אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין טענת אם לניכור הורי

החלטה בעניין טענת אם לניכור הורי

תאריך פרסום : 03/10/2019 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
42819-04-19
24/09/2019
בפני השופט:
ארז שני

- נגד -
התובעת:
ד. ג. ב.
עו"ד ענבר שנהב ועו"ד הדס וידל
הנתבע:
א. ב.
עו"ד ורד לוי
החלטה

 

 

מסתבר כי כל כמה שינסו בני האדם להימנע מתופעות בלתי רצויות גם על דרך קביעת כללים ותקנות, לעולם יימצא מי שימצא את הדרך להתחכם להם ולעולם יימצא מי שיסבור כי ניתן להתעלם מתוצאות הנוכחות בשטח, על דרך "כיסוי" המצב במלל.

 

בינואר 2019 השיק מחוז תל אביב – יפו מה שהוא כינה אז "פיילוט", שמטרתו מניעת ניתוק קשר בין הורים לבין ילדים, מה ש"זכה" בכותרת: "מניעת ניכור הורי".

 

משהשתרש הביטוי במקומותינו מצאתי עצמי מסביר כי ניכור הורי במובנו הפסיכולוגי אינו זהה למושג "ניכור הורי" כפי שהשתרש בעיני הציבור. בעיני הציבור הפך ניכור הורי, בעצם, לתיאורו של מצב בו נגרמת הפרעה או נתק בקשר בין הורה לבין ילדו.

 

אמרתי בשעתו כי התופעה אינה מגדרית ואפילו מצאתי עצמי נושא לביקורת בפיהם של מי מארגוני הנשים, בנימוק שגברים אלימים מנכרים ונשים מנכרות רק כשהמשטרה אינה מוכיחה ונכשלת מלהוכיח פגיעה אלימה או מינית בקטין.

 

מדובר, כמובן באבסורד לא רק בגלל שכאשר נקבע שהורה לא פגע בילדו אי אפשר להמשיך ולייחס לו דמות של פוגע גם אם הקביעה היא בהעדר ראיות, אלא מפני שגם הכופרים בקיומה של התופעה ככלי מאבק בין צדדים וטוענים שאין זו אלא פוליטיקה מגדרית, אינם יכולים להתעלם מהיקף התופעה גם מתפיסת המשפט כי יש מדובר ברע, נוכח וקיים שיש להכחידו.

 

אם אמרנו שהשאיפה היא לשמר זכותו של כל הורה, בין משמורן ובין שאינו משמורן, לקשר טוב ומיטיב עם ילדו ואמרנו כי כל נתק בלתי מוצדק ורצונו של קטין אינו בגדר הצדק אם אין לו סיבה סבירה וטובה, אזי על כורחנו נצטרך גם להבין שככל שגרם נתק "נתפס" על-ידי מערכת המשפט ומטופל מוקדם יותר – גדלים דרמטית הסיכויים לרפא את הנזק.

 

במילים אחרות, בלתי אפשרי לשים סף ולומר כי מערכת המשפט תטפל רק כאשר הנתק כבר נוצר ו"תעצום עיניה" כאשר קיים סיכוי קרוב לוודאי שאם נמתין עוד מעט קט יהא הנתק עמנו.

 

בנסיבות שלפניי לא רק שיכול אני להבין ולהזדהות עם החלטתו של חברי, כבוד השופט יחזקאל אליהו אשר הורה על העברת התיק לטיפול במסלול מהיר הקיים במחוז תל אביב – יפו, אלא שאוסיף על דבריו ואומר את שהוא באדיבותו נמנע מלומר.

 

כאשר הונח לפני כבוד השופט אליהו תסקיר שירותי הרווחה אשר הוזכר אף בהחלטת כבוד השופט אליהו, ברור היה ממנו (וראה סעיף 4 להחלטה מיום 16.09.2019) כי אנו בתוך הליך של ניכור אשר עוד לא הבשיל לנתק, אך נמצא בנתיב ברור לאותו מקום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ