החלטה בעניין מעצר לנאשם בתקית הגורמת חבל של ממש נגד בת זוגתו

כנגד המשיב הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש- בת זוג, עבירה לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

לפי כתב האישום, ביום 16.11.17, על רקע וויכוח בין המשיב לבין רעייתו (המתלוננת), היכה המשיב את המתלוננת בפניה באמצעות נעל בית. בהמשך, היכה אותה במכת אגרוף בעינה הימנית, ובמכות אגרוף בגבה ובצלעותיה. המתלוננת צעקה והמשיב חסם את פיה באמצעות ידו.

לצד כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים. המבקשת הפנתה לכך שביום 29.11.17 שוחרר המשיב בתנאים מגבילים על ידי קצין משטרה, תנאים הכוללים מעצר בית ללא פיקוח במקום עבודתו של המשיב בבית קפה בתל אביב, איסור כניסה אל בית המתלוננת בעיר רמלה, איסור יצירת קשר עם המתלוננת, הפקדה בסך 1,000 ₪ וחתימה על התחייבות עצמית בסך 2,000 ₪.

המבקשת עותרת להחמיר את התנאים המגבילים בהם נתון המשיב, באופן שישהה במעצר בית מלא, בפיקוח ערבים, תוך ההגדלה הכספית.

המבקשת הפנתה לעברו הפלילי הרלוונטי והמכביד של המשיב, אשר כולל 11 הרשעות (אחת מהן איננה מופיעה במרשם הפלילי ולפיכך פסק הדין הוצג בפניי). המדובר במי שריצה בעברו עונשי מאסר, בין היתר בגין עבירות איומים, אלימות, והוא שוחרר לאחרונה ממאסר לפני כארבעה חודשים.

נוכח חומרת כתב האישום המיוחס למשיב, מצאתי כבר בשלב זה לעיין בתיק החקירה. עשיתי זאת עובר לקיום הדיון, ולאחר שעיינתי בתיק הצעתי לסניגור לדחות את הדיון למשך כשעתיים על מנת להעמיד ערב מפקח, ולו לשלב זה של ההליך. המשיב והסניגור ערכו בדיקה, והשיבו כי לא ניתן בהתראה כה קצרה להעמיד ערב מפקח, ומשכך עתר ב"כ המשיב לקיים את הדיון ללא נוכחות ערב מוצע.

ב"כ המשיב הפנה לכך שאין הצדקה להורות על החרפת התנאים המגבילים בהם נתון המשיב, עובר לצילום ולימוד חומר החקירה על ידו. עוד הפנה לכך, שההחלטה בדבר שחרור ניתנה על ידי קצין משטרה מוסמך, וכן לכך שהתנאים המגבילים בהם נתון המשיב, הוארכו על ידי בית המשפט בשלב החקירה, לאחר שהתיק הובא לעיון התביעה.

בבש"פ 8015/09 קוניוף נ' מדינת ישראל (20.10.2009) עמד בית המשפט העליון, כב' השופט י' דנציגר על כך שברגיל, אין לקיים דיון בשאלת מעצרו של נאשם, מבלי שניתנה לבא כוחו הזדמנות נאותה לעיין בחומר החקירה. משמעות ההחלטה הינה, כי ברגיל, אין מקום להרע את תנאיו או מצבו של הנאשם אשר משוחרר במועד הגשת כתב האישום, בטרם ילמד בא כוחו את חומר החקירה, כך  שיוכל לטעון לגופה של בקשה.

ההחלטה בעניין קוניוף, מגדירה "הקפאת מצב", ואולם הקפאה זו איננה מוחלטת, וישנם מקרים בהם ימצא בית המשפט להורות על החמרת תנאים מגבילים בהם נתון נאשם, לרבות אפשרות מעצרו לתקופת ביניים, עד אשר בא כוחו ילמד את חומר החקירה. ברי, כי המדובר בחריגים שבחריגים.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי עניינו של המשיב שבפניי נופל בגדרי אותם חריגים, ואבהיר.

עיון בתיק החקירה, הודעותיה של המתלוננת, מיום 17.11.17 משעה 10:20, משעה 17:40, משעה 21:52 ומיום 30.11.17, כמו גם עיון בהודעתו של המשיב מיום 29.11.17, מגלים כי לעת הנוכחית, ובטרם שזפה עינו של הסניגור את חומר החקירה, מתגלה תשתית ראייתית לכאורית, ולו ברמה של ניצוץ ראייתי המקים עילה מסוג מסוכנות המצדיקה מעצרו של המשיב כמעצר ארעי וכמעצר ביניים.