החלטה בנושא פסיקת הוצאות

1.        בפני בקשה לביטול החלטה מיום 26.10.09 למחיקת התובענה אשר הוגשה על ידי המבקש/ התובע.

2.        מדובר בתובענה אשר הוגשה ב- 13.9.09 ונקבע דיון ב- 26.10.09.

3.        ברקע, מדובר בתובע אשר הגיש מספר תובענות בבית משפט לעניני משפחה. התובע רגיל לייצג את עצמו.

4.        בדיון שנקבע ליום- 26.10.09 התייצבו כל הנתבעים ובאי כוחם. התובע לא התייצב. נוכח הנסיבות במסגרת החלטה שניתנה למחיקת התובענה הותנה תנאי להפקדת 15,000 ש"ח כנגד פסיקת הוצאות משפט במידה ותוגש בקשה לביטול ההחלטה. ההפקדה לא בוצעה.

5.        עולה שהתובע מתגורר בישוב --------. לטענתו הוא אוסף דואר פעם בשבוע - שבוע וחצי מתא דואר המיועד לחלוקתו. מרחק תאי הדואר הינו בערך 800 מטר מביתו. כמו כן המאמץ שעל התובע להשקיע לבדיקת התא הינה תלויה בשאלה באיזו כניסה לישוב שהוא נוסע.

6.        כמו כן לטענת התובע הוא היה במזכירות בית המשפט ביום הדיון, אולם הוא מודה שלא עשה דבר לברר מה עלה בגורל התובענה שהגיש.

7.        במסגרת הבקשה נתבקש התובע להגיש אישור שירות הדואר על מועד קבלת ההזמנה לתחנה ועד איסופו. עולה שההזמנה הגיעה ב- 19.10.09 ונאספה ביום 22.10.09 (יום לאחר הדיון).

8.        אין חולק שנאספה ההזמנה למחרת הדיון. האם די בכך כדי לבטל את ההחלטה?

9.        לעניין זה התייחסתי במקרה דומה בתא (ת"א) 23178/05 אברהמי רחל נ' פרץ שי מיום 22/2/07 (פורסם בנבו) ויפים הדברים אף לנידון דידן:

"פסק הדין שניתן בשל אי התייצבות, בדין ניתן. ראה: פסק דינו של כ' השופט ארבל בבר"ע (ת"א) 002411/02 בנק לאומי נ' מיכאלי (טרם פורסם). ויפים לעניין זה גם דבריו של כבוד השופט מצא בע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני ואח' פ"ד מח (1), בעמוד 836-835 אשר קבע שם לאמור:

"מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפני המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם ובעיקר אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת. לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה..."

וכן דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"א 8864/99 ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק על 2000 (3) בעמוד 2133 אשר קבעה שם לאמור:

"כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט".

מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון.

במצב דברים בו מתבקש בית המשפט לבטל החלטה / פסק דין שניתן באין התייצבות, כאשר המבקשת הוזמנה כדין, אך לא הופיעה נתון הביטול לשיקול דעתו של בית המשפט, ובבוא להפעיל שיקול דעת זה, בודק בית המשפט ושוקל, לא רק את סיבת היעדרותה של המבקשת מהדיון, אלא גם ובעיקר את סיכוי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין.

ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט.

 זכות זו משקפת הכרה חוקתית בזכותו של הפרט לקיים דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט." (עד כאן דברי שם).

10.      האם זה סביר שאדם אוסף את הדואר שלו פעם ב- 7-10 ימים? לטעמי, אם אין הוא מצפה לדואר רשמי ובפרט מבית המשפט הדבר נראה הדבר כסביר. אולם אדם היוזם הליכים משפטיים אמור לדעת שהדרך בה מתקשר בית המשפט או הצד שכנגד הינה באמצעות דואר רשום ועל כן עליו להקפיד בבדיקת הדואר. לא זו אף זו כאשר התובע היה בבית המשפט היתה לו הזדמנות לברר האם נקבע דיון בתובענה, אם לאו, אולם התובע לא עשה כן ואין לו הסבר סביר לענין.

11.      מחד גיסא ברור שהתובע לא קיבל את ההזמנה בזמן אולם קיימת רשלנות תורמת מצידו ועליו לשאת באחריות.