החלטה בעניין נוהל מעבר עובדים זרים מעבודה בתעשייה לעבודה בבניין

עניינן של העתירות הוא בנוהל מעבר עובדים זרים מעבודה בתעשייה לעבודה בבניין. בתחילה לא הותר מעבר כאמור, גם כאשר העובדים הובאו לצורך עבודה בתעשיה, החלו לעבוד וכתוצאה מבעיות אוביקטיביות (סגירת המפעל, צמצום כח אדם) פוטרו בטרם השלימו את התקופה המותרת לשהיה בארץ. לאחר מכן, התירה המשיבה מעבר כאמור אך התנתה זאת ב"שיחלוף" היינו המעבר הותנה בכך שחברת הבנייה תקבל את עובד התעשייה במקום עובד בניין ולא בנוסף. העתירות במקור הוגשו כנגד האיסור על המעבר מענף לענף. לאחר שהוחלט להתיר את המעבר בתנאי "שיחלוף", ניסו העותרים למצוא חברת בניין שתעסיק אותם בתנאי זה. רק לאחר שפנו לכל תאגידי הבניין המעסיקים עובדים זרים ולא נמצאה ולו חברה אחת שהסכימה להעסיקם, טענו העותרים כנגד תנאי השיחלוף.

בדיון הראשון הצעתי למשיבה לתקן את הנוהל, שכן היה ברור שתנאי השיחלוף למעשה מרוקן מתוכן את ההסכמה למעבר עובדים מענף לענף. המשיבה סירבה, ורק מספר ימים לפני המועד שנקבע לשימוע פסק הדין, הודיעה על כך שהוציאה נוהל חדש ובמסגרתו ניתן לעבור מענף לענף בתנאים ללא תנאי השיחלוף. הליכים אלו ארכו זמן רב בו העותרים לא היו רשאים לעבוד (למעט העותרים 1-7 בעת"מ 1764/07 שהותר להם לעבוד אצל העותרת 8 בדצמבר 2007 בצו ביניים שהוגש במסגרת העתירה).

בעקבות הודעת המשיבה כי למעשה העתירות התקבלו, ביקשו ב"כ העותרים בשתי העתירות, להורות כי העותרים ישהו בארץ ויעבדו את מלוא התקופה האפשרית על פי נוהלי המשיבה (63 חודשים). דהיינו, כי יתוסף לאשרה הזמן בו התנהלו ההליכים, זמן בו העותרים לא עבדו מסיבות שאינן תלויות בהם. כן ביקשו העותרים להורות כי המשיבה תישא בהוצאות העותרים, ואף לפסוק הוצאות מוגברות בשל התנהלות המשיבה.

המשיבה טענה כי ביטול תנאי השיחלוף לא נעשתה בעקבות העתירה אלא בעקבות עבודת מטה יסודית שנערכה, וקודם לסיום עבודת המטה לא יכולה הייתה המשיבה להסכים להצעת בית המשפט. עוד טענה המשיבה כי העותרים באו לעבוד בענף התעשייה וככלל לא היה מקום לאפשר להם לעבור לענף אחר.

סבורה אני כי דין שתי הטענות להתקבל, מכיוון שהתמשכות ההליכים נבעה אך ורק מהתנהלותה של המשיבה, כפי שיפורט להלן.

עת"מ 1693/07

העותרים בעתירה זו הם עובדים זרים מסין, שהגיעו לארץ עם אשרות עבודה בענף התעשייה, ועבדו אצל מעסיקים שונים בענף זה. לאחר שאיבדו את מקום עבודתם, עתרו העותרים בעתירות נפרדות לבית משפט זה וביקשו לעבור לענף הבניין (להלן: "העתירות הפרטניות").

מרבית העתירות הפרטניות התקבלו, חלקן אף בהסכמת המשיבה, כאשר בעתירותיהם של העותרים 6-10 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יותר ניודם לענף הבניין בתנאי ההסדר כאשר ההסדרים אליהם הגיעו הצדדים טרם קיבלו תוקף של פסק דין, ועתירתו של העותר 12 נמחקה לאחר שמשרד הפנים הסכים לניוד העותר לענף הבניין. 

לאחר מתן פסקי הדין שניתנו לטובת העותרים בעתירות הפרטניות וההסכמות אליהן הגיעו יתר העותרים עם משרד הפנים, פנו העותרים או מי מטעמם לנציגי כל תאגידי כוח האדם המורשים להעסיק עובדים זרים בתחום הבניין בארץ, ארבעים ואחד במספר, וביקשו להיקלט אצלם.
מכל התאגידים שפנו אליהם העותרים, לא נמצא ולו אחד שהסכים לקלוט את העותרים או מי מהם בתנאי השחלוף. לפיכך, ביקשו העותרים לבטל תנאי השחלוף הקבוע בהסדר, וזאת על מנת לאפשר בפועל את ניודם לענף הבניין שכאמור הותר על ידי המשיבה.

עת"מ 1764/07

העותרים 1-7 הם עובדים זרים מסין, שהגיעו לארץ בדצמבר 2005 עם אשרות עבודה בענף התעשייה, ועבדו כחוצבי אבן בחברת תעשיית אבן וסיד בע"מ. לרוע מזלם, עקב ירידה במכירות וצמצום היקף פעילות החברה, פוטרו העובדים לאחר כשנה, בינואר 2007.

מאז ניסו העותרים או מי מטעמם ועשו מאמצים רבים על מנת לאתר מעסיק חלופי בענף התעשייה שיקלוט אותם, אך ללא הצלחה. במהלך חיפושם אחר מעסיק חלופי, יצרה העותרת 8, חברת סטון שירותי כוח אדם בע"מ (להלן: העותרת 8 או חברת סטון) קשר עם ב"כ העותרים, והביעה נכונות לקלוט אותם לעבודה בענף הבניין. משרד הפנים סרב לבקשת העותרים להתיר את ניודם לענף הבניין, בטענה כי טרם מוצו הניסיונות לאתר מעסיק בתחום התעשייה, ועמד בסירובו עד למועד הגשת עתירה זו. עם הגשת העתירה, החליט משרד הפנים כי העותרים עומדים בתנאי הסף של ההסדר, והסכים לניודם לענף הבניין עפ"י תנאי ההסדר, ובכפוף לתנאי השחלוף הקבוע בו. משהותר ניודם לענף הבניין, אף העותרים בעתירה זו או מי מטעמם פנו למספר רב של תאגידי כוח אדם מורשים העוסקים בענף הבניין, וגם כאן לא נמצא ולו תאגיד אחד שיסכים לקלוט את העותרים או מי מהם בתנאי השחלוף. לפיכך, אף עתירה זו נסבה על ביטול תנאי השחלוף הקבוע בהסדר, כאשר העובדים ביקשו לעבוד בענף הבניין אצל העותרת שהביעה רצון לקלוט אותם באופן מיידי, שלא בתנאי השחלוף.

להלן השתלשלות העניינים בעניינם של העותרים בעת"מ 1764/07 עד לקבלת הודעת המשיבה בדבר ביטול תנאי השחלוף:

העותרים פנו באמצעות נציגתם מסין במכתב למעסיקים אחרים בענף התעשייה בארץ, וחיפשו אחר מעסיק חלופי. לאחר שנודע על כך לעותרת 8 הנ"ל, פנתה העותרת 8 במכתב מיום 1.1.07 לב"כ העותרים, והביעה נכונות לקלוט ולהעסיק את העותרים בענף הבניין, בתחום רצפות ואבן, בכפוף לאישור משרד הפנים להעסקתם בתאגיד.

במקביל, ולאחר פניית חברת תעשיית אבן וסיד בע"מ אל משרד הפנים ומשרד התמ"ת במכתב בו עדכנה אותם החברה על הפסקת העסקתם של העותרים, ניסו גם יחידת הסמך ונציג יחידת האכיפה במשרד הפנים, לאתר מעסיקים פוטנציאליים בענף התעשייה ולעניין אותם בקליטת העותרים לעבודה אצלם. לפניית יחידת הסמך הנ"ל, הגיבה חברת ג'רוזלם גולד מרבל העוסקת בענף התעשייה, שרצתה לקלוט את העותרים, אך טרם קיבלה היתר העסקה מתאים.

ביום 16.1.07, ארבעה ימים לפני כניסתה של הודעת הפיטורים שניתנה לעותרים לתוקף, פנו העותרים באמצעות בא כוחם ליחידת האכיפה במשרד הפנים, וביקשו שאם וככל שלא ייקלטו בחברת גולד מרבל, תינתן להם אשרה לעבוד בענף הבניין אצל העותרת 8, חברת סטון, שכאמור הייתה מעוניינת בקליטתם.

ביום 22.1.07 הודיע משרד הפנים לב"כ העותרים, כי על העותרים למצות את החיפוש אחר מעסיק חלופי בענף התעשייה, וניתנה להם לשם כך אשרת תייר ב/2 למשך חודשיים. בהתאם להנחיית משרד הפנים, פנה ב"כ העותרים ביום 1.2.07 בכתב לכל המעסיקים הרלבנטיים בענף התעשייה האוחזים בהיתרים פנויים, אחד עשר במספר, בבקשה לקלוט את העובדים. פרט לשני מעסיקים- שאחד מהם לא חידש את ההיתר שהיה בידו, והאחר השיב בשלילה, לא השיבו המעסיקים לפנייה זו.

לפיכך, פנה ב"כ העותרים אל משרד הפנים ביום 14.2.07 והודיע, שלא עלה בידו לאתר עבור העותרים מעסיקים בתחום התעשייה, ומאחר והעותרים שוהים בארץ שנה אחת בלבד ופוטרו שלא באשמתם, ביקש לאשר את ניודם לענף הבניין. ביום 19.2.07 השיב משרד הפנים כי לא נעשו מספיק פניות למעסיקים בענף התעשייה וכי יש לעשות מאמץ רב להשגת תשובה מהנמענים. ב"כ העותרים השיב במכתב מיום 20.2.07, כי הפניות בוצעו לכל המעסיקים בענף התעשייה שנמצאו רלבנטיים מבחינת יכולת התאמתם של העובדים (סתתי אבן במקצועם) לעבודה הנדרשת, אך למעלה מן הצורך ולמען הסר ספק, יפנה ב"כ העותרים מיידית ובכתב למפעלים רבים נוספים, גם אלה שלכאורה אינם מתאימים, ויוודא טלפונית את הגעת הפניות, וכך עשה כאשר פנה לעשרים וחמישה מעסיקים נוספים בעלי היתרים פנויים בענף התעשייה, אך גם הפעם לא נמצא אף מעסיק המעוניין בקליטת העובדים הנ"ל.