1. עסקינן בבקשה לסעד זמני, במסגרתה מתבקש בית הדין להצהיר כי פיטורי המבקש בטלים, וכי על המשיבים להמנע מאיוש משרת המהנדס במשיבה. כמו כן, ביקש המבקש להורות למשיבה להמנע מכל פגיעה בתנאי העסקתו, בתפקידו ובזכויותיו, עד להכרעה בתביעה העיקרית [המשיבה 1 תקרא להלן
"המשיבה" או
"המועצה" , ומשיב 2 יקרא
"המשיב" או
"ראש המועצה"].
טענות המבקש
2. לטענת המבקש, המשיבה פעלה בניגוד לכל דין, בניגוד להסכמים החלים על הצדדים ובניגוד לחובת תום הלב המוגברת , הנובעת מיחסי העבודה בין הצדדים .
בנוסף, לא נערך למבקש שימוע כדין, והוא נערך למראית עין בלבד .
בא כוחו של המבקש העלה במעמד השימוע טענות שונות, והוסיף הסברים המלמדים על חובות המועצה, לרבות בעניין אישורו של המבקש כמהנדס המועצה, ולרבות הטענה כי תקופת הנסיון אינה תקפה וממילא היא נסתיימה כבר. כמו כן, המבקש העלה טענה כי פיטוריו נעשו משיקולים זרים, בשל הבטחתו של המשיב 2 למנות מהנדס אחר לתפקיד.
טענות המבקש לא נידונו בשימוע , ומרובן התעלמו לגמרי. עובר לשימוע המבקש לא ידע באופן ברור ומפורט מה הטענות כנגדו, וגם במהלך השימוע לא הוצגו מסמכים לתמוך בטענות החדשות שהועלו נגדו, וראש המועצה אף הטעה את חברי המליאה בנושאים שונים .
המשיבה לא ביצעה את המוטל עליה עפ"י הוראות הדין והפסיקה, בכל הקשור למינויו של המבקש. כמו כן , ההחלטה על סיום עבודתו של המבקש נתקבלה מבלי שקיימת טענה אמיתית כנגדו .
המשיבים לא הציגו אסמכתא המלמדת מדוע המבקש נותר בתקופת נסיון גם לאחר 9 חודשים.
3. החלטת המשיבה הינה בלתי חוקית, ומהווה חריגה מן הדין, לאור התערבותה בבחירת וועדת הבחינה. משהחליטה וועדת הבחינה על כשירותו של המבקש, ומשנחתם עימו הסכם בכירים, הרי שמינויו אמור היה להעלות בפני המליאה, אשר היתה צריכה לאשרו; וזאת בשים לב כי למליאה יש שיקול דעת צר ביותר - מאחר והיא אינה יכולה להחליף את וועדת הבחינה, אלא רק לבחון האם פעלה וועדת הבחינה בחריגה מסמכות או שנמצא פגם מהותי בעבודתה. לאחר אישור המליאה אין כל משקל לשאלת הזמניות, וזאת גם לדידה של המשיבה. למעשה, המשיבים ביצעו מעקף, לפיו בטרם הושלם הליך המינוי פוטר המבקש שלא כדין .
4. לבסוף טוען המבקש, כי בנסיבות העניין יש לאכוף יחסי עובד מעביד על המשיבה, וזאת לאור מידת הנזק ומאזן הנוחות הנוטים לטובתו של המבקש.
טענות המשיבים
5. לטענת המשיבים, עם כניסתו של המשיב לתפקידו ביום 16.12.08, נמסר למבקש כי המשיבים מעוניינים להאריך את תקופת הנסיון על מנת לבחון את התאמתו לתפקיד . ביום 3.2.09 נמסר למבקש ע"י המשיב כי תקופת הנסיון מוארכת בחודש נוסף . לבסוף, ביום 5.3.09 זומן המבקש לשימוע בפני מליאת המשיבה בשאלת הפסקת עבודתו, וזאת לאחר שהמשיב סבר כי המבקש לא עמד בהצלחה בתקופת הנסיון.
במהלך השימוע מיום 24.3.09, לאחר שנשמעו טענות המבקש, החליטה המועצה ברוב של 5 נגד 4 על הפסקת עבודתו של המבקש, בשל אי עמידתו של המבקש בתקופת הנסיון.
טענותיו של המבקש נשמעו בלב פתוח ובנפש חפצה. עצם העובדה כי טענותיו של המבקש בסופו של יום לא נתקבלו, אין משמע כי טענותיו לא נשמעו. עבודתו של המבקש הופסקה, שכן איננו מקדם את הפרוייקטים של המשיבה, בין השאר בשל העובדה כי המבקש חסר נסיון בעבודה מול גופים ציבוריים.
המשיבה לא חלקה מעולם על החלטת וועדת הבחינה, אלא פעלה בהתאם להחלטתה. עבודתו של המבקש הופסקה, והוא לא מונה למשרת המהנדס, לא משום ששגתה וועדת הבחינה בכך שבחרה בו כמועמד המתאים למשרה, אלא משום שהמבקש לא עמד בהצלחה בתקופת הנסיון שקבעה וועדת הבחינה .
באשר למשך תקופת הנסיון, טענו המשיבים שתקופה זו איננה מסתיימת , אלא לאחר מינוי המבקש, וכל עוד הוא לא מונה הוא עובד בנסיון, וחלוף הזמן לא משנה ממעמדו זה.
6. עוד טענו המשיבים, כי עבודת המבקש בישוב לקיה צריכה להתמקד בפיתוח הישוב ובקידום פרוייקטים , עבודה הדורשת נסיון רב בעבודה ציבורית , ואין די בנסיון מקצועי בתחום ההנדסי גרידא . לפיכך, הפרוייקטים בישוב אינם מקודמים.
בנוסף, עד עצם היום הזה המבקש ממשיך ומחזיק משרד פרטי בתחום ההנדסה ובתחום האדריכלות , והדבר פוגע קשה בתפקוד המועצה.
גם יחסו של המבקש אל המשיב הינו יחס מתנשא, שאיננו מאפשר לראש המועצה ללמוד את הנושאים הקשורים במחלקת ההנדסה . גם בנושאים הקשורים להתוויית המדינות בתחום התכנון , המבקש מסרב לשתף פעולה עם המשיב ולהוועץ בו.
7. במקרה דנן, אין מקום להורות על אכיפת יחסי עובד ומעביד. גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שכן הנזק שיגרם למשיבה כתוצאה מאכיפת יחסי העבודה עולה עשרות מונים על הנזק העשוי להגרם למבקש, אותו ניתן לפצות בכסף .