החלטה במסלול הפטר לחייב מוגבל באמצעים

עוד לפניי תגובת חב' מגדל לבקשה וכן תגובת החייב שנדרשה בהחלטה מיום 25/8/2020.

רקע :

1. המדובר בחייב שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים ביום 6/9/2011 ותיקיו אוחדו תחת תיק איחוד מס' 02-97918-11-8.

2. אחד מהתיקים שאוחדו תחת תיק האיחוד הינו תיק פרטני מס' 01-04954-09-6 בו הגישה חברת מגדל תביעה על סכום קצוב כנגד החייב בסך של 13,041 ש"ח ( קרן ). התיק הפרטני נפתח ביום 8/1/09 ואזהרה נמסרה ביום 2/4/10.

3. ביום 12/8/18 הגיש החייב בקשה למתן צו הפטר בהתאם לתיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 ( להלן : " החוק " ).

4. ביום 13/10/18 ניתנה החלטה לפי סע' 69י8 לחוק בעניין פתיחת התיק במסלול הפטר. דיון בבקשת ההפטר נקבע ליום 11/3/19 בשעה 10:15.

5. הודעה על פתיחת התיק במסלול הפטר פורסמה בהתאם להוראות סע' 69י9 לחוק. במקביל נשלחו הודעות לכל הנושים על פתיחת התיק במסלול הפטרים, בהתאם לדרישת סע' 69י10 לחוק, לרבות לזוכה ולבא כוח הזוכה בתיק הפרטני דנן. מעיון בתיעוד המצוי בתיק האיחוד עולה כי הודעה על פתיחת התיק במסלול הפטרים והזמנה לדיון נשלחה לב"כ הזוכה בתיק הפרטני באמצעות תקשורת המחשבים ביום 13/10/18. זימון לדיון בבקשה למתן צו הפטר נשלח באמצעות דואר רשום ואישור מסירה לב"כ הזוכה בתיק הפרטני שהתקבל אצלו ביום 25/10/18. אישור המסירה מצוי וסרוק בתיק האיחוד. עוד נשלח זימון לדיון בבקשת ההפטר לזוכה עצמה, חב' מגדל, שהתקבל אצלה ביום 25/10/18. אישור המסירה לחב' מגדל סרוק בתיק האיחוד.

6. אף אחד מהנושים לא הגיש התנגדות לבקשת ההפטר. לדיון שהתקיים ביום 11/3/19, אליו זומנו כדין כל הזוכים בתיקים הפרטניים התייצב החייב בלבד. בדיון נחקר על ידי רשם ההוצאה לפועל, בהתאם לדרישת סע' 69י13(א) לחוק.

7. בסופו של הדיון ניתנה החלטה בבקשת החייב למתן צו הפטר בה הופטר החייב מחובותיו, בהתאם להוראות סע' 69י15 לחוק. התיקים הפרטניים שהתנהלו בהוצאה לפועל נסגרו.

8. ביום 25/8/2020 הגיש החייב את הבקשה, העומדת לדיון בהחלטתי זו. בהחלטה שניתנה ביום 25/8/2020 התבקש החייב למסור תגובתו לגבי אפשרות ביטול צו ההפטר לאור קיום הכספים בחב' מגדל שלא דווח בבקשה למתן צו הפטר והתנהלותו בעניין זה. כמו כן נדרשה תגובת חב' מגדל לבקשה.

טענות הצדדים, בקצרה :

9. החייב מפרט בבקשתו למתן הוראות כי מבדיקה שערך לאחר מתן ההפטר התברר כי מוחזקים על שמו כספי תגמולים בקרן פנסיה המתנהלת אצל חב' מגדל, בסך של 30,000 ש"ח והוא פנה לחב' מגדל לשחררם לידיו. פנייתו לשחרור הכספים נדחתה בטענה כי עומדת לחב' מגדל הזכות לעיכבון בכספים, למרות שהציג את צו ההפטר ותיק ההוצאה לפועל הפרטני של חב' מגדל, נסגר.

10. בתגובתה פירטה חב' מגדל כי בשנת 2006 ביקש החייב הלוואה מתוך כספים שהוחזקו על שמו בקרן פנסיה וביטוח מנהלים. בקשתו אושרה ונחתם הסכם הלוואה לסך של 14,000 ש"ח ביום 6/9/06 ( להלן : " הסכם ההלוואה " ). החייב לא עמד בתשלומי ההלוואה, אז פנתה חב' מגדל לתביעה על סכום קצוב ונפתח תיק ההוצאה לפועל הפרטני .

11. חב' מגדל טוענת כי בהסכם ההלוואה נקבע באופן מפורש זכות קיזוז מהכספים שהוחזקו אצלה, החייב אישר זאת בחתימתו על הסכם ההלוואה וכי היא זכאית לכך גם על פי סע' 20 לחוק החוזים ( תקופות בשל הפרת חוזה ), תשל"א - 1970. מתן ההלוואה הסתמכה על כספי החייב שאצלה שאם לא כן לא היה מקבל את ההלוואה וזכות הקיזוז צוינה כאחת מבין זכויותיה להשבת החוב, ככל והחייב לא יפרע את ההלוואה.

12. לטענתה היא נושה מובטחת על כספי הקופה וכי לא נדרשת לרשום את השעבוד, תוך שהיא מפנה לסע' 15 להסכם ההלוואה. במצב זה אין בצו ההפטר כדי לאיין את זכויותיה והיא זכאית לממש את המשכון כעת.

13. עוד נטען על ידה כי עומדת לה זכות העיכבון על כל כספי הפוליסה וזו משמשת כערובה עד סילוק יתרת החוב ההלוואה בהתאם לסע' 11 לחוק המיטלטלין , תשל"א- 1971. חב' מגדל הפנתה לסע' 15 בהסכם ההלוואה.

14. בתגובתה טוענת חב' מגדל כי החייב לא הציג אישור על מסירת הבקשה למתן צו הפטר אליה, ב"כ הזוכה לא היה מודע להליך ולא התקבלו כתב בי - דין לעניין הליך ההפטר.

15. לסיכום, חב' מגדל מבקשת לדחות את הבקשה ולאפשר לה לקזז מתוך הכספים המוחזקים בפוליסות ע"ש החייב את החוב שהוא חב לה. עוד נתבקש להורות לחייב להמציא אישורי מיסים לתשלום המס בו הוא מחויב בשל משיכת הכספים.

16. בתגובת החייב שהוגשה בהתאם להחלטה מיום 25/8/20 ביקש זה להותיר את צו ההפטר על כנו וטען כי לא ידע על קיומם של הכספים שעל שמו בחב' מגדל, שהינם כספי תגמולים בלבד, לאחר שכספי הפיצויים שהוחזקו בחב' מגדל מומשו כבר על ידי הזוכים בהוצל"פ. לטענתו, ביטול צו ההפטר יביא עליו אסון. הדבר עלול לעצור את הליך שיקומו וידרדר את מצבו, לאחר שנגמל מסמים וכי הוא במצב כלכלי ובריאותי קשים.

17. החייב חזר בבקשתו ופירט את אופן היווצרות חובותיו, על היותו מכור לסמים לשעבר, השהות שלו במעצר ופיטוריו עקב כך מעבודתו, מימוש נכסים על ידי נושיו והליך גירושין קשה שעבר.

18. החייב טען כי חב' מגדל הוזמנה לדיון בבקשתו למתן צו הפטר ואולם בחרה שלא להתייצב, כמו גם שאר הזוכים בתיקים הפרטניים למרות שהוזמנה כדין.

19. לטענתו, הוא לא הסתיר את דבר קיומם של הכספים, שהינם כספי תגמולים בלבד, המוגנים מעיקול בשל היותם מיועדים לתשלום כקצבה חודשית עתידית, שלא ניתן לעקלם ולממשם לטובת נושיו. הוא לא ידע על קיומם של הכספים , לא הסתיר אותם מרשם ההוצאה לפועל וכי כל המידע לגביו ניתן והיה גלוי בהתאם לצווי מידע שנשלחו.

20. החייב מבקש לקבל באופן מלא את בקשתו. לחילופין ולפנים משורת הדין הודיע בסופה של התגובה כי יסכים להעביר סך השווה ל- 30% מהסכום שיקבל לחברת מגדל או לזוכים שניהלו תיקים ואת היתרה להשיב לידיו.

 דיון והכרעה:

21. לאחר שעיינתי בבקשה, תגובות הצדדים בתיק האיחוד ובתיק הפרטני אני רואה לנכון לקבל את בקשת החייב ולשחרר לידיו את מלוא כספיי התגמולים המחוזקים בחב' מגדל. מעבר לכך, לא ראיתי מקום ועילה לבטל את צו ההפטר.

22. בראשית הדברים אני דוחה את טענת חב' מגדל כי לא הייתה מודעת להליך ההפטר ולא קיבלה כל מכתב לעניין הליך ההפטר. בא כוח הזוכה בתיק פרטני מקושר לתיק האיחוד ולפיכך הוא מדוור להחלטות בתיק האיחוד באמצעות תקשורת מחשבים. מעבר לכך, חובתו לעקוב אחר החלטות בתיק ( בקשת ההפטר של החייב הוגשה עוד ביום 12.8.2018 ) המדוורות לו בתקשורת המחשבים, מועד הדיון פורסם ברשומות ובעיתונות וכך גם המועד האחרון להגשת התנגדויות.

23. ההחלטה בדבר פתיחת מסלול ההפטר כללה, בין היתר, הוראות בדבר אופן הגשת התנגדות לבקשת ההפטר, וזו ניתנה עוד ביום 13/10/18. בהחלטה האמורה נקבע כי הנושים רשאים להגיש התנגדויות לבקשת ההפטר בתוך שלושה חודשים. כמו כן, ההחלטה הפנתה את הנושים להוראות סעיף 69י11 לחוק, הכולל את ההוראה בדבר הגשת התנגדות בתוך 3 חודשים ממועד ההחלטה בדבר פתיחת מסלול הפטר, ובצירוף תצהיר. חרף זאת, חב' מגדל לא הגישה התנגדות בכתב לתיק ואף ולא התייצבה לדיון, אליו זומנה כדין בהתאם למפורט בסע' 5 להחלטתי זו.

24. לכל הפחות, היה על חב' מגדל להגיש טענותיה לגבי זכות קיזוז או נשיה מובטחת במסגרת התנגדות לבקשת ההפטר, במועד שנקבע בדין. אי הגשת התנגדות / הודעה בעניין זה וללא נימוק ענייני למחדל, משמעותה הלכה למעשה ויתור על טענותיה ועל האפשרות להתנגד לבקשת ההפטר.

25. הדברים אמורים ביתר שאת משום שמגדל לא פעלה לביצוע קיזוז מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל הפרטני כנגד החייבת ביום 8.1.2009 (!) ואף לא ציינה כי עומדת לה זכות קיזוז מתוך כספים שהיא מחזיקה הכתב התביעה על סכום קצוב או כאמור בשלב מאוחר יותר במסגרת ההליך למתן צו ההפטר. בשולי הדברים אוסיף כי השיהוי בהתנהלותה של מגדל משך שנים גרם לתפיחה משמעותית של החוב בתיק ההוצאה לפועל מכח הריביות הקבועות בתיק ההוצאה לפועל. אין זה סביר, בלשון המעטה, שהתעלמות בדיעבד ממחדלה של חב' מגדל יזכה אותה בסכום גבוה משמעותית לנוכח הריביות בתיק ההוצאה לפועל, כתוצאה מהפעלה מאוחרת של טענת קיזוז, ללא כל הצדקה ובמקרה זה אף בניגוד לצו ההפטר. 

26. עוד טענה חב' מגדל כי היא נושה מובטחת של החייב ואין בהפטר משום איון זכויותיה.

27. אין בצו ההפטר ובכל מקום אחר בדין הוראה המחריגה "נושה מובטח" מהוראות צו ההפטר. אמנם, הליכי פשיטת רגל אינם גורעים מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת וכך גם רשאי נושה מובטח לסמוך על ערובתו ולא להשתתף בתביעת החוב ( הדבר נכון להליך פשיטת הרגל כשבהליך דנן אין צורך בהגשת תביעות חוב ). לו הייתה חב' מגדל פועלת לממש את הבטוחה שלה קודם לפתיחת הליך ההפטר או להודיע על קיומו במהלכו ולפעול למימושה, לא ניתן היה לבוא אליה בטרוניה. אולם חב' מגדל לא פעלה כך מהלך השנים טרם הגשת הבקשה למתן צו ההפטר ואף לא במהלכו. חב' מגדל מבקשת כעת לפעול בפעולה שמשמעותה ריקונו מתוכן של צו הפטר ולכך אין בסיס בדין.

28. מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים בהתאם להוראות סע' 69י15 לחוק מפטיר את החייב מכל חוב, מלבד חוב שאינו בר הפטר ואינו בר תביעה לפי סע' 72(1) לפקודת פשיטת הרגל. עוד נקבע בסעיף זה כי יראו את החייב לעניין חוב כאמור כאילו קיבל הפטר לפי סע' 69 לפקודת פשיטת הרגל. סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל דן ב"פעולת ההפטר". הכלל הוא שצו הפטר פוטר "מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל" מלבד שלושה חריגים: חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או בשל קנס; חוב או חבות שנוצרו במרמה; חבות לפי פסק דין בתובענת מזונות.

29. החוב לנושה מובטח אינו נמנה על החריגים הקבועים בסעיף 69(א) לפקודה. משכך, אין בסיס לניסיון חברת מגדל להחריג את חוב החייב  מצו ההפטר שניתן לו. ראו עניין דומה לזה שלפנינו שנדון בתא"ק 41970417 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' יניב זוהר ( 16/8/17, פורסם המאגרים המשפטיים ). בפסק הדין נקבע , בין השאר, בסע' 9, כדלקמן :

" מטרת החייב, מטבע הדברים, הינה לקבל בסופו של יום צו הפטר (לפי סעיפים 61-70 לפקודה), כך שחובותיו יישמטו והוא יוכל להתחיל לצעוד בדרך חדשה מבחינה כלכלית ובכלל. זאת ככל שעמד בתנאים הנדרשים להשלמת השלבים המוקדמים יותר של ההליך. החרגתו של "נושה מובטח" מהוראות צו ההפטר מסכלת את זכותו של החייב לצאת לדרך חדשה ולא ברור מה בסיס יש להצדקה לתוצאה שכזו.  " 

30. בנסיבות אלו, אין לי אלא לדחות את טענות חב' מגדל ולקבל את בקשת וטענות החייב.

31. בכל הנוגע לאפשרות ביטול צו ההפטר בהתאם להוראות סע' 69י16 לחוק, לא ראיתי מקום לבטלו. החייב אומנם לא דיווח על כספי התגמולים המוחזקים על שמו בחב' מגדל ואולם מידע על כספים אלו לא התקבל מהגורמים השונים אליהם הופנו צווים למסירת מידע בהתאם להחלטתי מיום 21/8/18. חב' מגדל עצמה לא דיווחה על קיומה של קרן הפנסיה וכספי התגמולים - לא במסגרת התביעה על סכום קצוב שהוגשה בתיק הפרטני ולא במסגרת ההליך בו נדונה בקשת החייב למתן צו הפטר. אני סבור שניתן לקבל את הסבר החייב כי לא ידע על קיום הכספים בקרן הפנסיה בזמן הדיון בבקשתו ועד לאחרונה .

32. כאמור, לרשם ההוצאה לפועל הסמכות בשיקול דעת להחליט האם בנסיבות העניין יש להותיר או לבטל את צו ההפטר ואולם לא בכל מקרה בו מדובר במידע שגוי או כוזב יבוטל צו ההפטר. הביטול תלוי נסיבות, למשל ביטול צו הפטר יהא מוצדק בו זמינות המידע לרשם בעת קבלת ההחלטה לתת את צו ההפטר הייתה גורמת לו לשנות את ההחלטה ( הצ"ח התשע"ה עמוד 798 חוב' 933 ). במקרה זה אף אם המידע היה בנמצא, התוצאה של הליך ההפטר לחייב לא הייתה משתנה מאחר ומדובר בכספי תגמולים למטרת קצבה  שלא ניתנים לעיקול ומימוש לפי סע' 85 לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש ], תש"ם - 1980. משכך ובכל מקרה מתקיים התנאי למתן צו הפטר הקבוע בסע' 69י3(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל.

33. התוצאה - אני מקבל את בקשת החייב במלואה ומורה לחב' מגדל לשחרר לידיו את מלוא כספי התגמולים המוחזקים על שמו אצלה, בכפוף להצגת אישורי המיסים מתאימים הנדרשים לשם משיכת הכספים וניכוי מס.