בפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת ב' בר-זיו) בבר"ע 768/06 מיום 28.5.07, אשר קיבל את ערעור המשיבים על החלטת ראש ההוצאה לפועל והורה, כי חובות המבקשת למשיבים נשוא פסקי הדין של בית הדין לעבודה בחיפה - ע"ב 1462/05, 1463/05 ו- 1464/05 - זוכים בדין קדימה וכי יש לבטל את צירוף התיקים שפתחו המשיבים לשם מימוש פסקי-הדין הנ"ל - תיקי הוצאה לפועל 08-00605-06-9, 08-07432-06-8, 08-00604-06-8 ו- 08-00606-06-0 מתיק האיחוד מס' 02-98319-04-7, המתנהל כנגד המבקשת. להלן אפרט את העובדות הצריכות לעניין, כפי שפורטו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי.
המשיבים, עובדי/גמלאי המבקשת, הגישו כנגד המבקשת לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה תביעה לפיצויים בגין הלנת שכר בתקופת עבודתם.
בית הדין האזורי לעבודה חייב, ביום 4.9.05, את המבקשת בתשלום פיצויים למשיבים. בנוסף, ניתן פסק-דין משלים בעניינו של המשיב 1, לפיו חויבה המבקשת להשיב לו כספים והפרשות שניכתה ממשכורתו ולא העבירה לחברת הביטוח.
פסקי-הדין הוגשו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל.
המבקשת הגישה בקשה לצרף את תיקי ההוצאה לפועל הנ"ל לתיק האיחוד המתנהל נגדה בלשכת ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל נעתר, ביום 4.7.06, לבקשה והורה על האיחוד המבוקש.
המשיבים הגישו בקשה להוציא את תיקיהם מתיק האיחוד ולחילופין טענו, כי יש לראות בחובותיהם הפסוקים כחוב בדין קדימה ולפיכך יש להורות על כיסוי חובותיהם ראשונה מבין כל החובות בתיק האיחוד.
ראש ההוצאה לפועל קבע, ביום 18.9.06, כי:
"שכר עבודה על כל מרכיביו, לא זוכה בדין קדימה על פי חוק ההוצל"פ. דין הקדימה שנקבע לשכר עבודה נקבע על פי פקודת פשיטת הרגל ואין על פי חוק ההוצל"פ עדיפות כזו".
על החלטת ראש ההוצאה לפועל ערערו המשיבים לבית-המשפט המחוזי בחיפה.
בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת ב' בר-זיו) קיבל, ביום 28.5.07, את הערעור, ביטל את החלטת ראש ההוצאה לפועל והורה, כי חובות המבקשת למשיבים נשוא פסקי-הדין של בית הדין לעבודה בחיפה - ע"ב 1462/05, 1463/05 ו- 1464/05 - זוכים בדין קדימה וכי יש לבטל את צירוף התיקים שפתחו המשיבים לשם מימוש פסקי-הדין הנ"ל - תיקי הוצאה לפועל 08-00605-06-9, 08-07432-06-8, 08-00604-06-8 ו- 08-00606-06-0 מתיק האיחוד מס' 02-98319-04-7, המתנהל כנגד המבקשת.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שבה המבקשת על טענותיה כפי שהעלתה בפני בית-המשפט המחוזי.
לטענת בא-כוח המבקשת, אין מדובר בשכר עבודה, אלא בפיצויי הלנה על שכר עבודה בלבד וכי בכל מקרה אין בהוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצל"פ) כדי להושיע את המשיבים ובהיעדר הוראה מפורשת בחוק ההוצל"פ, אין בהוראות שבפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת רגל) ובחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (חוק הגנת השכר), כדי לקבוע את אופן חלוקת הכספים בתיק האיחוד. עוד טוען הוא, כי כל חוב אשר ממומש באמצעות תיק הוצאה לפועל מכוח החוק, מבלי להבדיל במקורות החוב, חובה לצרפו לתיק האיחוד של החייב, ככל שקיים, וזאת בין ביוזמת החייב ובין ביוזמת ראש ההוצאה לפועל.
מנגד, טוען בא-כוח המשיבים, כי החלטת ראש ההוצאה לפועל מנוגדת להוראת סעיף 76 לחוק ההוצל"פ וכי הוא חרג מסמכותו לבצע את הוראות החוק כלשונן בלבד ובמקרה שלנו מחובתו להוציא לפועל את זכותו של העובד/המבקש לגבות את חובו הפסוק בגין שכר עבודה כחוב בדין קדימה על-פי פקודת פשיטת הרגל וחוק הגנת השכר.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
אשר לדין קדימה בחלוקת נכסי פושט רגל - קובע סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל, כי:
"דין קדימה
78. לחובות המפורטים להלן יהיה בחלוקת נכסיו של פושט רגל דין קדימה לכל שאר החובות לפי סדר עדיפות זה:
(1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר שיש לו דין קדימה לא יעלה על 7,907 6 שקלים חדשים;
(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה; לענין זה, "שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" - כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הביטוח);