורר הקטינה ביחד עם משפחתה, כאשר בית זה ייבנה על מגרש אותו כבר רכשו מכספם.
- ב"כ האפוטרופוס הכללי מתנגד לבקשה.
א. לתגובתו מיום 22.1.2018 צורפה חוות דעתו של מר ג', כלכלן ושמאי מקרקעין מהיחידה הכלכלית (להלן: "חוות הדעת").
ב. בחוות הדעת צוין כי "המשמעות של רכישת נכס בו תגור המשפחה היא באופן ממשי על חשבון הקטינה, שכן אם תשקיע את הכספים בכל השקעה שהיא, אפילו הנמוכה ביותר, היא תקבל תשואה כלשהי, המשמעות של רכישת דירה שלא תניב לה תשואה, כמוה כהעברת סכום השכירות, נגיד 3,000 ₪, להורים שלה מידי חודש. במיוחד במצב של הקטינה בו קיים ספק אם הכספים העומדים לרשותה בכלל יספיקו לצרכים העתידיים שלה. במצב זה יש לנהוג בזהירות מוגברת בנוגע לכספיה".
ג. השמאי כתב בחוות דעתו כי לאור הנתונים שנמסרו במקרה זה, כבר בשלב זה ניתן לראות כי העסקה אינה מטיבה עם הקטינה, כאשר מדובר בעסקה טרם קבלת הסכם בנייה ותכנית סופית (סעיפים 16 ו-17 לחוות הדעת של היחידה הכלכלית).
ד. בא כוח האפוטרופוס הכללי סבור כי בנסיבות בהן המבקשת אינה עובדת, לקטינה הוצאות חודשיות בגובה 10,000 ₪ ולקטינה גרעון חודשי של 2,000 ₪, אין לאשר עקרונית את הבקשה לניצול מלוא כספי הקטינה לבניית בית מגורים, אשר לא לה.
- דיון 18.6.2018 בנוכחות המבקשים , ב"כ האפוט' הכללי והשמאי
א. בדיון זה שמעתי את המבקשים ומדבריהם עולה כי :
- המבקש העיד כי עובד מזה כ- 14 שנים בחברת ***.
- המבקשים מתגוררים בדירה שכורה בעלות 4,000 ₪ לחודש.
- המבקשים רכשו מגרש בעלות 820,000 ₪ מתוך כספי הפיצויים ששולמו להם.
- עלות בניית בית על המגרש הינה כ- 1,700,000 ₪.
- קיים קושי בנטילת משכנתא כיוון שהמבקש הינו מפרנס יחידי.
ב. בדיון נעשה ניסיון לגבש מתווה מוסכם, עפ"י הצעת ביהמ"ש, על פיו יינתן למבקשים סכום מסוים מתוך כספי הפיצויים של הקטינה והם יצטרכו להשיבו בתשלומים חודשיים לחשבון הקטינה, כאשר בית המשפט יקבע את גובה הסכום החודשי.
ג. לשאלת בית המשפט מהו הסכום הסביר שיוכלו להשיב מדי חודש לחשבון הקטינה המבקשים הבהירו כי כיום נושאים בהוצאות שכ"ד בגובה 4,000 ₪ באופן המותיר להם גרעון חודשי בגובה 2,000 ₪ לחודש ולכן סבורים כי יעמדו בסכום חודשי בגובה של 1,500 ₪.
ד. בא כוח המבקשים לא התנגדה לקביעת מנגנון פיקוח לאפוט' הכללי בדבר ההחזר החודשי של ההורים לחשבון הקטינה.
ה. ב"כ המשיב ביקש שהות על מנת להודיע אם מנגנון פיקוח מסוג כזה, הינו אפשרי.
ו. נתנה החלטה על פיה המבקשים ימציאו לתיק בית המשפט תדפיס חשבון בנק עדכני של הקטינה ובמקביל יודיע ב"כ האפוט' הכללי, האם אפשר לפקח על החזר הכספים אחת לשנה, לתוך חשבון הקטינה, במידה ובית המשפט יאשר את המנגנון שהציע להורים במהלך הדיון.
- בהתאם לאמור בדיון 18.6.2018 הגישו המבקשים דו"ח ריכוז יתרות בחשבון הקטינה ממנו עולה כי בחשבון זה קיימים נכסים (חשבונות שוטפים והשקעות) בסכום כולל של 1,824,453.49 ₪ נכון לתאריך 21.6.2018, כמפורט להלן: כספים בסך 20,151.36 בחשבון עו"ש, תוכנית חיסכון בגובה 1,502,169.86 ₪ וני"ע סחירים בשיעור 302,132.27 ₪.
- ב"כ האפוטרופוס הכללי, בתגובתו מיום 24.6.2018 הודיע כי מתנגד למתווה שהוצע ע"י בית המשפט בדיון 18.6.2018, אולם הדגיש כי במידה והמתווה הנ"ל יאושר, הרי שב"כ האפוט' הכללי אינו גוף המפקח על הורים שהינם אפוטרופסים טבעיים של קטין ולפיכך, גם במקרה זה לא יוטל פיקוח על המבקשים- הוריי הקטינה.
- לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיב על צרופותיהן, לרבות חוות דעת היחידה הכלכלית ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים בדיון 18.6.2018, התרשמתי כי בניית הבית אכן נועדה לרווחת הקטינה ולרצון הוריה להתאים את בית המגורים המשפחתי לצרכיה המיוחדים ועל כן יש לאפשר להורים לעשות שימוש בכסף, במנגנון שאותו הציע ביהמ"ש ואשר המבקשים נכונים לפעול על פיו.
- אמנם כי כן ב"כ האפוטרופוס הכללי מתנגד לבקשה ולמתווה שהוצע ע"י ביהמ"ש אך החלופות שהציע, לא זו בלבד שאינן מתיישבות עם טובת הקטינה, אלא יש בהן כדי להקשות על זוג הורים שגם כך גורלם לא שפר עליהם והם מתמודדים עם מציאות חיים מורכבת, בלא כל סיוע מיוחד ממדינת ישראל.
כך למשל מצאתי להזכיר כי אותו גרעון חודשי בגין הוצאות הקטינה בסך 2,000 ₪ לחודש, איננו "גרעון של הקטינה" כפי שב"כ האפוטרופוס הכללי מציין, אלא גרעון של המבקשים, שכן הם אלו שממקורותיהם נושאים בהחזר ובעלות הגרעון החודשי ולא הקטינה.
כמו"כ לא מצאתי כל לגיטימציה לעמדה פטרנליסטית לפיה גורם רשמי כלשהו במדינת ישראל, יוכל לקבוע עבור תא משפחתי קונקרטי היכן לקבוע את ביתו.
איני מוצאת לקבל את העמדה כי על ההורים למכור את המגרש אותו כבר רכשו בישוב שהתאים להם כמקום מגורים עבורם ועבור ילדיהם ולבחור מקום מגורים ששווי הנכסים בו "זול יותר" וזאת על מנת ש"העיסקה תהיה כלכלית".
לגדל ילד בעל צרכים מיוחדים – זוהי איננה עיסקה כלכלית . זהו מצב חיים עימו יש להתמודד ועל ביהמ"ש מוטלת חובה להקל בכל מקום בו ניתן להקל.
בכל הכבוד לנסיון לכפות על ההורים שיקולים כלכליים בבחירת מקום מגורים - אנו חיים במדינה בה חיים אנשים חופשיים, מדינה שבה נחקקו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק, חוק יסוד חופש הביטוי.
אימתי במדינה דמוקרטית תתערב המדינה בבחירת מקום מגורים?
- האם המדינה התערבה בעניינה של המשפחה, כאשר זו בחרה מאילוצים כלכליים לגור בבית שאינו מתאים לצרכיה של הקטינה?
האם המדינה התערבה כאשר ההורים בחרו מסגרת חינוכית עבור הקטינה?
האם המדינה התערבה בבחירת בית חולים אליו מפנים ההורים את הקטינה ואת עצמם כאשר מצבה הרפואי מתדרדר?
האם המדינה התערבה או ביקשה לסייע כאשר ילדי המשפחה שנולדו אחרי א', נזקקו לטיפולים רגשיים כדי להתמודד עם צרכיה המיוחדים של המשפחה?
האם המדינה הציעה לסייע באותו גרעון כספי חודשי, קבוע, עימו מתמודדים ההורים נוכח צרכיה של א' הגבוהים יותר מסך קיצבתה?
התשובה לכל הללו היא שלילית ומשכך איני רואה מקום לאשר התערבות בוטה בנושא כגון בחירת ישוב מגורים.
- למשפחה יש אורח חיים מסויים, אופי מסויים, צרכים מסויימים ותפיסת חיים מסויימת שהם רשאים להחזיק בה וכל עוד בקשתם לעשות שימוש בחלק מכספיה של א', לצורך בניית בית מגורים גם עבור א', נראית סבירה לביהמ"ש, אין כל מקום להתערב בבחירתם בענין מקום מגוריהם.
- כאמור בעמדתו, האפוט' הכללי אכן אינו מפקח על הורים שהינם האפוט' הטבעיים. לענין זה יש משמעות רבה, שכן מחד מבקש האפוטרופוס הכללי במקרה דנן להתנגד לביצוע בניית הבית באמצעות חלק מכספי הקטינה ואולם מאידך הפתרונות שהציע אינם מאפשרים לבני המשפחה לחיות בצורה מכבדת.
נדמה כי נשכח כי טובת קטינה במצבה של א', היא בראש ובראשונה כי בני משפחתה הגרעינית יהיו במצב פיזי ורגשי המאפשר להם לטפל בה.
- טובתה של קטינה אינה כי כספי חשבון הבנק שלה ישאו פירות, שכן היא אינה אשת עסקים, היא קטינה במצב סיעודי מורכב וטובתה היומיומית מורכבת מן האופן שבו הוריה ובני משפחתה הקרובה (גם אחיה הצעירים ממנה לאחר שיגדלו מעט) יוכלו להתעורר כל בוקר בבית שמתאים לצרכיהם, להיות מסוגלים לפרנס את עצמם ואותה בכבוד, שכן אחרת – מי יטפל בא' ?
כספיה של א' לא יקומו לטפל בה כשהיא נזקקת לטיפול מיוחד באמצע הלילה וגם אם נאמר באופן תיאורטי כי באמצעות כספה ניתן לשכור מטפלת במקום הוריה – מדוע נגיע למצב שבו הוריה של א' קורסים כלכלית ואינם מסוגלים לטפל בה?
האם יש דבר חשוב יותר בחייה של א' משני הוריה, הורים טובים ומיטיבים שמקדישים את חייהם מיום שנולדה טיפול בה?
האם אין זה אינטרס של א' כי הוריה יגורו בבית שמתאים לצרכיה וזאת על מנת שגם כשתמשיך לגדול יוכלו להרים אותה למקלחת המתאימה לה ולמכשור המיוחד לו היא נזקקת לצורך מקלחת, להיות מסוגלים לגלגל את כסא הגלגלים מהאוטו לפתח הבית מבלי להדרש להרימה בידיהם במעלה המדרגות כפי שעושים היום?
האם אין זו זכותה וזכותם לבנות בית שבו יוכלו להמשיך ולגדל אותה בנוחות הראויה לה?
- ביהמ"ש הציע מנגנון מאוזן, שיאפשר להוריה של א' לבנות, במקום אותו בחרו כביתם, בית שיתאים לצרכיה המיוחדים של המשפחה.
- כאשר משפחה מתעוררת בוקר אחד, כפי שאירע במקרה דנן למשפחתה של א', למצב שבו כל עולמם מתהפך עליהם, כל המשפחה הופכת להיות בעלת צרכים מיוחדים ולא רק א'.
- אמנם כי כן, ב"כ האפוטרופוס הכללי אינו מסכים למתווה שהציע ביהמ"ש, בין היתר מפני שטוען כי אינו מפקח על האפוטרופסים הטבעיים של קטינים ועל כן לא יוכל לפקח על המנגנונים שיקבע ביהמ"ש ואולם זאת בין היתר מפני שכל עוד אדם בעל צרכים מיוחדים הוא קטין, ברור מאליו שבני משפחתו דואגים לו והמדינה אינה מתערבת באוטונומיה של התא המשפחתי.
סבורני כי הגם שהמחוקק קבע כי פעולה כגון דא דרושה אישור ביהמ"ש, הוא לא התכוון כי באופן גורף תאושר הפעולה רק בשים לב לאינטרסים כלכליים.
ייתכן כי אם הוריה של א' היו פנויים לפעול בענין השקעת הכספים היו יכולים להשקיע הכספים באופן שהכספים יניבו רווח ואולם ההורים אינם פנויים והלכה למעשה, במקרה דנן, גם הכספים אינם פנויים.
א' אינה זקוקה לכסף בחשבון הבנק.
א' זקוקה לכך שביהמ"ש יאפשר להוריה להשקיע חלק מכספיה בבניית בית עבורה, שאם לא כן תמשיך ותגור בבית שאינו מותאם לצרכיה והאם לא ניתן לה לכתחילה סכום פיצויים זה כדי להיטיב את חייה ואת תפקודה ?!
- כאמור, כיום ההורים סופגים ממקורותיהם והכנסתם השוטפת, גרעון חודשי בסך 2,000 ₪ כאשר כל צרכי הקטינה בסך כ- 10,000 ₪ מסופקים על ידם והם נושאים כמובן בהוצאות שכ"ד בגובה 4,000 ₪ לחודש.
עם השלמת הבנייה והמעבר לבית מגורי קבע, ההורים לא יצטרכו לשאת עוד בעול שכר הדירה, כאשר בית המשפט יקבע סכום חודשי סביר שמותאם ליכולת ההחזר שלהם, אותו יהא עליהם להעביר לחשבון הקטינה ואט אט גם ישוב הכסף ויחזור לחשבון הבנק של א'.
- לפיכך, מצאתי כי אין כל מניעה לאשר למבקשים להשתמש בסכום של 1,300,000 ₪ מתוך כספיה של א', לטובת בניית בית על המגרש שנרכש על ידם ביישוב A.
בית זה יותאם לצרכיה של א' וישמש עם השלמת בנייתו, את בני המשפחה למגורים.
- כאמור לעיל מצאתי לאשר שימוש בכספי הקטינה וזאת כמפורט להלן:
א. על זכויות המבקשים במגרש תרשם הערת אזהרה לטובת א' ולא ניתן יהיה למכור את הנכס ללא אישור ביהמ"ש לענייני משפחה ובכפוף לביצוע הוראות פסק דין זה.
אישור בדבר רישום הערת אזהרה יוגש לתיק ביהמ"ש בתוך 30 יום.
ב. בכפוף לרישום הערת האזהרה הנ"ל, המבקשים יהיו רשאים למשוך סכום של 1,300,000 ₪, מתוך הכספים המצויים בתוכנית חיסכון חשבון הקטינה בבנק הפועלים סניף *** ח"ן ******. סכום זה ישמש לבניית הבית.
בתוך 18 חודשים יודיעו המבקשים לביהמ"ש, במסגרת תיק זה, האם הושלמה בניית הבית והאם המשפחה, יחד עם א', עברה להתגורר בבית.
ג. יתר בניית הבית תמומן ממקורותיהם העצמיים של המבקשים ולא תאושר משיכה נוספת מחשבונה של ***.
ד. בתוך 30 ממועד שבני המשפחה יעברו להתגורר בבית המגורים, על המבקשים להציג אישור בדבר הוראת קבע מחשבון המבקשים לחשבון הקטינה בסכום חודשי קבוע של 1,500 ₪ לחודש (להלן: "התשלום החודשי") וזאת עד להשבת מלוא הסכום שנמשך מחשבונה של א', לחשבונה.
ה. עם סיום רישום הזכויות בבית שייבנה, יירשמו ע"ש א' חלק מהזכויות בבית בהתאם לחלק הכסף שהתקבל מחשבון בהתאם לעלות הבנייה ושווי הבית במועד סיום הבנייה.
בתוך 30 יום ממועד סיום הבנייה ומעבר המגורים לשם, יגישו המבקשים לתיק ביהמ"ש הזה הודעה אליה יצרפו חוו"ד שמאי בענין שווי הנכס.
עם הגשת ההודעה יכריע ביהמ"ש , מהו החלק בזכויות הבעלות בבית, שיירשם ע"ש א'.
ו. מעת לעת ובכל פעם שהמבקשים ישלימו החזר של 200,000 ₪ לחשבון הבנק של א', יהיו רשאים לפנות לביהמ"ש ולבקש לצמצם את רישום זכויותיה של א' בבית בהתאם לחלק שכבר השיבו מתוך מה שנטלו על פי פסק דין זה.
כל בקשה בענין זה כמפורט בסעיף ו. תוגש כבקשה נפרדת לאישור פעולה.
ז. הסכום שיוותר בחשבון הקטינה לאחר משיכת הכספים (כ- 504,000 ₪) יופקד בתוכנית חיסכון, יחד עם כספי החסכון הנוספים, כך שבסה"כ יוותרו כחצי מיליון שקלים בתוכנית החיסכון, לטובת הקטינה והללו יושקעו ע"י ההורים בתובנה ובזהירות לצורך הנבת רווחים לאחר שיתייעצו עם גורם בנקאי מתאים.
- ביהמ"ש מאחל לא' רפואה שלמה ולהוריה, וכמובן אחיה הצעירים, בריאות איתנה ונחת, וכוחות הנפש והגוף להמשיך ולטפל בה במסירות ובאהבה כפי שעושים מיום לידתה ועד עצם היום הזה.
- בכך מסתיים בירור התובענה.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.
ניתנה היום, כ"ד תמוז תשע"ח, 07 יולי 2018, בהעדר הצדדים.