החלטה בדבר סמכות מקומית
אם תובעת מזונות בשם ילדיה הקטינים, לאחר שנפרדה מאביהם ועברה להתגורר במרכז הארץ.
האם יש להיענות לבקשתה להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה בסמוך למקום מגוריה החדש, או שמא יש להותיר הדיון בבית המשפט שבאזור מגוריהם המשותף האחרון של הצדדים?
א.
ההליך:
1. בפניי בקשה להורות על העברתו של הדיון לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, בהתאם לתקנה 258ג(א) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.
2. המבקשת, הינה אשתו של המשיב וביניהם הליכי גירושין שונים בבית הדין הרבני האיזורי בחיפה (גירושין, פירוק שיתוף ומשמורת) ובבית משפט זה (תביעה למזונות קטינים).
3. ביום 31.08.2010, הגישה המבקשת כאן תביעת מזונות עבור 4 קטינים כנגד המשיב. בד בבד עתרה בבקשה זו להעביר הדיון.
ב.
טענות המבקשת:
4. במסגרת נימוקיה להעברת הדיון ציינה המבקשת, כי היא מתקיימת מהבטחת הכנסה ואין ברשותה את האמצעים לממן נסיעות לבית המשפט. עוד הוסיפה המבקשת, כי ייצוגה מוסדר על ידי הלשכה לסיוע משפטי.
5. כן ציינה המבקשת, במסגרת כתב התביעה, כי עברה לפתח תקווה בשל חששה מן המשיב, אשר נקט כלפיה אלימות נפשית וכך גם משפחתו.
6. לבסוף טענה המבקשת כי עקב המרחק ייקשה עליה להגיע בשעות הבוקר לדיונים בבית המשפט.
ג.
טענות המשיב:
7. המשיב טען מנגד, כי הבקשה אינה נתמכה בתצהיר וכן לא הונחה תשתית עובדתית ראויה ולכן מטעם זה בלבד, דין הבקשה דחיה.
8. לגופו של עניין טען המשיב, כי מקום מגוריהם האחרון של בני הזוג היה בעפולה ולכן הסמכות נתונה לבית משפט זה, על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.
9. לעניין מצבה הכלכלי של המבקשת טען המשיב, כי היא עובדת במשק בית ומסתירה עובדה זו והכנסותיה ממקור זה מעיני המוסד לביטוח לאומי.
10. בנוסף טען, המשיב כי הוא מעביר מדי חודש למזונות הקטינים סך של 3,500 ש"ח וכי מצבו הכלכלי קשה אף הוא.