החלטה בעניין צו איסור הפרסום שהוטל על פרטי חקירת רצח הנערה תאיר ראדה ז"ל

ב"כ המבקשים:

אנו חוזרים על הבקשה.

התוצאה לא צריכה להיות איסור פירסום גורף במיוחד על דברים שפורסמו. לניתוח של אדוני אני מסכים, אדוני אומר שפרסום ממצאי החקירה לפרטי פרטים, אני מסכים. אם יש פרט מסויים שחבריי ישכנעו את אדוני שפירסומו פוגע בחקירה, אני מודיע מראש, לא רק שאני מכבד את זה, אקבל זאת באהבה. משום שאני אמרתי בסעיף 1 לבקשה שהחקירה הזו יקרה לליבנו לא פחות מאשר לאף אחד אחר, זה לא נאמר לשם המליצה. אם יש פרט חדש שאדוני ישתכנע על פי מסמכים שהמשטרה תציג בפניו שהפרסום עלול לפגוע, אני לא כאן בגלל זה. למה אני כאן? משום שיש אי תקינות בעניין שאני קורא לו זיגזוג בנושא צווי איסור פירסום. בית המשפט העליון בעשרות הלכות אומר שצווים מוצאים במשורה. העניין לא לבית המשפט, אדוני קיבל במעמד צד אחרחומר, עכשיו ניתן לבחון את הדברים. הזגזוג מכרסם באמון במערכת השפיטה משום שהזיגזוג יוצר מצב שבו ניתנים צווים שהם בלתי אכיפים וכשבית משפט מוציא צו שהוא איננו אכיף אז אי אכיפה היא יוצרת זילות במעמד של הצו הנוכחי וצווים בעתיד, כל זאת כי לא ניתן טכנית לאסור פרסום של מה שכבר פורסם בעבר. מה מצפים מכל ספר שיש לו במספרה בתור שגברות מעיינות בעיתונים ישנים, שיגזור את זה? אתרים, ספריות, זה לא סתם.

הואיל והצו יותר נורמה פלילית, מי שמפר אותו כפוף לסנקציה פלילית. אנו את הצו פרשנו לחומרא. אני מבקש שבית המשפט הנכבד יבהיר בדיוק את מה שאדוני אמר, שלא זאת המשמעות שצריך לייחס לצו, כי מצד אחד אומר אדוני אמירות שאני בהחלט מקבל לגבי ממצאי חקירה לפרטי פרטים ואדוני מדבר בהמשך על הטלת עירפול על החקירה מכאן ולהבא. כל דבר לגופו, יש אולי דברים מוצדקים. מצד שני אדוני אומר את המילה כמבוקש, וכשאני מסתכל, אני בודק מה היה מבוקש, היה מבוקש משהו גורף בצורה בלתי מידתית. אני מפנה לבקשה. אנו לא יכולים לחיות עם צו כזה. 

מר אזולאי:

לגבי מה שפורסם ומה שנאמר פה זהותו של רומן ידועה, רוצים לכתוב כל יום בעיתון שהוא עצור בתיק רצח, אין בעיה. כל המדינה  יודעת ולא צריך להחרים את העיתון. לגבי הטענה של זיגזוג אנו מדברים על תיק שלא התנסינו בו. היו תיקים מתוקשרים אבל ברמה שהתקשורת בתיק זה פגעה, אתן דוגמאות, ואם באמת אכפת לאנשים רציניים ואזרחים טובים מהחקירה הזו, מרצח של ילדה בבי"ס צריך לתת לנו לעבוד בשקט וזה אומר לא לפרסם את הפרשה בעיתון. המשטרה עשתה טעות ואנו אומרים שנעשתה טעות ומיץ לימון לא יכול להפוך לימון, אבל יכול להפוך מוצק. אם אני חוקר חשוד בתיק רצח, והוא יודע דברים סמויים מהחקירה כי יתפרסמו בעיתון, אנו לא יכולים לבצע את החקירה. אנו מתחייבים שאם נעצור חשודים נוספים תפרסמו את שמות החשודים, אל תפרסמו את החקירה. שלא לדבר על העניין שילדים קטנים פוחדים להגיע לבי"ס כי כל חוקרים פרטיים שהמשטרה שכרה ושחזורים שלא קשורים למציאות הופכים ילדים קטנים למן חשודים בעיני הציבור. רומן זדורוב חף מפשע אבל ילדים אחרים אשמים. ילדים פוחדים לתת עדות שלא יהיו חשודים ברצח. גם ילדים שמסרו אצלינו עדות אומרים היום שהם שומעים על חוקרים פרטיים שאומרים שבעדותה של... אנו גבינו עדות ופתאום ילדה, שהיתה חברה של תאיר, אומרת שהיא חושבת שגם שמעתי כך וכך, מה שלא אמרה בעדותה, כי הרוח הציבורית משפיעה על בני הנוער. הילדים יצטרכו להעיד על דוכן העדים וזה משנה את הרוח מבחינתם, הם יכולים להמציא, הם חושבים על דברים. כל הילדים שהתקשורת מצביעה עליהם, נגבתה עדותם. כל הפרסומים בכלי התקשורת מפעילה לחץ עליהם. לכן אנו מבקשים תנו לנו לעבוד בשקט, אנו לא יכולים לחקור. אם החשוד טוען הוא יודע בדיוק מה יש ומה אין בחקירה, הוא יודע על בדיקות שנעשות בחו"ל והוא אומר לי בחקירה, אחרי שהוא הודה ושחזר, מה עם הבדיקה הזו והזו? אני מחכה לבדיקה הזו.

ב"כ המבקשות:

אני מסכים שיהיה צו נגד אנשי המשטרה. כל הדוגמאות שחברי נותן זה לא דוגמאות שאני נתתי.  לא אני עשיתי מסיבת עיתונים, לא אנו הדלפנו מתוך העדויות. אם יש חוקר פרטי, ואם חברי סבור שאותו חוקר פרטי עלול לגרום לשיבוש מהלכי חקירה, לא צריך להוציא צו נגד כל כלי התקשורת, אלא לפעול בצורה מידתית. בסופו של דבר, אני מוכן לקבל את מה שאומר חברי. פרטים לגבי העבר לא צריך לאסור, לכן אני מבקש שאדוני יסיר את הדו-משמעות ופרטים נקודתיים.

מר אזולאי:

אנו מתקשים לבצע את החקירה, חלק מהאחריות מוטלת גם על משטרת ישראל. נעשתה טעות - התרת צו איסור פירסום ע"י המשטרה היתה טעות. אם נמשיך לפרסם, בני נוער שעדים בתיק הזה... אנו משפיעים על עדים. כרגע אנו מבקשים לאסור את הפרסומים, על מנת שנוכל לסיים ולמצות את החקירה. כל הטעויות שנעשו בתיק זה... אני לא זוכר תיק כזה מתוקשר. העיתונות כבר קבעה שהאיש חף מפשע, העיתונות נתנה את כיוון החקירה.

ב"כ המבקשות:

"להקטין את המסננת" כדברי אדוני, אני מקבל זאת לגבי מידע חדש, דברים חדשים. לגבי דברים שכבר פורסמו, אי אפשר. זה יהיה צו שיפגע בבית המשפט ובמשטרה.

מר אזולאי:

מכאן ולהבא, ועדיין מתפרסמים בתקשורת שמות של אנשים שנחקרו. מה שהתפרסם עדיין בני נוער, קטינים, שמושפעים קשות וגם חוששים היום. אם ניתן כמה ימים של שקט, זה מה שאנו מבקשים, לחקירה הזו למצות את עצמה, אנו לא נפגע באינטרס ציבורי חשוב מאד.

אין לנו בעיה שיפרסמו כל יום כתבה את אישתו של רומן זדורוב, או את אמא של תאיר ראדה, אין לנו בעיה, כל עוד לא מפורסמים דברים שבחקירה. למשל עדים.

נבקש שלא יפורסמו ציטוטים של עדים מסויימים, מאחר ויש לחץ של בני נוער. הצינור של החוקר היא התקשורת. אנו גורמים לשיבוש חקירה מהותי.

החלטה

אכן אתמול ניתן צו במעמד צד אחד, שבו פורטו הנסיבות למתן הצו ובו נכתב, בין היתר, כי:

"מתן צו איסור הפרסום מחייב מתן קדימות לקיום חקירה בלתי מופרעת שאינה עומדת תחת עינו הפקוחה של הציבור בזמן אמת, תוך חשיפת פרטי החקירה, בפני עדים שטרם נחקרו. הפרסום עלול להשפיע על עדותם בהתאם להנחות והרוח הנושבת ממנו. הטלת עירפול על החקירה מכאן ולהבא ... (הוא) צורך חיוני הדרוש למניעת שיבוש החקירה ופגיעה בה".