אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בעניין חובת תום הלב באיזון מול הזכות למיקסום רווחים בגין דירה משותפת

החלטה בעניין חובת תום הלב באיזון מול הזכות למיקסום רווחים בגין דירה משותפת

תאריך פרסום : 03/05/2023 | גרסת הדפסה

תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה פתח תקווה
47492-06-21
25/07/2022
בפני השופטת:
מורן ואלך-ניסן

- נגד -
המבקשת (להלן: "האישה"):
האישה
המשיב (להלן: "האיש"):
האיש
החלטה

 

 

לפניי בקשת האישה לרכישת חלקו של האיש בדירת המגורים, לאחר שהפקידה המחאה בנקאית בסך 136,000 ₪, המהווה 5% ממחצית שווי הערכת הדירה ע"י השמאית (במימוש מהיר), וזאת בהתאם להסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של החלטה מיום 13.06.22, לפיהן תיערך ביניהם התמחרות פנימית ביחס לדירת המגורים. מנגד, עומדת בקשתו של האיש לחזור בו מהסכמתו לביצוע התמחרות פנימית ודרישתו למכור את הדירה בשוק החופשי, כאשר ב"כ הצדדים ינהלו את הליך המכירה ככונסות נכסים.

 

נוכח עוצמת קונפליקט הצדדים, אשר מטבע הדברים, משליך באופן ישיר גם על שלושת ילדיהם הקטינים של הצדדים, המתגוררים עמם בדירת המגורים המשותפת, מצאתי לנכון לפרט, בקצרה, את הרקע שקדם להחלטה בדבר אופן פירוק השיתוף בדירת המגורים.

 

  1. בתאריך 16.11.21, התקיים קדם משפט ראשון בתיק דנן, בפני המותב הקודם, כב' השופטת נאוה גדיש. באותו דיון הבהיר כב' בית המשפט לצדדים, כי כתבי הטענות כוללים מידע רב, שאינו רלוונטי לתביעה ועשוי לפגוע בניהול ההליך, בכבודם של הצדדים וכן להשליך על טובת הילדים. לפיכך, בית המשפט הורה על תיקון כתבי הטענות באופן שיכללו רק טענות הרלוונטיות להליך הרכושי. בד בבד, ולצורך ייעול ההליך, הורה בית המשפט על מינוי מומחה לביצוע איזון משאבים בין הצדדים וכן הורה, בהסכמת הצדדים, על מינוי שמאי מטעם בית המשפט כדלקמן:

    "3.4 כמו כן, ובמקביל, על מנת לייעל את ההליך ולאור הסכמת הצדדים, אני מורה על מינויה של השמאית גב' נעמי ספיר טל: XXXXXXXXX מרמת השרון, כמומחית מטעם בית המשפט לשם הגשת חוו"ד באשר לשווי הבית, לרבות לצורך מימוש מהיר".

     

  2. עוד יצוין, כי באותה החלטה נקבע, כי אין מקום להיעתר לבקשת האישה לפירוק שיתוף מידי בדירה, הן מאחר וטרם הוגשו כתבי טענות מתוקנים והן מאחר והאיש מבקש כי איזון המשאבים ייעשה בכל הרכוש המשותף כמקשה אחת, ומדובר בטענה לגיטימית בשלב זה, כשמדובר בדיון ראשון בין הצדדים.

     

  3. מספר ימים לאחר מכן, ביום 24.11.21 פתחה האישה בהליך של ה"ט 57378-11-21, בטענה כי האיש מטריד אותה, מנסה לכפות עצמו על גופה, דורש לנהל עמה שיחות בענייני גירושין באמצע הלילה, מערב את הילדים בסכסוך בין הצדדים וכיוצ"ב. לאחר שניתן צו הגנה במעמד צד אחד, התקיימו שני דיונים במעמד שני הצדדים, בתאריכים 01.12.21 ו-2.12.21, אשר כללו חקירות. בהחלטתו, הגיע בית המשפט למסקנה, כי האישה הגישה את צו ההגנה על מנת להרחיק את המשיב מהבית, בעקבות ההליך הרכושי ולא נתן אמון בעדותה לפיה האיש ניסה לכפות עצמו עליה. יחד עם זאת, בית המשפט לא התעלם מהתנהלותו הבעייתית של האיש בבית (עירוב הילדים בסכסוך בין הצדדים, העובדה שהעיר את האישה לפנות בוקר כדי לשאול שאלה על יום ההולדת של הקטין), באופן שיכול ללמד על כך שהאיש אינו מאפשר לאישה ניהול אורח חיים תקין וסביר. בית המשפט אף ציין את אופן ההתנהלות הבלתי סביר של ב"כ הצדדים. כמו כן, לאור החשש לשלום הקטינים, בית המשפט מצא לנכון למנות עו"ס לסדרי דין, שאף תשקול מעורבות של עו"ס לחוק נוער.

     

  4. ביום 06.03.22 הוגשה לתיק חוות דעת שמאית ולהלן עיקריה:

    עסקת מכר ממוכר ברצון לקונה ברצון, בגבולות 3,200,000 ₪.

    שווי זכויות הבעלות בדירה למימוש מהיר, בגבולות 2,720,000 ₪.

     

  5. ביום 21.04.22 הגישה האישה בקשה לפירוק שיתוף וביקשה לרכוש את חלקו של האיש, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 16.11.21, קרי, ערך הדירה הקבוע בחוות הדעת למימוש מהיר, 2,720,000 ₪. האישה טענה, כי המצב בבית בלתי נסבל, כאשר האיש ישן בחדר השינה הזוגי והיא נאלצת לישון על מיטה נפתחת בחדר של הבן, וכי האיש ממשיך לערב את הילדים במחלוקות ביניהם.

     

  6. ביום 09.05.22 הגיש האיש את תגובתו ובה התנגד לפירוק השיתוף, שכן יש לדון תחילה בטענותיו להחרגת כספי ירושה בסך 1.3 מיליון ₪. לחילופין, ביקש האיש לרכוש את חלקה של האישה בדירה במחיר המימוש המהיר בהתאם לחוות דעת השמאית, מבלי לגרוע מטענותיו לעניין כספי הירושה.

     

  7. בהתייחס לכך ניתנה החלטתי מיום 15.05.22 :

    "בהתייחס לנטען בסעיף 18 לבקשה, יוער, כי התביעה הרכושית אשר הוגשה מטעם הנתבע מתייחסת גם לאופן פירוק השיתוף בדירת הצדדים עפ"י שיעור השקעתו של כל אחד מהם. לפיכך ובשים לב כי גם הנתבע ביקש לרכוש את חלקה של התובעת בדירה, לא ניתן להעתר בשלב זה, ובטרם בירור הטענות לגופן, למתן צו לפירוק שיתוף".

     

  8. בקשת עיון מחדש שהוגשה על-ידי האישה, נדחתה בהחלטתי מיום 22.05.22 בה צוין, בין היתר, כי, לא ברור כיצד ניתן לקדם את פירוק השיתוף במצב דברים בו כל צד מעוניין לרכוש את זכויותיו של הצד השני, ולא מדובר במכירה לצד ג' שאז ניתן להותיר כספים בנאמנות. עוד נקבע, כי טענות הצדדים בעניין זה תתבררנה בדיון הקרוב הקבוע ליום 13.06.22. על החלטה זו הוגשה הודעת הבהרה מטעם האישה, לפיה ניתן לקדם את פירוק השיתוף לאלתר, שכן בין אם האישה תרכוש את חלקו של האיש בדירה ובין אם להפך, ניתן יהיה להותיר חלק מהכספים בנאמנות, עד להכרעה הסופית בתיק. הודעת ההבהרה מטעם האישה הועברה לתגובת האיש, אשר טען כי מדובר בהודעה מיותרת, שהרי ממילא קבוע דיון קרוב בו ידונו בטענות הצדדים לעניין זה.

     

  9. ואכן, טענות הצדדים התבררו במסגרת דיון מיום 13.06.22 בו ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים כדלקמן:

    "ב"כ הצדדים:

    אנו מסכימים כי תערך התמחרות פנימית בין הצדדים והצד שיציע את ההצעה הגבוהה ביותר ירכוש את חלקו של רעהו בדירה. כל אחד מהצדדים יפקיד 5% מגובה הצעתו, מי שיחזור בו הצעתו תחולט. ההתמחרות הפנימית תערך בתוך 30 יום. ככל שהאישה תרכוש את חלקו של הבעל בדירה, הרי שבשלב זה היא לא תעשה שימוש בכספי הפיקדון לצורך רכישת הדירה וזאת עד להכרעת ביהמ"ש בסוגיית כספי הפיקדון. ככל שהבעל ירכוש את חלקה של האישה בדירה, הוא יהא רשאי להשתמש במחצית סכום הפיקדון, ולהשלים את היתרה במקורותיו". (עמ' 8 ש' 27-33).

     

  10. בתאריך 07.07.22, דהיינו ימים ספורים לפני שהסתיים מניין 30 הימים לביצוע התמחרות פנימית בין הצדדים, הגיש האיש בקשה למינוי ב"כ הצדדים ככונסות נכסים לצורך מכירת הדירה לצד ג'. לטענת האיש, "בימים אלו ממש", הסתבר לו שחלה עלייה משמעותית מאוד במחירי הדירות באזור (לטענת האיש, מעיון במדל"ן וביד 2 עולה כי דירות באותו אזור נמכרות תמורת 4.5-5.2 מיליון ₪) , באופן בו הוא אינו יכול לרכוש את חלקה של האישה בדירה, ולכן יש להורות על מכירת הדירה לצד שלישי בהליך של כינוס נכסים כדי למקסם את רווחי הצדדים.

     

  11. בתאריך 12.07.22, הוגשה ע"י האישה בקשה לאשר את מכירת הדירה לידיה, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 13.06.22, שניתנה על בסיס הסכמות הצדדים. לטענת האישה, היא פעלה לפי הוראות בית המשפט ובהתאם לדוח שמאי שניתן לפני כארבעה חודשים בלבד, כאשר בשלב זה היא כבר הפקידה המחאה בנקאית להבטחת הצעתה לרכישת חלקו של האיש בדירה, לפי חוות הדעת השמאית במימוש מהיר, וזאת על מנת לקדם את החלטת בית המשפט ופירוד הצדדים, שכן המגורים יחד בלתי נסבלים עבור הצדדים ועבור הקטינים. לטענת האישה, האיש התעלם מכל הודעות ופניות באת כוחה, לצורך קיום החלטת בית המשפט לעניין ההתמחרות הפנימית. עוד נטען, כי בקשת האיש הינה בגדר "עיון מחדש" או "ערעור" שהוגש לאותה ערכאה שנתנה את ההחלטה, כאשר מדובר בהחלטה שהינה חלוטה. היעתרות לבקשת האיש תביא להמשך מגורים בלתי נסבלים תחת קורת גג אחת, כאשר עיון בתיקים הקשורים של הצדדים מלמד כי הקטינים נמצאים במצב עגום, ורווחתם הנפשית נפגעת נוכח מגורים משותפים אלו.

     

  12. כל אחד מהצדדים הגיש תגובה לבקשה של הצד השני, בה חזר על הטענות שהועלו במסגרת הבקשה מטעמו. האישה הוסיפה וטענה, בין היתר, כי לאיש היו 3 חודשים טרם הדיון לבדוק את מצב השוק, אולם הוא לא חלק על חוות הדעת אלא ביקש לרכוש את חלקה של האישה בהתאם לחוות הדעת הנ"ל. האיש טען, כי הוא אינו מקצוען וכי שינוי שוק הנדל"ן הינו בבחינת "כח עליון". עוד נטען, כי כל המתואר אודות מצב הקטינים היו שקר וכזב.

     

  13. מעיון בחומר המצוי בתיק עולה, כי הסכמות הצדדים בדיון מיום 13.06.22 לעניין התמחרות פנימית, בהתאם להערכת שמאי, התקבלו לאחר ששני הצדדים הביעו רצון לרכוש את חלקו של האחר בדירה, ללא צורך במכירת הדירה בשוק החופשי, וזאת כאשר שני הצדדים התייחסו לאפשרות של התמחרות פנימית בכתבי טענותיהם, אף טרם הדיון.

     

  14. שני הצדדים היו מיוצגים במסגרת ההליכים דנן, לרבות בדיון מיום 13.06.22. לאיש עמד די והותר זמן לערוך בירור מקיף אודות מחירי הנכס, מיום הגשת חוות הדעת השמאית לתיק (06.03.22) ועד לדיון בו ניתנה החלטה להסכמות הצדדים (13.06.22), כך שטענת האיש, כי הדבר נעשה "ללא כוונה וגמירות דעת" או שהדבר הוסכם "בספונטנית במהלך הדיון" כלשונו, אינה מתיישבת עם החומר המצוי בתיק.

     

  15. יוזכר, כי חוות הדעת השמאית הוגשה לתיק, לאחר ששני הצדדים הסכימו על מינוי שמאית, אשר תעריך את שווי הדירה גם במימוש מהיר, ואף אחד מהצדדים לא חלק על חוות הדעת. עוד יצוין, כי אין במצורף לבקשת האיש (פרסומים פרטיים של נכסי נדל"ן למכירה) משום אסמכתא מקצועית על מנת לבסס את שווי הנכס הנטען על-ידי האיש. פרסום המחירים באתר או במשרדי תיווך אין בהם משום אסמכתא, לעניין שווי הנכסים עצמם שכן אדם רשאי לדרוש איזה סכום שירצה על נכסיו ואולם אין בכך כדי להעיד על המחיר בו יימכר הנכס בפועל. יתרה מכך, גם המומחית התייחסה למחירי העסקאות באותו אזור, כחלק בלתי נפרד מחוות דעתה.

     

  16. גם הטענה, כי "רק משהגיע לביתו" אחרי הדיון, האיש גילה את שווי הדירות בבניין, אינה מתיישבת עם העובדה שהבקשה למכירת הדירה בהליכי כינוס הוגשה רק ביום 07.07.22, בחלוף למעלה משלושה שבועות, בניגוד לטענתו כי עתר "מיד לבית המשפט".

     

  17. כאמור, האישה כבר החלה לפעול לביצוע ההתמחרות הפנימית לרבות הפקדת המחאה בנקאית. מתן האפשרות לאיש לחזור בו מהסכמתו, שקיבלה תוקף של החלטה, שעה שהאישה כבר שילמה את סכום המקדמה ונערכה לרכישת חלקו של האיש, מעקר את תחושת הביטחון הנלווית למתן החלטה שיפוטית, ובפרט כזו שניתנה על בסיס הסכמות הצדדים. בהקשר זה יוזכר, כי האישה אף הסכימה שלא להשתמש בכספים המצויים במחלוקת לצורך רכישת חלקו של האיש בדירה, על מנת לאפשר את קידום המכירה בהקדם האפשרי, מבלי להמתין לסיום ההליך המשפטי.

     

  18. עוד יוזכר, כי מתחילת ההליכים בתיק (חודש יוני 21) עותרת האישה לפירוק שיתוף מידי בבית,

    בטענה כי המצב בבית בלתי נסבל והקטינים סובלים, ורק שנה לאחר מכן, הסכים האיש לקדם את הליכי פירוק השיתוף.

     

  19. סבורה אני, כי התנהלות זו מצד האיש, אשר חוזר בו מהסכמות שקיבלו תוקף של החלטה, לאחר שהייתה הסתמכות של האישה, ואף דורש למכור את הדירה בהליכי כינוס, שכרוכים אף הם בהוצאות גבוהות עבור שני הצדדים, גובלת בחוסר תום לב.

     

  20. המערכת החוזית שבין בני הזוג היא מיוחדת.

    ב- ת"א 32453/84 (יגאל בהט נ' רחל בהט, פ"מ התשמ"ח (ב), 236 (1984)) מסייג בית-המשפט העליון את הזכות האבסולוטית של שותף להביא לפירוק השיתוף, בעזרת החלת עקרון תום-הלב. בית-המשפט העליון קובע, שגם זכות המוענקת בדין יש להפעיל בתום-לב ובדרך מקובלת. בענייננו, מדובר בזכותו של האיש למקסום רווחיו. תום-הלב הקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים הוא עיקרון "מלכותי" (בג”צ 1683/93 יבין פלסט בע"מ נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד מז(4), 702, 708 (1993)). הוא חל בגדריו של כל דין.

    "מצודתו פרושה… על כלל מערכת המשפט בישראל" (ע"א 700/81 פז נ' פז, פ"ד לח(2), 736, 742 (1984)). הוא מבטא עקרון התנהגות "לעניין פעולות משפטיות וחיובים שבכלל המערכת המשפטית בישראל" (ע"א 566/81 עמרני נ' בית-הדין הרבני הגדול, פ"ד לז(2), 1, 9 (1982)). עקרון תום-הלב אינו מוגבל לחוזים או לחיובים. זהו עקרון יסוד החולש על כל תחומי המשפט (ד"נ 7/81 פנידר נ' קסטרו, פ"ד לז(4), 687, 673 (1983)).

     

     

  21. בפסיקה נקבע, בהקשר אחר שניתן להקיש מכך גם לענייננו, שזכות הקדימה הנתונה לבן הזוג אינה מזכה אותו לשבת בחיבוק ידיים ולמשוך ידו מהליך ההתמחרות ולאחר שהסתיים להגיש הצעה גבוהה יותר מזו שנתקבלה במסגרתו (רמ"ש (ב"ש) 57182-11-16 מ.ב נ' ש.ב, פורסם בנבו (27.01.17)). בענייננו, האיש לא פעל להגשמת ההתמחרות ולא הגיש הצעה מטעמו, אלא הגיש בקשה לביטול ההתמחרות הפנימית, בחלוף למעלה משלושה שבועות ולאחר שהאישה כבר החלה לפעול להגשמת ההתמחרות, לרבות הפקדת המחאה בנקאית.

     

  22. על בית המשפט לאזן בין הזכויות והאינטרסים של בעלי הנכס: זכות הקדימה (הנתונה לכל אחד מהם), הזכות לפירוק השיתוף, בפרט לאור המצב העגום בבית אליו נחשפים הקטינים, כיבוד הסכמות בין צדדים ובפרט כאלו שקיבלו תוקף של החלטה שיפוטית, אינטרס ההסתמכות של האישה מול האינטרס של האיש להשאת התמורה. לפיכך, בהתחשב במכלול הנתונים בתיק, מצאתי להורות כדלהלן:

     

    • ניתנת לאישה זכות קדימה לרכוש את חלקו של האיש בדירת המגורים, אולם זאת לפי עסקת מכר ממוכר ברצון לקונה ברצון, בהתאם לחוות הדעת השמאית, בסך של 3,200,000 ₪, דהיינו שלא עפ"י שווי של מימוש מהיר. האישה תוכל להודיע על רצונה לעשות כן, בתוך 30 ימים, על מנת לאפשר לאישה אפשרות לבדוק את אפשרויות המימון העומדות לרשותה, בהתחשב בכך שמדובר בסכום גבוה משמעותית מהסכום שהוצע על ידה.

       

    • ככל שהאישה תבחר, מכל סיבה שהיא, שלא לרכוש את חלקו של האיש לפי השווי המלא של חוות הדעת, יהא רשאי האיש לרכוש את חלקה של האישה לפי השווי הנ"ל, בתוך 30 ימים לאחר מכן.

       

    • ככל שגם האיש לא יחפוץ לממש זכות זו, הדירה תצא למכירה לצד שלישי המרבה במחיר, אולם איני רואה מקום להורות על כינוס מידי, לאור העלויות הכרוכות בכך, אלא יש לאפשר לצדדים למכור את הצדדים בכוחות עצמם, בתוך 45 ימים ממועד הוצאת הדירה למכירה בשוק החופשי. בחלוף 45 ימים, תמונינה ב"כ הצדדים ככונסות נכסים למכירת הדירה (אלא אם הצדדים יסכימו על הארכת התקופה למשך מעל 45 ימים).

       

    • ימי הפגרה במניין הימים.

       

  23. נוכח החזרה של האיש מהסכמות שקיבלו תוקף של החלטה וגרירת הצדדים לסבב בקשות נוסף, האיש יישא בהוצאות המשפט של האישה, בגין בקשות אלו, בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד מתן החלטתי זו.

     

    ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"ב, 25 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ