החלטה בעניין קביעת משמורת ילדי הצדדים בהתאם להמלצת תסקיר

השאלה העומדת על הפרק – האם יש לקבל את המלצות תסקיר שהוגש ביום 23.1.2022 (להלן – התסקיר), קרי לקבוע את המשמורת על ילדיהם של הצדדים בידי המבקשת בXXX, וליתן הסדרי שהות לאב.

עיקר העובדות הצריכות לעניין

1. במועד היכרותם של הצדדים המבקשת (להלן גם – האם) רווקה ואם לבת ילידת 1.5.2006, מקשר קודם; והמשיב (להלן גם – האב) רווק.

    

2. הצדדים חיו כבני זוג, ובמהלך החיים המשותפים נולדו להם שני ילדים: ר' ילידת 27.12.2014, ומ' יליד 14.7.2018 (להלן – הקטינים או הילדים).

    

3. בשלהי חודש יוני 2020 הגישה המבקשת נגד המשיב תובענה ליישוב סכסוך (י"ס 70121-06-20). בסמוך לאחר מכן נפסקו החיים תחת קורת גג אחת בדירה שכורה בעיר XXX, זאת לאחר אירוע אלים לכאורה בעקבותיו הוגשה תלונה במשטרה והמשיב הורחק על ידי המשטרה, עת המבקשת עברה יחד עם הקטינים לבית הוריה בXXX, ואילו המשיב נותר להתגורר בדירה בXXX.

    

4. לאחר הפרדת המגורים הסדירו הצדדים, בכוחות עצמם, הסדרי חלוקת שהות הקטינים בבתי ההורים.

    

5. סידור זה חדל להתקיים ביום 20.8.2020 עת לקח האב את הקטינים ולא השיבם לידי אמם. על רקע זה הגישה המבקשת נגד המשיב בקשה דחופה להשבת הקטינים לחזקתה (בקשה מיום 23.8.2020; בקשה מס' 1 י"ס 70121-06-20).

    

6. לאחר שהתקיים דיון בפניי כב' השופט שקד ביום 2.9.2020, החליט בית המשפט שהקטינים יוותרו, בעת הזו, בדירה בXXX, וכך נקבע: "הצדדים חלוקים למעשה בשאלה מה היה מקום מגוריהם של הילדים, שעד למתן החלטה אחרת יש לשמר מקום זה. ... לאחר ששמעתי את הצדדים, אני סבור כי כל החלטה שתינתן חייבת לקחת בחשבון את טובתם של הילדים, כאשר ברגיל, ועד לקביעה אחרת, טובתם של הילדים להוסיף ולהיות במקום בו הם נמצאים. הילדים גדלו בXXX וזהו מקום מגוריהם הרגיל, ואף אם התרחש מעבר לXXX לתקופה קצרה, אינני סבור כי יש בו לכשעצמו כדי לבסס מקום מגורים קבוע של הילדים. האם טוענת כי האב נתן את הסכמתו, ואולם לא נחשפתי להסכמה ברורה או להסכמה מעבר לטענתו של האב למעבר לפרק זמן קצר ביותר. במסגרת החלטתי זו, אינני נדרש לטענות הצדדים באשר לסביבת המגורים של הילדים בבית הוריה של האם או בבית האב בסיועה של אמו ועניינים אלו ככל שיהיה צורך, יתבררו במסגרת ההליך העיקרי. הלכה למעשה אני נדרש ליתן צו עשה להעביר ילדים מXXX (כאמור מקום מגוריהם הרגיל במשך שנים) לXXX ולשם כך נזקק ביהמ"ש לחוות דעת של עו"ס לסדרי דין... עד למתן החלטה אחרת האם תיפגש עם הילדים בדירה שברח' ... בXXX בימים א', ג', ה', שבת בין השעות 16:00 עד 19:00....".

    

7. ביום 22.9.2020 הוגשה תביעת משמורת על ידי המבקשת, ובמסגרתה עתרה המבקשת לקבוע את משמורת הקטינים אצל אמם תוך קביעה לעניין מגוריהם, וכן לקבוע הסדרי שהות אצל האב. בו ביום הוזמן תסקיר שיתן המלצות בעניין משמורת הקטינים והסדרי שהות.

    

8. ביום 5.10.2020 הגיש המשיב כתב הגנה. המשיב התנגד למעבר הקטינים לXXX, ועתר להורות כי הקטינים יהיו במשמורתו וחזקתו המלאה, וזאת עד למועד בו האם תשוב להתגורר באזור XXX, וכן לקבוע כי הסדרי השהות שנקבעו בין האם לקטינים במסגרת הליך יישוב הסכסוך לא יתקיימו בבית הסבים, עד לבחינת טענות הקטינים על אלימות המופנית כלפיהם מצד הסבים.

    

9. במהלך ניהול ההליך הגישה המבקשת, פעמיים, בקשות לעניין העברת הקטינים למשמורתה, בXXX. האחת, בקשה ליתן צו עשה זמני להעברת הקטינים מהעיר XXX לעיר XXX (בקשה מיום 22.9.2020; בקשה מס' 2); והשנייה, בקשה להורות על משמורת זמנית לאם (בקשה מיום 13.6.2021; בקשה מס' 16) (להלן – בקשה מס' 16).

    

   על רקע דיווחים שהתקבלו בשירותי הרווחה על חשד לפגיעה בקטינים מצד הסב/ים, נפתחה חקירה משטרתית, ונמנעה האפשרות של שירותי הרווחה לעשות כל התערבות במשפחה (תסקירים מהימים 4.11.2020, 29.11.2020). בהמשך, על רקע תלונות הדדיות נוספות אודות פגיעה בקטינים שהועברו לבדיקת המשטרה ולחקירת ילדים, התעכבה האפשרות לקבל תסקיר עם המלצות בעניין משמורת הקטינים והסדרי השהות של כל אחד מההורים עם הקטינים וכן ביחס לבקשת האם לעבור להתגורר עם הקטינים בא'; ובנוסף, נוכח מורכבות המקרה הוחלט לכנס ועדת תסקירים (החלטה מיום 4.7.2021; תסקיר מיום 15.8.2021).

    

    

    

10. ועדת תסקירים התכנסה פעמיים לדון בעניינם של הצדדים. בוועדה מיום 6.10.2021 עלו שאלות לגבי מקום מגוריה הנוכחי של המבקשת ומוגנות הקטינים שם, וכן עלו שאלות על רמת מעורבות הקטינים והסתות ההורים האחד כלפי השני. בוועדה מיום 11.1.2022 עלתה התנגדותו של המשיב למעבר הקטינים לביתה של האם, על אף שעברה להתגורר בגפה, וכן עלה חשש להמשך הסתה וניכור הקטינים מצד האב.

     

11. ביום 23.1.2020 הוגש התסקיר. בין היתר נאמר בתסקיר כי: "האב מטופל במסגרת "קרן אור" (מרכז המתמחה בטיפול מערכתי במשפחות- ס.א.) החל מאפריל 21', תחילה התמיד במפגשים אך ניכר שלאחרונה מחסיר ואינו מודיע... מדיווחי המטפל, ניכר כי א' חרד ומקובע בעיסוק במשפחתה של א'. הוא מתקשה לקחת אחריות על חלקו בדינמיקה שנוצרה במשפחה, אך ככל שהתהליך נמשך ניכר כי הוא מתחיל לתת אמון, להיפתח ולדבר את קשייו בהורות. מומלץ כי א' ימשיך להגיע לטיפול סביב הפחתת החרדה ובניית האמון מחדש בינו לבין א' כדי להפחית את הניכור והפגיעה בילדים. ... בוועדה העלו כל אחד מההורים את הרצון שהילדים יגדלו אצלם. האב אינו מוכן כי הילדים יעברו לבית האם, על אף שעברה להתגורר בגפה, ניכר שממשיך לנסות ולהוכיח כי סביבת האם אינה טובה לילדים. ניכר כי אף מגיש תלונות שווא רבות. האב משתף את הילדים בסכסוך הזוגי ומוכן לנקוט באמצעים לא פשוטים כדי להוכיח צדקתו. הוא מתקשה להפריד את הסכסוך הזוגי והקושי שבפרידה מהאם אל מול טובת הילדים. על אף שמבחינת טיפול פיזי בילדים הינו אב טוב ודואג, הוא מתקשה להקנות לילדים סביבה נפשית, רגשית שקטה. האם עומדת במתבקש ממנה, וניכר שרואה את טובת הילדים ביצירת סביבה שקטה ובטוחה עבורם".

     

12. העו"ס המליצה כי האם תקבל משמורת והקטינים יעברו, מיידית, למגורים בדירתה בXXX; האב יקבל את הקטינים פעמיים בשבוע בימים ב' ו-ד' ממסגרות החינוך עד שעה 19:30 וישיבם לבית האם, ובכל סופ"ש, לסירוגין, גם ביום שישי עם סיום הלימודים במוסד החינוכי וישיבם לבית האם בשבת עד כשעה לאחר מוצ"ש; הצדדים יחלקו, שוויונית, בחגים וחופשות, בהסכמות כפי שהיו עד כה; שני ההורים יקבלו טיפול ו/או הדרכה, וגם הקטינים יקבלו טיפול רגשי במקום מגוריהם החדש; ההורים ינהגו בגמישות ובתקשורת אדיבה ונעימה במעברים בין ההורים וימנעו מהסתתות ועירוב הקטינים בסכסוך הזוגי.

     

13. ביום 10.2.2021 התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים אליו התייצבה גם עו"ס לסדרי דין, גב' ... (להלן – העו"ס), אשר נחקרה על המלצותיה, ובהן ההמלצה לפיה הקטינים יעברו למשמורת האם, למגורים בדירתה בא', והמעבר יהיה מיידי עם הכנת הילדים למעבר והסדרת הרישום במסגרות החינוך בא'.

     

14. בתום החקירה של העו"ס התנהל שיח מחוץ לפרוטוקול שלא נרשם. המשיב, לאחר התייעצות עם באי כוחו, ביקש לבחון את האפשרות של שינוי מקום מגוריו לXXX, וליתן הודעה בעניין. נוכח מצב הקטינים, כפי שנחשפתי אליו, לא ראיתי ואיני רואה צורך להמתין עד שיגבש האב עמדתו, ואני סבורה כי יש, תחילה, לקבל החלטה בעניין המלצות התסקיר, וככל שהאב יקבל החלטה רלוונטית להליך ניתן יהיה להסמיך את העו"ס לבחון את משמעותה מבחינת המשמורת והסדרי השהות.

     

     

     

     

     

     

    טענות הצדדים

     

15. בבקשה מס' 16 טענה המבקשת, כי נאלצה לנוס להוריה בXXXד על רקע אלימות מצד המשיב, אך הצדדים הצליחו לייצב מגמת מפגשים בין המשיב והקטינים בעיר XXX, אך באחד הימים החליט המשיב לחזור עם הקטינים לXXX במקום להשיבם לבית הסבים, תוך שהותיר את המבקשת בפני שוקת שבורה, וזאת במטרה ברורה לחבל בעניין המשמורת ו/או להכביד על המבקשת ועל ההליך בהמשך; המשיב רקם עלילות כנגד הוריה של המבקשת, אך תלונותיו נמצאו משוללות יסוד; טענות כוזבות של המשיב הובילו את עו"ס להמליץ למבקשת להסכים להסדרי מפגשים במרכז קשר על מנת לאפשר חקירה נאותה, אך לאחר חקירה ודרישה נמצא שטענות המשיב משוללות יסוד; מבקשת אינה יכולה לחזור לגור בעיר XXX משיקולים הקשורים לביטחונה האישי כמו גם היעדר יכולת כלכלית; הקטינים והאם קרועים זה מזה, והקטינים זקוקים לאמם באופן תדיר; יש חוסר יציבות בחיי הקטינים אצל אביהם; ההפרדה בין הקטינים לאחותם למחצה מזיקה לטובתם של הקטינים כולם; המשיב חיבל בכוונת תחילה בעניין המשמורת על ידי העלאת טענות כוזבות ורקימת עלילות בגינן קיבל המשיב החלטות שיפוטיות שלא היה מקום ליתן, הכל מתוך כוונה ברורה לעקירת המשמורת אליו ולשיבוש הליכי משפט. לפיכך, עתרה המבקשת לקבוע משמורת זמנית אצל המבקשת עם הוריה בXXX, תוך הנחייה לגורמי החינוך והרווחה בעיר XXX בעניין רישום למוסדות חינוך.

     

16. בתשובה טען המשיב, כי טובת הקטינים להמשיך להתגורר בסביבה הטבעית (XXX) אליה הורגלו מיום לידתם; האם קיבלה החלטה חד צדדית על שינוי מקום מגורי הקטינים, וההתנהלות מלמדת על רצון להדיר את האב מחיי הקטינים; מעבר הקטינים לXXX, בנוסף להתנהלותה המסיתה של האם, בחסות בני משפחתה, תביא במהרה לניתוק של מערכת יחסים חמה ואוהבת השוררת כיום בין האב לקטינים, קל וחומר כאשר האם מסרבת לקבל טיפול ולהשתתף בתכנית טיפולית ואילו האב מטופל. לפיכך, עתר המשיב לדחות את הבקשה (תשובה מיום 29.6.2021).

     

17. בתגובה דחתה המבקשת את הטענה על הסתה, והדגישה שהיא מעולם לא הסיתה ולא תסית את הקטינים כנגד האב, ובדיוק ההפך הוא הנכון (תגובה מיום 30.6.2021).

     

    דיון והכרעה

18. כידוע, הורים הינם אפוטרופוסים טבעיים על ילדם הקטין, וככאלה מוטלת עליהם "החובה והזכות" לדאוג לצרכיו השונים, לרבות חינוכו, כאשר לאפוטרופסות צמודה גם הרשות "להחזיק" בקטין ולקבוע את מקום מגוריו [סעיפים 14-15 לחוק]. במקרה שנפרדה דרכם של ההורים על ההורים להידבר ולהגיע להסכמה בעניינים מסוג זה, ובמקרה שלא הצליחו להגיע להסכמה- יכריע בית המשפט "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" [סעיפים 18, 19, 25 לחוק; ע"א 2266/93 פלוני, קטין נ. פלוני, פ"ד מט(1) 22 (1995), פסקאות 11-10 לפסק הדין של כב' הנשיא שמגר].

     

19. אמת המידה המנחה את בית המשפט בבואו להכריע בענייני קטינים היא טובת הילד. עקרון זה ניצב כעקרון מנחה בודד בסוגיות בענייני ילדים, מבלי שישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים [רע"א 4575/00 פלונית נ. אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 333 (2001); בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (1.5.2006), פסקה 11 וההפניות שם]. עקרון זה נבחן על פי הילד הספציפי [בע"מ 9358/04 פלונית נ. פלוני (2.5.2005)].

     

20. בבחינת טובתו של קטין נעזר בית המשפט בדעתם של גורמים מקצועיים (תסקירי סעד, חוות דעת מומחה) המהווים אמצעי מרכזי, חשוב ומשמעותי במסכת הראיות שיובאו בפני בית המשפט, אך נתון שיקול הדעת לבית המשפט האם לאמץ את חוות הדעת במלואן, חלק מהן, או אף לסטות מהן במקרים המצדיקים זאת [ע"מ (חי') 384/06 ו' א' נ. ו' (ז') מ' (28.03.2007); בג"צ 4238/03 לוי נ. ביה"ד הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח(1) 481, 488 (2003); דנ"א 9201/08 פלוני נ. פלונית (5.4.2009); רמ"ש (ת"א) 63553-08-21 ע' א' א' (קטינה) נ. א' א' (4.10.2021), פסקה 5].

     

    מן הכלל אל הפרט

     

21. אין מחלוקת בין הצדדים על סוגיית המשמורת. ולראיה, המשיב בעצמו הסכים לקביעת האם כהורה משמורן, זמני או קבוע, ובלבד שהמבקשת תתגורר בXXX (ס' 31(א) לכתב ההגנה; ס' 34(א) תגובה מיום 1.12.2020 בבקשה מס' 12; ס' 9 להחלטה מיום 4.7.2021). ולראיה נוספת, המשיב הסכים להמלצה כי האם תעבור עם ילדיה למגורים עצמאיים ונפרדים ממשפחתה המורחבת (סעיף מיום 19.10.2021; תגובה מיום 20.10.2021).

     

22. עיקר המחלוקת עוסק, אפוא, בסוגיית העתקת מקום המגורים של הקטינים מXXX לXXX שם מתגוררת האם בדירה משלה, ומטענות הצדדים יוצא כי אין מחלוקת בין הצדדים כי השאלה זו צריכה להתברר בראי טובת הקטינים.

     

23. כאשר מדובר על העתקת מקום מגורים מתמקדת הפסיקה בשני שיקולים מרכזיים: האחד, יכולתו של הקטין לעשות את המעבר; והשני, האם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני [רמ"ש (ת"א)63553-08-21 הנ"ל, סעיפים 7-6 וההפניות הנזכרות שם].

     

24. לאחר שקראתי את התסקיר, שמעתי את חקירת העו"ס ושקלתי את טענות הצדדים כמובא לעיל, מצאתי כי הקטינים מסוגלים לבצע את המעבר לXXX אגב שמירת קשר עם ההורה השני, ואבאר טעמיי.

     

    יכולתם של הקטינים לבצע את המעבר 

     

25. נקודת המוצא לדיון היא שהמלצה על העתקת מקום מגורים של קטין באמצע שנת לימודים אינה דבר טריוויאלי, וכדברי העו"ס: "ההחלטה שהתקבלה היא אכן לא פשוטה אבל לדעת הגורמים המטפלים היא הכי נכונה במצב הקיים" (עמ' 7, ש' 5-4).

     

26. במקרה דנן, התנהלותו של המשיב היא בעייתית, בלשון המעטה.

     

    כך, מתברר כי המשיב לא מהסס להסית את הקטינים כנגד אמם. בעניין זה נכתב בתסקיר על תכנים קשים אשר עלו בטיפול של הקטינה: "במשחקה בולט העיסוק בתֵּמוֹת הגנה על משפחה – בנית בית שיגן על בני המשפחה ובדמות שאורבת למשפחה ותוקפת אותה. רוז מבטאת דאגה לאמה. ניכר שיש דבר שמטריד אותה והיא נמנעת מלדבר עליו. בטיפול עולים גם תכנים כנגד האם אליהם חשופה בבית האב" (עמ' 2 לתסקיר). העו"ס ביקשה להימנע מלהרחיב בעניין כדי לא לפגוע באמון של הקטינה מול המטפלת, אך ציינה כי: "היו שם דברים שמחזקים את העובדה שהילדה נאלצת לבחור צד ולומר דברים ללא בסיס" (עמ' 7, ש' 14-12). אין המדובר בהתרשמות חדשה אלא ברושם שהלך והתבסס עם הזמן: "במהלך השנה וחצי האחרונות בהם אנו מלווים את המשפחה, אנחנו מבינים שהילדים חשופים באופן שיטתי להסתות ובמיוחד מצד האב" (עמ' 7, ש' 8-6).

     

    כך, מתברר כי המשיב מוכן לנקוט באמצעים לא פשוטים כדי להוכיח שסביבת האם אינה טובה לקטינים. בעניין זה עמדה העו"ס על התנהלותו של האב אשר נוהג להגיש תלונות חסרות אחיזה במציאות: "בסופו של דבר המלצות של משטרת ישראל לסגור את כל התיקים ולא להתקדם" (עמ' 8, ש' 8-7; פרו' 8.11.2020 עמ' 2, ש' 10-8; תסקיר מיום 24.3.2021; החלטה מיום 24.3.2021). העו"ס הביאה, כדוגמא, שני דיווחים שהובאו על ידי האב לידיעת בי"ח: דיווח על כך "שהסבא נתן אגרוף לילדה" (ר' מסמך סיכום ביקור במחלקה לרפואה דחופה בבי"ח ... מיום 24.10.2020; פרו' 8.11.2020 עמ' 2, ש' 12), ודיווח "שהבחור שהסיע את הילדים ביחד עם האמא חזרה הביתה נגע בילדה מינית ופגע גם בבן. נגיד שההתרשמות של בית החולים שהילדים הגיעו מאושרים ומקולחים וללא כל פגע. זה מאלץ את בית החולים לערוך בדיקה גניקולוגית והקטינה עברה בדיקה כזאת ולקיים חקירות כל הזמן וזה דברים שפוגעים בקטינים בסופו של דבר, במיוחד כזה (צ"ל כשזה-ס.א) חוזר על עצמו כך כמה חודשים" (עמ' 8, ש' 28- עמ' 9, ש' 2).

     

    ניכר, אפוא, כי תכליתן של תלונותיו של המשיב לחבל באפשרות של הרחבת קשר בין האם והקטינים: "גם אם כבר מדברים על ניתוק אז לנתק את הילדים מהאם זה משהו שראינו מלכתחילה ובכל פעם שדובר דווקא על הרחבה לאפשר לאם להיות עם ילדיה בכל פעם נוצרה סיטואציה שטרפדה את האפשרות להרחיב מצד האב וזה היה בעצם על ידי לערב את הילדים בתוך המאבק הקשה הזה על ידי התערבות של משטרות, לקיחתם לבתי חולים בשעות לא שעות... כל פעם שהיה נסיון להרחיב את הסדרי השהות קרה איזה אירוע לכאורה שהתברר כחסר בסיס ונאלצנו כל פעם ללכת אחורה, להחזיר את א' למרכז קשר, להוריד שבתות, וכל זה בזמן שהיא אמא לילד קטן שהיה תינוק ולא הכיר את אמא שלו. זה היה מחזה מאוד קשה. בעצם אנחנו ראינו לאורך השנה וחצי כל פעם נסיונות של אורן לטרפד את הרחבת ההסדרים ולא באמת לראות את טובת הילדים או את הילדים שבעצם הם גם שלו וגם של א'" (עמ' 7, ש' 12-6, 27-22).

     

27. התנהלותו של המשיב כמובא לעיל היא התנהלות פוגענית. אמנם היה צפי לוועדת התסקירים "שגם אם הילדים היו נשארים אצל א' זה היה ממשיך לקרות" (עמ' 7, ש' 27-28); אולם, הייתה גם מחשבה שהיציאה של המבקשת מבית הסבים למגורים נפרדים ועצמאיים תביא להפסקת התלונות מצד המשיב (עמ' 9, ש' 23). התקווה נגוזה לאחר דיווח מחוק נוער ועו"ס ביה"ח ... על פגיעה מינית בקטינה ופגיעה פיזית בקטין שהגיע בבוקר וועדת התסקירים ביום 11.1.2022 (עמ' 2 לתסקיר), והצפי של שירותי הרווחה הוא "שזה ימשיך ויתגבר לאורך הזמן" (עמ' 9, ש' 2).

     

28. בנוסף, בל נשכח כי בעת הגשת התביעה היו שני הקטינים בני פחות מגיל 6 וחלה עליהם חזקת הגל הרך ולעניין זה נקבע ברע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 333 (2001): "בדיון בבקשה להגירת הילדים, שהם עדיין בגיל הרך, יש להוסיף לשיקולים אלה את חזקת הגיל הרך, שעליה עמדתי לעיל", ונראה כי תלונות השווא של המשיב נועדו גם לטרפד את האפשרות להיבנות מחזקה זו, במיוחד כשאין למשיב טענה כלשהי על אמהותה של המבקשת.

     

29. התנהלותו של המשיב, אפוא, הייתה מוכוונת להדיר או לצמצם את נוכחות המבקשת בחיי הקטינים, בכל מחיר. ועל כן, יש הכרח לבצע שינוי באמצע שנת לימודים על מנת להפסיק את הנזק לבריאותם הנפשית של הקטינים. ודוק, מדובר בקטינים אשר זקוקים לסביבה נפשית רגשית שקטה: "עברו כ"כ הרבה שינויים בשנה וחצי האחרונות והם זקוקים לאיזה מקום שקט ויציב. ... אנו חושבים שהם בעיקר צריכים שקט נפשי, דבר שלא נראה שהם מקבלים כרגע בXXX" (עמ' 9, ש 32-30).

     

30. יתר על כן, מדובר בשני קטינים צעירים, שטרם גיבשו סביבה חברתית משמעותית, ואין מניעה גם מבחינה אחרת לבצע את המעבר: "מעבר להיבט החינוכי שאנו מאמינים שילדים בגיל הזה יכולים להסתגל די במהרה לשינוי במסגרת, .. אני שוחחתי גם עם מסגרות החינוך של הילדים ודיברנו על כל האופציות שיכולות להיות, זה היה לפני ועדת התסקירים. לא עלה איזה משהו חריג שבגינו צריך להשאיר את הילדים דווקא באור יהודה. המורה של הילדה חושבת שהילדה יכולה להסתגל. ר' נמצאת בטיפול היא יכולה לעבור תהליך לקראת השינוי" (עמ' 9, ש' 36-31).

     

    המעבר לא יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני 

     

31. בענייננו, התביעה לקבוע את משמורת הקטינים אצל אמם, תוך קביעה לעניין מגוריהם, הוגשה בסמוך לאחר הפרידה בין הצדדים, כשברקע אירוע אלים לכאורה. אכן, בתחילת הדרך, היו תלונות הדדיות של הצדדים שהתקשו להפריד בין הסכסוך הזוגי להורי. עם זאת, מאז המבקשת עברה כברת דרך, היא "מצליחה לעשות את ההפרדה" (עמ' 7, ש' 19), היא "עומדת במתבקש ממנה וניכר שרואה את טובת הילדים ביצירת סביבה שקטה ובטוחה עבורם" (עמ' 2 לתסקיר). לעומת זאת, המשיב עודנו עסוק "עיסוק מעט אובססיבי בנוגע לזוגיות ולקשר עם א' ומשפחתה" (עמ' 7, ש' 18) והוא "לא מצליח לאפשר קשר עקבי ויציב של הילדים עם האם" (עמ' 8, ש' 12-11; עמ' 2 לתסקיר). כלומר, המבקשת מסוגלת לשמר קשר טוב של הקטינים עם אביהם; ובכל מקרה, שירותי הרווחה יוסיפו להמצא בתמונה "א' תמשיך להיות מלווה על ידי המחלקה בXXX. אם יהיו טענות או בעיות בהסדרי שהות הטענות יבדקו על ידי עו"ס לסדרי דין בXXX" (עמ' 7, ש' 32-31).

     

32. במקרה דנא אין לי ספק כי קשר בין הקטינים לאביהם יוכל להתקיים גם במקום מגוריהם של הקטינים בXXX המרוחק מרחק של כ- 39 ק"מ וכשעה נסיעה, ואף (אולי) פחות מכך, ממקום מגורי האב בXXX. בנוסף, אם יבחר המשיב להעתיק את מגוריו לXXX ניתן יהיה לשקול משמורת משותפת (עמ' 7, ש' 15). לעומת זאת, גם אם ייגרם נזק לקטינים כתוצאה מהמרחק, שיפגע בקשר עם האב, מקל וחומר שהנזק יהיה יותר כבד בשל אי העברתם לאמם, שהיא המשמורנית המועדפת, ובשל הפגיעה באפשרות של הקטינים לקשר תכוף עם אחותם למחצה.

     

33. הנה כי כן, נמצא, כי הקטינים מסוגלים לבצע את המעבר, ובראי בריאותם הנפשית טובתם לבצע את המעבר בהקדם האפשרי; ועוד נמצא, כי המעבר לא יגרום ניתוק או פגיעה בקשר עם המשיב.

     

34. לאור הנ"ל, ובשים לב לפסיקה לפיה "העובדים הסוציאליים הם אנשי מקצוע שחוות דעתם היא בעלת משקל רב ויש צורך בנימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מהמלצותיהם" [רמ"ש (ת"א)63553-08-21 הנ"ל, סעיף 13 וההפניות הנזכרות שם], מצאתי לקבל את המלצות התסקיר במלואן.

     

     

     

     

     

     

     

    סוף דבר

     

35. לפיכך, אני מורה כדלקמן:

     

    • המשמורת של קטינים תהיה בידי אמם, והם יוכלו להתגורר עמה בא'. מועד העברת הקטינים לידי האם יתואם עם העו"ס, לאחר שתתבצע הכנה מתאימה לקטינים, והעו"ס תקבע את המועד שבו יועברו הקטינים לבית אמם, מוקדם ככל שניתן.

       

    • יתקיימו הסדרי שהות בין האב לקטינים כמפורט בתסקיר.

       

    • ניתנות לעו"ס לסדרי דין סמכויות פיקוח לפי הסעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962. תוקף ההסמכה: שנתיים.

       

    • על המבקשת לפנות לאגף הרווחה בעירית XXX בקשר עם מתן טיפול רגשי לקטינים במקום מגוריהם החדש.

       

    • הצדדים יחתמו על כל מסמך דרוש לצורך מתן טיפול רגשי לקטינים במקום מגוריהם.

       

    • הצדדים יחתמו על כל מסמך דרוש לצורך רישום הקטינים למסגרות חינוכיות בשנת הלימודים תשפ"ב ובשנת הלימודים תשפ"ג (ההרשמה בעיצומה). ככל שהמשיב לא יחתום על המסמכים בתוך 7 ימים ממועד הדרישה בכתב, תוסמך המבקשת לחתום על המסמכים הדרושים לרישום הקטינים למסגרות חינוכיות בחתימתה בלבד, בכפוף להצגת הודעה למשיב נתמכת באישור מסירה.

       

    • ככל שהמשיב יודיע על תכניתו להעתקת מגוריו לXXX או מקום סמוך לה, בתוך 10 ימים, ניתן יהיה ליתן סמכויות לעו"ס להרחיב את הסדרי השהות, אחרת יסתיים ההליך והתיק יסגר, ואם יהיה למשיב רצון לשנות, יגיש תביעה חדשה.

       

    • המשיב ישלם למבקשת הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום אחרת ישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל.

       

    • ת.פ (מצב התיק) בעוד 10 ימים.

       

    • המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ולשירותי הרווחה בXXX ובXXX.

       

      ניתן היום, י"ב אדר א' תשפ"ב, 13 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.