החלטה בעניין עתירת סב לפגוש בנכדו -בנם של הנתבעים , המתנגדים לכך

1.         מקרה עגום בו עותר התובע, סב של נכד, לפגוש בנכדו, בנם של הנתבעים.

2.         על פי הנטען, עד לפני כחצי שנה היה קשר בין הסב לנכד, אם כי לא בתדירות גבוהה. כתוצאה מסכסוך שנתגלע בין האב לסב, נותקו הקשרים בין הסב לנכד, וניסיונות חידושם, באמצעות יח"ס, לא צלחו.

3.         תסקיר פ. הסעד שהוגש, המליץ על קיום הסדרים במרכז קשר, בשלב ראשון.

4.         היום התקיים דיון באולמי, אשר היה סוער, מהלכו הטיחו הנתבעים בתובע כי ניסה לפגוע במעמדם כהורים, כי אינו מעוניין אלא לשלוט בהם ולפגוע בטובת הקטין, וכן העלו טענות לגבי אירועים מהעבר הרחוק, טרם הולדת הקטין.

5.         עוד מהלך הדיון, ראיתי להדגיש בפני הצדדים כי ניכר שיחסי הסב והאב הם "כפצע מדמם" אשר מוטב כי יטפלו בו, ללא קשר לקטין ולהליך המשפטי, אלא למענם הם. דומה כי עוצמת הסכסוך והקונפליקט לעת זו, לא מאפשרת לצדדים לחשוב בבהירות ולצפות העתיד הרחוק, וכל שלנגד עיניהם, הינה האיבה מהעת האחרונה, גם אם צד כזה או אחר, שגה בהתנהלותו.

6.         לגופם של דברים הסכימו הצדדים באופן חד פעמי, להסיר החיסיון מעל ההליכים ביח"ס, בכפוף להסכמת יח"ס עצמה, ומשכך, רואה אני להעביר העתק החלטה זו והפרוטוקול לעיון יח"ס, ולתגובתה.

7.         השאלה העומדת במרכז הליך זה אינה פשוטה. על מעמדם של סבים וזכותם לקשר עם נכדיהם, נשפכו קיתונות של דיו.

8.         המחוקק הקנה זכות מעמד לסבים, במסגרת הוראות סעיף 28 א' לחוק הכשרות. מדובר בנסיבות קיצון, של פטירת אחד ההורים. במקרים אלו, כבר ראיתי לכתוב, כי על כפות המאזנים מונח שכול של שני צדדים, ובתווך קטין, כשהרצון לסייע באישוש קשר, כנצר יחיד לסבים ולסבתות, הינו טבעי ומתבקש. ראה למשל תמ"ש (קר') 1900/06, חברתי כב' השופטת אלון. בנסיבות קיצון אלו, של פטירה, יצקו בתי המשפט תוכן אף כדי הענקת אפוטרופסות לסבים, ואף משמורת, כאשר טובת הקטין הצדיקה זאת, וראה למשל תמ"ש (ראשל"צ) 15030/02. ראה גם תמ"ש 91150/99.

9.         בשנים האחרונות התפתח זרם פרשני בפסיקה, אשר הרחיב מעמד הסבים לקשר עם נכדיהם. בבר"ע 759/00 קבע כב' ביהמ"ש המחוזי בחיפה, כי לסבים זכות מעמד גם מכוח ההוראות הכלליות של סעיף 68 לחוק הכשרות, כשהמטרה היא להיטיב עם קטינים. יש לציין, כי נסיבות פסה"ד היו קיצוניות, כשאם הקטינים שהתה בחו"ל, ונשללה אפוטרופסותה, כמעין נסיבות סעיף 28 א'.

10.        הרחבות נוספות בוצעו בתמ"ש (ת"א) 37850/99 ומהעת האחרונה ע"מ (י-ם) 500/09, תמ"ש 21877-07-12 ועמ"ש 37785-11-12, הסדרי ראיה בין ארציים(!).

11.        הטיעונים בעד הקניית מעמד, נזכרו בהרחבה במאמרם של ישראל דורון וגליה לינציץ', זכות העמידה של סבים וסבתות בקשר עם נכדיהם, משפחה במשפט תשס"ט-כרך ב', עמ' 147.  במסגרת מאמר זה, נזכרה גם גישת ההלכה (עמ' 177 ואילך) וכן משפט משווה, עמ' 181 ואילך.

12.        השאלה העומדת על המדוכה הינה ייחודו של מקרה זה. מדובר במציאות בה שני ההורים גם יחד, כתא גרעיני אחד, מתנגדים לקשר עם הסב.

13.        אכן, ככלל, קשר בין סב לנכד, טוב לקטין ולהתפתחותו. ראה לעניין זה מאמרה של פרופ' אן מארי ג'קסון מ-1994, הנזכר במאמרם של דורון ולינציץ' לעיל, ה"ש 118, ודו"ח זכויות הילד לקשר עם סבו וסבתו וההפניות שם, ומחקריהם של יפעת אילת ברק מדינה (מרכז מחקר ומידע של הכנסת 2002), ומאמרה של אתי וייסבלאי  (מרכז מחקר ומידע של הכנסת 2007). ראה גם המחקרים המוזכרים במאמרו של דורון לעיל, ה"ש 177.

14.        בפסיקה המשווה, מצוינות שתי פרשות - קינג נ' קינג בביהמ"ש העליון של קנטאקי (1992), וטרוקסל נ' גרנוייל (פסה"ד משנת 2000) של ביהמ"ש העליון האמריקני.

15ץ       עיינתי בכל הנ"ל, טרם מתן החלטה זו. אין ספק כי קיים קושי מהותי. האוטונומיה ההורית כוללת את החירות להביא ילדים, לגדלם ולחנכם, ללא התערבות המדינה. זכות זו מאפשרת להורים מתחם סבירות לפעול בו, לטובת ילדיהם, מבלי שהמדינה תוכל להתערב, כל עוד עומדים הם במתחם הסבירות. התערבות מדינתית קמה, רק כאשר מבוצעת פגיעה מהותית בקטין, וחשש לגרימת נזק לקטין, ולא די בכך, כי המדינה סבורה שטובת הקטין הינה שונה מהטובה אותה סבורים הוריו.

16.        טול מצב, לדוגמא, בו תסבור המדינה כי טוב לקטין לשחות מדי יום בבריכת שחיה. העובדה כי זו טובת הקטין, לא תאפשר התערבות באוטונומיה המשפחתית, גם אם יסברו הוריו של הקטין, כי מוטב לו שלא לשחות כלל. העובדה כי טובתו אינה מוגשמת במלואה, וכל עוד לא הוכח שנגרם לו נזק מהותי, אינה מצדיקה פגיעה באוטונומיה של ההורים.

17.        רק כאשר שלומו של הקטין עלול להיפגע (להבדיל מהגשמת טובתו) נפגעת האוטונומיה של התא המשפחתי, כדוגמת מקרים של הוראות חוק הנוער (טוה"ש), חלופות סעיף 2.

18.        בשלב זה בו מצוי ההליך, לא זו בלבד שלא הוכח כי נגרמת פגיעה של ממש לקטין, עקב אי קיום קשר עם הסב, אלא שלא הוברר עד תום, כי טובתו של הקטין הקונקרטי (להבדיל מטובה כללית של קטינים לקשר עם סביהם כאמור במחקרים לעיל), להיות בקשר עם סבו הקונקרטי.

19.        משכך, בוודאי בשלב זה, איני יכול לאמץ המלצות התסקיר.