החלטה בעניין העברת מנהל עיזבון מתפקדיו

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט א' כץ) מיום 29.10.10 בת"ע 42731/07 במסגרתה שחרר בית המשפט את המבקש מתפקידו כמנהל העיזבון של המנוח ש.כ. ז"ל (להלן: "מנהל העיזבון"). בד בבד לא אישר בית המשפט את עסקאות המכר שהובאו לאישורו על ידי מנהל העיזבון, והוא הותירם לבחינתו ולשיקול דעתו של מנהל העיזבון החדששמונה.

בהחלטתו נימק בית המשפט את שחרור מנהל העיזבון מתפקידו במספר טעמים: (א) מנהל העיזבון קשור בקשרי משפחה עם חלק מן היורשים; (ב) על פני הדברים מנהל העיזבון פעל בניגוד לאינטרסים של העיזבון כאשר הגיש תביעה נגד העיזבון תוך שהוא מייצג את קרובי משפחתו מקרב היורשים; (ג) קיים חשש שמנהל העיזבון עושה שימוש במידע שקיבל מחלק מהיורשים (משיבות 5-2) עת ייצג אותן בעבר, ואילו כיום הוא משתמש במידע זה כנגדן בתפקידו כמנהל העיזבון ואף מאיים להגיש כנגדן תביעה על בסיס מידע זה; (ד) פעולות מנהל העיזבון מתבצעות תוך חשש לניגוד אינטרסים שמוכתב מנסיבותיו של התיק; (ה) תיק העיזבון הגיע לסף "רתיחה" והרגשות הטעונים של מי מהיורשים מקשים על המשך הניהול ומימוש נכסי העיזבון בצורה עניינית כל עוד שמנהל העיזבון נותר בתפקידו.

לטענת מנהל העיזבוןטעה בית המשפט כשביטל את מינויו.לדבריו, כל היורשים, ביניהם גם משיבות 5-2, ידעו בעת מינויו כמנהל עיזבון על קשריו המשפחתיים עם חלק מהיורשים והדבר לא מנע מהם לתת את הסכמתם בכתב למינויו כמנהל העיזבון. מנהל העיזבון אישר כי אכן הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי כנגד משיבות 5-2 לאחר שגילה כי הן קשרו קשר ונישלו את יתר היורשים מחלק מהירושה בכך שמכרו את דירת המנוח בהיותו במצב סיעודי ורפואי ששלל ממנו את רצונו החופשיוהתחלקו ביניהן בתמורה שהתקבלה. ברם, לטענתו, בפועלו כן,הוא פעל לטובת העיזבון ורצון משיבות אלו בביטול מינויו מונע אך מרצונן "לנקום" בו בשל חשיפת מעשיהן. הוא הוסיף כי הגיש את התביעה כנגד משיבות אלו זה מכבר ביום 25.03.10 ובנסיבות אלו לא היה מקום לקביעתו של בית המשפט כי הוא מאיים עליהן בהגשת תביעה ולא היה מקום למסקנתו של בית המשפט כי הוא פועל תוך חשש לניגוד אינטרסים. באשר להגשת תביעה למזונות כנגד העיזבון בשם משיבים 11-9 הודה מנהל העיזבון כי מדובר היה בטעות מצדו שנעשתה בתום לב, והוא התפטר מייצוגם מיד לאחר שבית המשפט העיר לו בדבר ניגוד עניינים אפשרי. על כל אלו נטען כי בית המשפט קיבל את החלטתו בבקשה לביטול מינויו כשמחד הבקשה לא לוותה בתצהיר, ומאידך, בהתעלם ממכלול טיעוניו העובדתיים והמשפטיים. לדבריו, החלטת בית המשפט יש בה כדי לפגוע פגיעה קשה ובלתי מידתית בעיזבון וביורשים שהתנגדו לביטול המינוי, הן מבחינת התארכות ההליכים לסיום מלאכת ניהול העיזבון והן מבחינת עלויות ניהול העיזבון.

דין הבקשה להידחותאףמבלי שתתבקש לה תגובה.

לא יכולה להיות מחלוקת כי מנהל עיזבון אסור שיעמוד במצב של ניגוד עניינים או של חשש לניגוד עניינים. בית משפט קמא הגיע למסקנה, בהתאם לחומר שהונח לפניו, כי במקרה זה קיים חשש לניגוד עניינים שבחלקו אין מחלוקת שאף התממש. החלטה מעין זו מסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית ואין זו דרכה של ערכאת הערעור לשים את שיקול דעתה במקום שיקול דעתה של הערכאה הדיונית.

יתרה מזאת, בסעיף 92(ב)לחוק הירושה,תשכ"ה - 1965 נאמר כי: "בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר, לפטר את מנהל העיזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו". סעיף זה מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב, אם כי לא בלתי מוגבל(ראה ע"א 576/78 לשצינסקי נ' סולוסיציק, פ"ד לה(1) 686, 691), גם מקום בו קיימת "סיבה אחרת" לביטול מיניו של מנהל עיזבון."סיבה אחרת" זו יכולה להיות, למשל, בנסיבות מסוימות, כמו במקרה זה, גם יחסים עכורים ביותר, כמו גם חילוקי דעות קשים, בין היורשים לבין מנהל העיזבון (ראה שמואל שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965, כרך שלישי(ירושלים, תשנ"ב), עמ' 187).לכן, גם אם טענתו של מנהל העיזבון באשר לאיקיומו של ניגוד אינטרסים בפעילותו כיום נכונה, לא זו בלבד שאין בכך כדי לרפא את מחדלי העבר, אלא שבסמכותושל בית המשפט לבטל את מינויושל מנהל העיזבון גם אם זה מילא את תפקידו כראוי, וזאת בשל קיומה של "סיבה אחרת" לכך, כאמור.הדבר נכון במיוחד במקרה זה, בו מנהל העיזבון מודה כי העמיד עצמו במצב של ניגוד עניינים שעה שהגיש -גם אם בטעות ובתום לב -תביעה למזונות בשם משיבים 11-9כנגד העיזבון. גם פעולותיו כנגד משיבות 5-3 תרמו לאווירה עכורה זו, עליה גם מנהל העיזבון עצמו אינו נחלק.

נדמה גם כי דווקא השארת מנהל העיזבון בתפקידו, שעה שלחלק לא מבוטל מהיורשים אין בו כל אמון,בצדק או שלא בצדק,עלולה לעכב ולסבך את פעולות ניהול העיזבוןולפגוע במכלול הנהנים מהעיזבון. מצב כזה עלול להביא לכך שכל פעולה של מנהל העיזבון תביא לחיכוכים ולמעורבות יתר של בית המשפט שיידרש להכריע בבקשות שונות שיוגשו לו. בנסיבות אלו ראוי היה אפוא, למנות מנהל עיזבון ניטראלי (ראהש' שוחט, מ' גולדברגוי' פלומין, דיני ירושה ועיזבון(מהדורה שישית, תשס"ה) עמ' 169), וכך אכן נעשה כדין.

הבקשה נדחית אפוא, ומשלא נתבקשה לה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  כ"ג בכסלו תשע"א, 30 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

חתימה