אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בדבר עיקול זמני תוך דיון בשאלה אם הונחה תשתית לקיומה של זכות לכאורה

החלטה בדבר עיקול זמני תוך דיון בשאלה אם הונחה תשתית לקיומה של זכות לכאורה

תאריך פרסום : 16/07/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
1560-04-08
14/07/2009
בפני השופט:
מאיר יפרח

- נגד -
התובע:
דוד שילוח
הנתבע:
פלדמן וינוגרד ושות' עורכי דין
החלטה

לפניי בקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל על נכסי המבקש (הנתבע), המצויים אצל מספר מחזיקים, במסגרת החלטת כב' השופט אברהם יעקב מיום 10.4.08, בקשר עם תביעה כספית לתשלום סך של 5,812,979 ש"ח שהגישה נגדו המשיבה (להלן: "צו העיקול" או "העיקול").  

עובדות הרקע הצריכות לעניין

1.          המשיבה הינה משרד עורכי דין המאוגד כשותפות בישראל. השותפים במשיבה הם עו"ד משה פלדמן ועו"ד אלון וינוגרד. ביום 8.4.08 הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המבקש. בתביעתה, עותרת היא לחייב את המבקש לשלם לה סכום של 5,812,979 ש"ח. שתיים הן עילות התביעה שבפי המשיבה.

2.          העילה האחת - בסיסה הוא בדיני הנזיקין ובדיני עשיית עושר ולא במשפט. המשיבה טוענת כי המבקש הציג כלפיה מצג שווא שגרם לה ליטול על עצמה, בשלהי שנת 2002 או בתחילת שנת 2003, את ייצוגו של מר אלי ארוך בהליכי בוררות בסכסוך שנתגלע בינו לבין כלל פיננסים ניהול בע"מ וכלל פיננסים בטוחה ניהול והשקעות בע"מ (להלן: " כלל פיננסים"), ולהסכים עם מר ארוך כי שכר טרחתה ישולם על פי תוצאות הבוררות. מצג השווא המיוחס למבקש נסב על אודות אמינות גרסתו של מר ארוך ואמינות ראיותיו. המשיבה טוענת כי המבקש שימש יד ימינו של מר ארוך בכל הנוגע לאיסוף, ריכוז, מיון ושמירת חומר הראיות ששימש את מר ארוך בבוררות. המבקש גרם למשיבה להאמין כי חומר הראיות הוא אותנטי וכשר. בפועל לא כך אירע.

3.          מר ארוך אמנם זכה בבוררות. פסק הבוררות ניתן ביום 12.2.06 ובמסגרתו חויבה כלל פיננסים לשלם למר ארוך סכום של 94,780,000 ש"ח. ביום 15.3.06 עתרה כלל פיננסים לביטול פסק הבוררות. המבקש וכלל פיננסים התקשרו בהסכם (מיום 19.5.06), לפיו אם יבוטל פסק הבוררות בהסתמך על גרסה שמסר המבקש לכלל פיננסים - יהא המבקש זכאי לסכום של 16 מיליון ש"ח מכלל פיננסים. המבקש מסר (ביום 21.3.07) תצהיר לכלל פיננסים, שבו אמר כי התחוור לו שמסמכים מהותיים אחדים, שהציג מר ארוך במהלך הבוררות, זוייפו בידי מר ארוך. לימים, ולאחר הגשת התביעה, בוטל פסק הבוררות.

4.          המשיבה טוענת כי המבקש ידע (או היה עליו לדעת) על דבר הזיוף לכאורה. למרות זאת, הסתיר המבקש את הדבר מפניה, בהבינו כי גילויו יגרום לה שלא לקבל על עצמה את ייצוגו של מר ארוך בהליכי הבוררות. המשיבה טוענת אפוא כי המבקש הניע אותה ליטול על עצמה את ייצוגו של מר ארוך ולהוסיף לייצגו, תוך שהיא השקיעה משאבים רבים, זמן וכישורים בטיפול בבוררות. מכאן שעל המבקש לפצותה בגין מצג השווא שהציג בפניה שהסב לה נזק המגולם באובדן שכר הטרחה לו הייתה זכאית ממר ארוך. הנזק הנטען עולה כדי שכר טרחה ראוי, אשר סכומו (לפי חוות דעת מומחה) הוא 4,770,977 ש"ח, בצירוף מע"מ. לחלופין מבססת המשיבה את התביעה נגד המבקש על עילה בעשיית עושר ולא במשפט, המקימה לה, כך הטענה, זכות לתשלום שכר ראוי, אשר סכומו כנזכר לעיל (להלן: " העילה הראשונה").

5.          העילה השנייה - נובעת מחוב המבקש למשיבה בגין טיפולה המשפטי בעניינים שונים הנוגעים לו ולחברה ששלט בה, לרבות ייצוג בתשע תובענות בבתי משפט. המשיבה טוענת כי המבקש התחייב בכתב לשלם לה את החוב, אך לא עשה כן. החוב הנדון עולה כדי סכום של 1,041,821 ש"ח בצירוף מע"מ (להלן: " העילה השנייה").

עיקרי בקשת העיקול הזמני והעתירה לביטולו

6.          במסגרת התביעה האמורה, עתרה המשיבה למתן צו עיקול זמני עד לסכום התביעה, בין היתר על כספים וזכויות המגיעים למבקש (בהתקיים תנאים מסויימים) מכלל פיננסים, אשר הופקדו בחשבון נאמנות ע"ש עוה"ד גד טיכו ויואב מוזר וכן ועל כל הכספים והזכויות המגיעים או שיגיעו למבקש מכלל פיננסים. הבקשה נתמכת בתצהירו של עו"ד משה פלדמן, בו פרש הוא את התמונה העובדתית שבבסיס התביעה, כמתואר לעיל.

7.          מלכתחילה, נדחתה בקשת העיקול הזמני בהחלטתו של כבוד השופט א' יעקב מיום 8.4.08, שבה נאמר: " לא צורפה כל ראייה בכתב או ראייה מהימנה אחרת המלמדת על מקור חיובו של המשיב ...". ברם, בעקבות בקשה לעיון חוזר, נתן כבוד השופט א' יעקב צו עיקול זמני כמבוקש (החלטה מיום 10.4.08).

8.          המבקש עותר לביטול צו העיקול הזמני. מלכתחילה, ביסס המבקש את בקשתו בין השאר על הטענות הבאות: ראשית, " הזכות המעוקלת כלל אינה זכות ברת עיקול" (סעיף 1.2 לבקשת הביטול); שנית, המשיבה לא הציגה ראייה מהימנה לכאורה לחבות המבקש כלפיה.

9.          המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר, שכן - לשיטתו - הבקשה נסמכת על טיעונים משפטיים ועל כתבי בי דין המצויים בתיק בית המשפט (סעיף 6.1 לבקשת הביטול). המשיבה הגיבה לבקשת המבקש וכפרה בכל טענותיו. המבקש השיב לתגובה. התגובה והתשובה לא נתמכו בתצהירים.

המסגרת הדיונית

10.          הבקשה לביטול העיקול הזמני נדונה לפניי במעמד הצדדים. המצהיר מטעם המשיבה, עו"ד פלדמן, נחקר על תצהירו התומך בבקשת העיקול הזמני. המבקש, שכזכור לא הגיש תצהיר, ביכר שלא להתייצב לישיבה וממילא לא נחקר. כאן המקום לציין כי עו"ד פלדמן הודה בחקירתו כי המשיבה קיבלה תשלום בסכום של 538,750 ש"ח ( כולל מע"מ), שיש להפחיתו מסכום התביעה בגין העילה הראשונה (עמ' 6 שורות 15 - 19). לנקודה זו אתייחס בהמשך.

11.          אדגיש כבר עתה כי טענתו של המבקש כאילו הזכות שעוקלה לא הייתה בת עיקול, נתייתרה. אין חולק כי נוכח ביטולו של פסק הבוררות, נתגבשה זכותו של המבקש לקבלת הסכום של 16 מיליון ש"ח מכלל פיננסים.

12.          בטרם כניסה לעובי הקורה, אזכיר כי מכבר נפסק שבקשה לביטול עיקול זמני נתפסת כבקשה המחזירה את הדיון הראשוני על כנו (De Novo) במובן זה שמבקש צו העיקול הזמני צריך לשוב ולהרים את הנטל ולשכנע בצדקת הצו. כך הוא הדין אף בסעדים הזמניים האחרים, אשר בהם מוזמן המשיב לדיון בבקשה בתוך פרק זמן קצוב כחלק משגרת מתן הצו הזמני במעמד צד אחד (ראו: ד' שוורץ סדר דין אזרחי חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז) בעמ' 439. להלן: "שוורץ"; רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 789, 800 (1997)) בו נפסק כי " לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה"; רע"א 5634/07 ישא"ב סיטונאות פירות וירקות בע"מ נ' מהדרין תנופורט יצוא, ניתן ביום 13.12.07, פורסם במאגר נבו). הנטל רובץ אפוא לפתח המשיבה, שעתרה לצו העיקול הזמני.

הפלוגתה

13.          כאמור, השאלה היחידה הניצבת במוקד ההחלטה היא כלום קיימת, בנסיבות העניין, ראיות מהימנות לכאורה לקיומן של שתי עילות התביעה שבפי המשיבה נגד המבקש. יסוד זה הוא אחד מאלו הנדרשים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א") למתן צו עיקול זמני. כזכור, המבקש לא טען בבקשתו ולו בדל טענה בסוגיות שעניינן יתר היסודות החיוניים למתן צו העיקול הזמני (מאזן הנוחות ויסוד החשש הסביר להכבדה). מכאן, שאין הוא כופר בקיומם. אדון ביסודות אלו בקצירת האומר וככל שיש להם זיקה ליסוד של הזכות לכאורה. לא למותר לציין, כבר כאן ולהסרת ספק כלשהו, כי כל הקביעות נושא החלטה זו אינן אלא קביעות לכאורה. כוחן יפה לצורך הבקשה הנוכחית בלבד.

המתווה הנורמטיבי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ