החלטה בטענת "פרעתי" - השבה לפי סעיף 20 לחוק ההוצאה לפועל, סוגיית תו"ל ושיהוי מצד הזוכה

1. בהמשך לדיון שהתקיים במעמד הצדדים ובנוכחות רו"ח, מר _____ (להלן: "רו"ח") ביום 11.05.21, ובהתאם להחלטה שניתנה בסיומו לפיה, הסוגיה היחידה אשר נותרה במחלוקת בין הצדדים, וזאת על מנת שתינתן חוות דעת סופית על ידי רו"ח, בהתאם להסכמות הצדדים בדיון מיום 24.06.20, הינה חישובו מחדש של רו"ח את הריבית בחוות הדעת, הוגשה חוות מתוקנת לתיק ביום 19.05.21, הנושאת תאריך 18.05.21 (להלן: "חוות הדעת המתוקנת"). יוער כי בהחלטה מיום 11.05.21 נקבע מפורשות הכיצד על רו"ח לחשב את הריבית בחוות דעתו וכך עשה.

2. מחוות הדעת המתוקנת שהוגשה עולה כי החייבת שילמה לזוכה, באשר לפסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל הנדון, סך של 529,581 ש"ח ביתר.

3. לאור האמור, ובהחלטה מיום 19.05.21 ניתנה לצדדים האפשרות להגיש טיעוניהם ויחס להוראות סעיף 20 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק") ולשאלת חיוב מי מהצדדים בהוצאות.

4. החייבת הגישה טיעוניה ביום 03.06.21. במסגרתם טענה החייבת כדלקמן:

א. עתירת החייבת למתן צו להשבת כספים בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק - נוכח חוות הדעת המתוקנת שהוגשה על ידי רו"ח, ונוכח הסכמות הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 24.06.20, לפיהן חוות הדעת אשר תוגש על ידי רו"ח המוסכם, תהא סופית, עותרת החייבת ליתן צו בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק המורה לזוכה להשיב את הכספים ששולמו לו על ידה ביתר.

ב. לטענת החייבת הכלל הוא שמשנמצא שקיימת גביית יתר, יורה רשם ההוצאה לפועל על השבת הכספים אשר שולמו ביתר, והפעלת שיקול דעתו לסרב לבקשה, צריכה להיעשות במשורה ורק במקרים חריגים. לטענת החייבת זהו איננו המקרה החריג בו על רשם ההוצאה לפועל שלא להורות על השבת הכספים וזאת נוכח התנהלות הזוכה בתיק ההוצאה לפועל.

ג. עתירת החייבת לחיוב הזוכה בהוצאות- החייבת עתרה לחיוב הזוכה "בהוצאות הולמות ובסכום משמעותי", זאת נוכח "חוסר תום הלב הקיצוני ביותר של הזוכה" שבא לידי ביטוי בהתנהלותו בתיק ההוצאה לפועל מתחילתו ועד סופו ונוכח העובדה כי בהתאם לחוות הדעת המתוקנת, יש לקבל את טענתה כי "פרעה" את החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל.

ד. החייבת מפנה להתעלמותו של הזוכה מהחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, אשר ניתנה בשנת 2008 וזאת במשך 11 שנים ולהימנעותו מסגירת תיק ההוצאה לפועל כנגד החייבת, חרף ידיעתו הברורה שלא קיימת יתרת חוב לתשלום בתיק. לטענת החייבת, על אף האמור, הגיש הזוכה בקשה בשנת 2019 לחידוש ההליכים בתיק בגין חוב "לכאורה" של 6.5 מיליון ש"ח.

ה. לכך יש להוסיף כי יש לקבל את בקשתה בטענת "פרעתי" כפי שהוגשה על ידה עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל וביום 23.07.07, לאחר שהתברר כי צדקה החייבת בטענתה והתברר כי לא רק שלא קיימת יתרת חוב לתשלום בתיק ההוצאה לפועל, אלא החייבת שילמה לזוכה תשלום ביתר של כ- 530,000 ש"ח לערך.

ו. החייבת אף מפנה להתנהלותו הכללית של הזוכה במהלך כל ניהול תיק ההוצאה לפועל, כפי שפורט בבקשתה בטענת "פרעתי", בקשתה לסגירת התיק ותגובותיה השונות לבקשות הזוכה. לעניין זה אפנה לסעיף 7 לסיכומי החייבת.

ז. לטענת החייבת הזוכה ידע לאורך כל שנות קיומו של התיק, כי לא נותרה לחייבת יתרת תשלום כלפיו, אלא אף החייבת שילמה לו כספים ביתר, ומהטעם האמור נמנע הזוכה בחוסר תום לב, להתייחס להחלטות כב' רשם ההוצאה פועל בשנים 2008 ו- 2010, התנהלות אשר נעשתה במכוון על ידי הזוכה, שכן ידע כי דין טענת ה"פרעתי" שהוגשה על ידי החייבת להתקבל, מה שיביא לתוצאה כי יהא עליו להשיב ולשלם לחייבת סכומי כסף גבוהים.

ח. לטענת החייבת, לא היה מקום לפתוח את תיק ההוצאה לפועל מלכתחילה, אולם מבלי לגרוע מטענה זו, ובהמשך להחלטת כב' בית המשפט העליון, היה על הזוכה לפעול בהתאם להחלטת כב' רשם ההוצאה לפועל אשר ניתנה עוד בשנת 2008, ולהודיע בתוך 14 ימים כי יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל כנגד החייבת. לטענת החייבת, הותרת תיק ההוצאה לפועל לאחר האמור, הינה החלטה הנגועה בחוסר תום לב מצד הזוכה. לכך יש להוסיף את התנהלותו של הזוכה בהמשך ניהול תיק ההוצאה לפועל, מקום ש"לפתע" בחלוף 11 שנים ניסה הזוכה לחדש את ההליכים כנגד החייבת בטענות כזב כאילו קיים לה חוב בסך של מיליוני שקלים כלפיו.

ט. החייבת עתרה כי מותב זה ייקח בחשבון בעת קביעת גובה ההוצאות אשר יושתו על הזוכה את קביעת בתי המשפט כי גובה שכ"ט לא יפחת מהתעריף המינימאלי המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין. לשם כך, עתרה החייבת כי מותב זה יתחשב בעת קביעת גובה שכ"ט עורך הדין את הסכום בגינו עתר הזוכה כי יחודשו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, סך של 7,267,889 ש"ח, נכון ליום 23.05.21 ולקבוע כי שכ"ט עורך דין בתיק יעמוד על סך של 6% מסכום זה. לכך מבקשת החייבת להוסיף את הזמן הרב שהושקע בתיק ההוצאה לפועל הנדון על ידי החייבת, הבקשות והתגובות הרבות שהוגשו בתיק והדיונים שהתקיימו, בכללם שני הדיונים שהתקיימו לפני מותב זה, האחד מיום 24.06.20 והשני מיום 11.05.21.